פרסום ראשון: התשובה של לבני לחוק הלאום של הימין

כך נראית התשובה של לבני לחוקי הלאום של הימין: שרת המשפטים ציפי לבני מכינה הצעת חוק שאמורה להוות תחליף לחוק שמסעיר את הקואליציה ומאיים לפרק את הממשלה. במקום "חוק הלאום" - חוק היסוד שאותו מבקש לקדם ראש הממשלה בנימין נתניהו - לבני מציעה את "חוק יסוד: מדינת ישראל". לפי הטיוטה להצעה שהגיעה היום (ב') לידי ynet, הוא כולל כמה שינויים מהותיים בהגדרות.

במקביל לפרסום נוסח החוק של לבני הודיע נתניהו בצהריים בישיבת סיעת הליכוד: "ביום ראשון נביא לממשלה את חוק הלאום כדי לתת מענה לאלה שמפקפקים בזכות זו. נעמוד על כך שהחוק הזה יעבור". נתניהו הביא גם תימוכין היסטוריים: "בכ"ט בנובמבר 1947 קיבלה עצרת האו"ם החלטה להקים מדינה יהודית בארץ ישראל. אנו מכריזים בזאת על הקמה מדינה יהודית בארץ ישראל. הדברים האלה נכתבו בהכרזת העצמאות בה' באייר תש"ח. במדינת ישראל יש זכויות לכל אזרח ואזרח ללא קשר בין דת, גזע ומין. הן מעוגנות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. נושא מדינה יהודית ודמוקרטית איננו מעוגן בחוק".

לבני. התשובה לנתניהו(צילום: גיל יוחנן)

החוק שהוגש אתמול לבחינת השרים ושאותו ניסח יו"ר הקואליציה זאב אלקין מגדיר ראשית את ישראל "כ"בית הלאומי של העם היהודי" וכן קובע ש"הזכות למימוש ההגדרה העצמית הלאומית במדינת ישראל ייחודית לעם היהודי". רק בסעיף נפרד מוזכר ש"מדינת ישראל היא בעלת משטר דמוקרטי". אצל לבני אין הפרדה, המדינה היהודית והדמוקרטית הן מקשה אחת לפי הגדרה: "מדינת ישראל היא מדינה יהודית ודמוקרטית שערכיה נקבעו במגילת העצמאות".

השר אורי אריאל(צילום: חורחה נובומינסקי)

בנוסף, הערבים לא אמורים להיפגע מהנוסח של שרת המשפטים. "ישראל היא מדינת-הלאום של העם היהודי, בה הוא מממש את זכותו להגדרה עצמית, דמוקרטיה המושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום, ומקיימת שוויון לכל אזרחיה", נכתב. בניגוד להצעה של אלקין, שמגדירה את העברית כשפה רשמית ואת הערבית כבעלת "מעמד מיוחד", בהצעה החדשה אין לכך אזכור - והערבית נותרת שפה רשמית.

העקרונות נוסחו על ידי לבני ואנשיה אחרי התייעצות עם גורמים בכירים בעולם האקדמי. הבדל אחר הוא היעדר התייחסות למשפט העברי, שלפי אלקין אמור "לשמש מקור השראה למחוקק". כמו כן, אין קביעה בחוק יסוד של סמלים כמו המנון וימי חג לאומיים.

בדברי ההסבר להצעה נכתב כי "מטרת חוק זה היא לעגן בחוק-יסוד בעל נוקשות את תמצית מהותה של מדינת ישראל ואת סמליה העיקריים".

כן מצוטטת מגילת העצמאות שבה נכתב כי "מדינת-ישראל תהא פתוחה לעלייה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל תושביה; תהא מושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת, גזע ומין; תבטיח חופש דת, מצפון, לשון, חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה של מגילת האומות המאוחדות".

אתמול דחתה לבני, ראש ועדת השרים לחקיקה, את הדיון בהצעתו של אלקין, אולם ראש הממשלה נתניהו הפעיל את סמכותו וביקש להעלותו לדיון בישיבת מליאת הממשלה הקרובה ביום רראשון. כעת נראה שהעימות בין הצדדים מחריף, על רקע שורת חיכוכים בין כל סיעות הקואליציה.

אלקין התייחס לטענות לפיהן חוק הלאום בנוסח שהובא על ידו לא מקובל על כלל סיעות הקואליציה ולאי ההמתנה לוועדה שהקימה לבני בראשות פרופ' רות גביזון: "המתנו עם החוק זמן רב למוצא פיה של הוועדה. אבל הוועדה היא ועדת מריחה

ומשפקעה סבלנותי העלינו נוסח משלנו לחוק הלאום. זה עניין בסיסי מאוד שנכיר במדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי. אם ינסו להפעיל נגדנו תרגיל מסריח, אנחנו גם יודעים לשחק. נפעל בכל הכלים העומדים לרשותנו".

בזירה אחרת, בתגובה לפרסומים על אולטימטום לכאורה שיוביל לפירוק השותפות בין הבית היהודי (מפד"ל החדשה) לבין האיחוד הלאומי, אמרו מקורבי השר אורי אריאל: "אנו מציעים לא ללכת שבי אחרי הדלפות שקריות וחלולות. האיחוד הלאומי מקיים משא ומתן בניקיון כפיים ולא ייגרר למשחק השמצות מכוער. האיחוד הלאומי הציע להקים צוותים שונים שידונו בקווי היסוד לצד האיחוד הטכני. לצערנו בבית היהודי מנסים לברוח מהדיון האידאולוגי למשחק של כיסאות. לא נאפשר לדלל את כוחם של המתיישבים כדי לשנות קווי יסוד".