עכשיו בחלל: נחתת צונחת לשביט

האור הירוק ניתן, השלב הראשון עבר בהצלחה - ועכשיו הגיע החלק המותח ביותר. הנחתת פילה שוחררה הבוקר (יום ד') בשעה המיועדת מרכב החלל רוזטה, והחלה בירידה של שבע שעות אל קרקע כוכב השביט 67P צ'וריומוב גרסימנקו. בסוף אותו מסע, בסביבות השעה 17:30, אמורה להתרחש ההיסטוריה - וגוף מעשה ידי אדם ינחת לראשונה על כוכב שביט.  

סוכנות החלל האירופית, שמסרה את המידע על אודות השחרור של הנחתת מהגשושית רוזטה, אמרה כי "מעכשיו אין דרך חזרה". מנהל הטיסה של רוזטה בסוכנות החלל האירופית, אנדראה אקומאזו, אמר כי "פילה הלכה. היא בדרכה לכוכב". סטפן אולמק, האחראי על הנחתת, הוסיף: "עכשיו פילה היא ברשות עצמה". כעת פילה צונחת לאט מאוד, לאט אפילו מקצב הליכה אנושי, לעבר השביט.

כצפוי, הקשר עם פילה אבד לאחר שחרורה מרוזטה. הקשר עם הגשושית, שמשייטת כבר עשר שנים בחלל כדי להגיע בדיוק לרגע הזה, יחודש בסביבות השעה 13:00. אז גם יישלחו הנתונים הראשונים לכדור הארץ. ב"גרדיאן" נכתב כי הם יכללו את המדדים שנלקחו בעת תחילת ירידתה של פילה. צפו בהדמיית השחרור והנחיתה.

לפני חודשיים הגיעה רוזטה ליעדה והשיגה את השביט שנבחר למשימה - 67P. במהלך הבוקר החליט צוות מדענים של סוכנות החלל האירופית לתת את האור הירוק ולשחרר את הנחתת מהגשושית. ההחלטה הזו היא השיא של פרויקט שעלותו מיליארד אירו, והצלחתו תשכיח מעט את הכישלונות האחרונים בחלל - התפוצצות הרקטה והתרסקות ספינת תיירות החלל של ריצ'רד ברנסון.

הן התזמון, הן הזווית והן מהירות שחרור הנחתת קריטיים להצלחת המשימה. לאחר עזיבת פילה את רוזטה, המדענים כבר לא יכולים לעשות דבר, מלבד להחזיק אצבעות. כבר אין להם שום אפשרות לשנות את כיוון הנחתת, שמשקלה 100 ק"ג ואמורה לנחות באזור שמכונה אגילקיה.

רוזטה, הגשושית פילה והשביט 67P. הדמיה(צילום: רויטרס)

קושי נוסף הוא העובדה שקרקע השביט אינה שטוחה, כפי שקיוו בהתחלה, אלא מכוסה במכתשים, צוקים ובולדרים בגודל של בתים. "נצטרך גם מזל", אמר אקומאזו. "אם הנחתת תנחת ליד בולדר, לא נוכל לעשות דבר. זה החלק שמדאיג אותי יותר מכל, כי אין לנו שליטה עליו".

אם הנחיתה תהיה מוצלחת, פילה תתחיל לשלוח תמונות ומדידות בחזרה לכדור הארץ. גם אם זה יקרה, הצוות ימשיך לקחת דגימות ותמונות מרוזטה, שצפויה להמשיך לעקוב אחרי השביט עד סוף השנה הבאה.

השביטים, המכונים גם "כדורי שלג מלוכלכים" מפני שהם מאגדים לרוב קרח ואבק, הם גופים שמימיים קטנים הדומים לאסטרואידים ומהווים כנראה שיירים מתחילתה של מערכת השמש שלנו. "זו למעשה מכונת זמן שמכילה רמזים להיווצרות של מערכת השמש", הרחיב פר ינסן, מנהל פרויקט רוזטה.

הקרקע הסלעית של השביט. מקווים לטוב(צילום: AP)

מטה סוכנות החלל האירופית(צילום: AP)

ד"ר לואיס דרטנל, אסטרוביולוג מאוניברסיטת לסטר, הסביר ל"טלגרף" על חשיבות המשימה: "השביטים כל כך מעניינים כי הם היו בקיפאון עמוק מאז בריאת מערכת השמש. על ידי חפירה לתוכם, פילה תוכל לספר באיזו טמפרטורה היה השביט כשנוצר - ובעצם לומר לנו איך נראתה מערכת השמש בימיה הראשונים".

הנחתת גשושית על שביט היא רק אחת מכמה משימות שמעולם לא בוצעו, עד שרוזטה החלה את מסעה בחלל. עוד לפני הנחיתה ההיסטורית, היא כבר הפכה לרכב החלל הראשון שחג סביב שביט, ולא רק חולף לידו. זה קרה לפני כחודשיים, אז הגיעה הגשושית למרחק של 100 ק"מ בלבד מליבתו הקפואה של השביט.