מפחיד: איפה מסתתר הסוכר במזונות של הילדים שלכם
תופסים את עצמכם כהורים שמקפידים עם הילדים על מזון בריא? מרשים להם רק ממתק אחד ביום? תחקיר שערכה התוכנית "המערכת" מעלה ממצאים מפחידים: הילדים שלנו אוכלים כמויות אדירות של סוכר - דווקא ממזונות שבעינינו נתפסים כבריאים. כל הפרטים
כהורים לתינוקות, אין דבר שמעסיק אותנו יותר מהתזונה של הילד. אנו בודקים בלי הרף כמה הוא אכל, בוחרים בכובד ראש את סוג המזון, מתלבטים מתי להוסיף טעם חדש לאוכל, ונזהרים שלא יטעם מזון שאינו מתאים עבורו.
כשהילד גדל מעט, אנחנו לאט לאט מתירים את הרסן. רובנו עדיין מודעים לחשיבות של תזונה מאוזנת ומקפידים על ארוחות מסודרות ולא להגזים בממתקים, אבל האם זה מספיק?
<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>
עוד על תזונת ילדים בערוץ הורים :
עוברים למוצקים: מתי אפשר להושיב בכיסא אוכל?
במקום ממתקים: כך תגרמו לילדים לאכול פירות
בסקר מיוחד שערך מכון שריד עבור הסרט "מה הילדים שלנו אוכלים?", שישודר במסגרת תוכנית התחקירים של מיקי חיימוביץ' "המערכת", מתברר כי 87% מהילדים בישראל אוכלים לפחות חטיף אחד מתוק ביום, רק 28% מילדי ישראל אוכלים את הכריכים שלהם מלחם שאינו לבן וכי 75% מהילדים בישראל שותים בבוקר משקאות שאינם מים (מיץ, שוקו, קפה וקולה).
הנתונים הללו אינם מפתיעים לכשעצמם, אך כאשר מתברר כי בנוסף לכך הילדים מקבלים סוכרים ושמנים נוספים ממקורות שנראים לנו בטוחים מבחינה תזונתית ושאנחנו כלל לא מעלים על דעתנו כי הם מכילים סוכר, וכמובן גם ממזון מעובד וקנוי, ניתן להבין מדוע השמנת ילדים הופכת למגיפה של ממש.
אז באלו מזונות יש כמויות סוכר שלא חלמתם עליהן? כמה דוגמאות:
פרוסת לחם לבן או אחיד: 3 כפיות סוכר
לחמניית אצבע רגילה: 5 כפיות סוכר
מעדן חלב עם פרי: 5 כפיות סוכר
כוס שוקו מוכן: לפחות 8 כפיות סוכר
בנוסף ישנן כמויות גבוהות של סוכר סוכר במיונז, פסטרמה, מלפפון חמוץ, פתיתים עם ירקות, סלטים מוכנים (חצילים, קינואה ועדשים, טונה) ואפילו בשניצל קנוי, שבו הכמויות משתנות לפי היצרן.
"ההשמנה גורמת להרבה מערכות להרוויח", גורס ד"ר ראובן ברק, מטפל ברפואה אינטגרטיבית. "חוץ מתעשיית המזון, גם תעשיית התרופות מרוויחה מתופעות הלוואי של ההשמנה. זה אמנם נשמע כמעט פרנואידי, אבל חוץ מאתנו, כולם מרוויחים מאנשים שמנים".
"בפועל אנחנו שולטים במעט מאוד דברים בחיים שלנו", אומר ד"ר זהר כרם מהמכון לביוכימיה, מזון ותזונה, באוניברסיטה העברית בירושלים. "אחד הדברים היחידים שיש לנו בו שליטה כמעט מלאה הוא מה ומתי אנחנו אוכלים. יש לכך משמעות אדירה, בעיקר באלף הימים הראשונים לחיי הילד, שישפיעו על מהלך החיים בהמשך. לצערי רוב האנשים לא מייחסים לכך מספיק חשיבות".
שוקו: גורם לאי שקט - בעיקר אצל ילדי הפרעות הקשב
כולנו מודעים לכך שארוחת הבוקר היא הארוחה החשובה של היום, אך לפי הסקר של מכון שריג 53% מילדי ישראל (גילאי 6-14) אוכלים בבוקר דגני בוקר עם חלב או שוקו. ד"ר כרם אינו מוטרד מהנתון. "הכי חשוב
בבוקר זה לשתות הרבה מים, ולאכול ארוחת בוקר שמכילה קלוריות", הוא מבהיר. "זה לא נורא בעיניי אם זה שוקו ודגנים, הרבה יותר גרוע מבחינתי הם הילדים שמדלגים על ארוחת בוקר ואחר כך משלימים בממתקים. אם כבר אוכלים דגנים, יש הבדל אדיר בין דגנים מלאים המכילים סיבים תזונתיים ותורמים לתחושת שובע, ביחס לדגנים מעובדים".
אך ד"ר ברק אינו מסכים עם הקביעה. "דגני בוקר עמוסים בסוכר מעובד בצורה חריגה", הוא קובע. "התעשייה כותבת על העטיפה את מה שישכנע את הצרכנים לקנות. אז כתוב דגנים מלאים, אבל זה מכיל גם חומרים משמרים, צבעי מאכל וכמויות של סוכר. חברות הפרסום משכנעות לקנות לילדים דגני בוקר ורובנו נופלים בפח כי זה נוח, קל, מתוק, מפתה וטעים לנו. אבל זה פשוט לא בריא!".
לצד דגני הבוקר, שוקו הוא המשקה הפופולרי ביותר בקרב ילדים בישראל ו-40% מהנשאלים בסקר של מכון שריג ענו כי הם שותים בבוקר שוקו. ד"ר כרם מבחין בין משקה שוקו מוכן ואבקות מוכנות, לבין משקה קקאו ביתי. "כל מוצר קנוי מכיל המון סוכר", הוא מבהיר. "כשאנחנו מכינים בבית שוקו, אנחנו שולטים ברמת הסוכר. השוקו המוכן והתערובות המוכנות מכילים בתוכם כבר סוכר, אז אין לנו שליטה. עדיף להכין שוקו כמו פעם, עם קקאו אמיתי וכפית סוכר, וכך להרגיל את הילדים לשוקו לא מתוק או מעט מתוק, כל אחד בהתאם לאורח החיים שלו".
"נכון שישנם מחקרים המוכיחים שבקקאו יש דברים חיוביים ובריאים, אבל השוקו שהילדים שותים בבוקר מכיל סוכר וחלב בכמויות מטורפות, מעט קקאו וקפאין וחומרים משמרים", מסביר ד"ר ברק את הבעייתיות שבשוקו. "כל אלה גורמים לאי שקט אצל כל ילד, ובמיוחד אצל ילדים שממילא יש להם הפרעות קשב. מבחינת תועלת תזונתית אין בכך שום דבר בריא".
"הסוכר ממכר כמו קוקאין והרואין"
לדברי ד"ר ברק, הבעיה המרכזית היא שכולנו התמכרנו לסוכר והתעשייה משתמשת בהתמכרות הזו כדי להרוויח על חשבוננו. תעשיית המזון מוסיפה סוכר לכל מוצר מזון מעובד, גם לאלו שאינם מתוקים ושאין שום הצדקה הגיונית לתכולת הסוכר בהם. במסגרת התוכנית נבדקו שלל מוצרים שכולנו עושים בהם שימוש קבוע למדי - והתברר כי הם מכילים כמויות גבוהות של סוכר. בין המוצרים: לחם לבן ואפילו שניצל קפוא.
"הסוכר עובד על על אותו מרכז במוח כמו קוקאין והרואין", מתאר ד"ר ברק. "אותו מרכז מייצר תלות ומפתח סיפוק ותחושה טובה עם צריכת הסוכר. ממש כמו תלות בסם, אנחנו נאלצים לצרוך יותר ויותר סוכר כדי להרגיש טוב יותר".
"כשמתרגלים למתוק, זה כמו כדור שלג", מוסיף ד"ר כרם. "הגוף מחכה בשעה הזו לסוכר וכל מערכות הגוף מתכוננות לקלוט סוכר. כשהגוף לא מקבל סוכר, נדמה לנו שאנחנו רעבים".
-מה לגבי מוצרים דיאטטיים?
"אספרטיים ותחליפי סוכר משבשים את מאזן הסוכר בגוף, וגורמים לחוסר איזון כימי במוח. הגוף עדיין צריך מתוק, אבל כל המערכות משתבשות", מבהיר ד"ר ברק.
דוגמה נוספת למוצר פופולרי בקרב הילדים הוא קטשופ, שזכה בציבור לתו איכות בזכות תכולת העגבניות והליקופן, אך מכיל גם הוא כמויות גבוהות של סוכר ומלח.
"קטשופ אפשר לאכול במידה, הבעיה היא שהילדים שופכים ממנו בהנאה רבה", אומר ד"ר כרם. "אין שום בעיה להכין בבית רסק עגבניות, שאגב מכיל גם הוא סוכר כי בעגבניה יש סוכר. השאלה מה בא יחד עם הסוכר ובעגבניה גם יש את הקליפה המכילה סיבים, יש גם ויטמינים ומינרלים ושאר מרכיבי הפרי. כל אלו משפיעים על כמה ומתי הילד שבע".
100 גרם חטיף = 2 כפות שמן
לצערנו, התזונה של הילדים מכילה גם חטיפים. לרוב ההורים לא חושבים פעמיים לפני שיפתחו שקית חטיפים מלוחים, במיוחד בחגיגות ואירועים חברתיים, אבל ד"ר כרם בהחלט מספק חומר למחשבה. "שליש מתכולת החטיפים הם שומן צמחי זול", הוא מסביר. "כל הורה מוזמן להסתכל ברשימת הרכיבים ולראות כמה שמן מכיל החטיף, ולתרגם אותו ליחידות מידה. במאה גרם חטיף, למשל, יש שתי כפות שמן. האם יש הורה שהיה נותן לילד שלו שתי כמות שמן?".
לאלו שחייבים לתת לילד משהו לנשנש, יש לד"ר כרם המלצה לתחליף אפשרי. "בייגלה זה נהדר", הוא מחייך.
"יש בו רק 5% שמן ולא מוסיפים לו סוכר. יש שיגידו שהמלח בו בעייתי, אבל יש היום גם בייגלה בלי מלח ובייגלה מחיטה מלאה".
כפי שניתן להבין, ככל שהמזון מעובד יותר ורחוק יותר מצורתו המקורית, כך עולים בו הרכיבים התזונתיים המזיקים. "כולנו קורבנות של תעשיית המזון", מודה ד"ר ברק. "אי אפשר לחמוק מכך באופן אבסולוטי. זו הבעיה של העולם כולו. כמעט אין מזון שהוא גם נקי, גם בריא, גם בלי קרינה וגם לא מהונדס. התזונה שלנו היא כמו הליכה בשדה מוקשים, אפשר להשתדל ללכת על סלעים ולהחמנע ממוקשים או לאכול אוכל מזוהם ולנסות לשרוד כמה שאפשר".
-אז איך בכל זאת אפשר להמנע מהמוקשים ולדאוג לבריאות ילדינו?
"הוכח שאנשים שאוכלים ירקות ופירות אורגנים מקבלים 30% יותר אנטיאוסקסידנטים, שאמורים לטפל בחומרים של זיהום סביבתי".
-אבל גם בפירות יש סוכר
"נכון, לכן שניים או שלושה פירות ליום זה מספיק. יש הבדל בין סוכר ממקור של פרי לסוכר שמקורו בחטיף. גם אם בשני סוגי הסוכר יש אותן קלוריות, השאלה היא מה הרכיבים התזונתיים הנוספים. כשבוחנים מזון, צריך לבחון מהי הצפיפות התזונתית שלו. החישוב של צפיפות תזונתית הוא הרכיבים התזונתיים לחלק למספר הקלוריות.
"כך, למשל, אם בתפוח יש שני גרם סוכר וגם ויטמינים ומינרלים, ובקרואסון
יש את אותה כמות סוכר, אבל אין בו רכיבים תזונתיים נוספים, הצפיפות התזונתית של הקרואסון נמוכה מזו של התפוח. כלומר סוכר הפרי מזין יותר מסוכר בקרואסון. תמיד עדיף לצרוך מזון שקרוב ככל האפשר לטבע שלו".
"תעשיית המזון מייצרת מוצרים מעולים. השאלה אם אנחנו בוחרים נכון ומה סדרי העדיפויות שלנו", מסכם ד"ר כרם.
"הפתרון הוא להיות מודע", מוסיף ד"ר ברק. "אנחנו צריכים להסתמך רק על עצמנו, לקרוא תוויות ולבחור נכון עבור הילדים, וגם עבורנו".
הסרט "מה הילדים שלנו אוכלים" ישודר במסגרת תוכנית התחקירים של מיקי חיימוביץ' "המערכת", ב-13.11 בשעה 21:00, ב"רשת"
