שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    מודל התעסוקה הסקנדינבי מתאים לישראל?
    מדיניות התעסוקה במדינות סקנדינביה והולנד משלבת גמישות המקלה על מעסיקים לפטר עובדים, לצד ביטחון תעסוקתי המסייע לשכירים למצוא עבודה ולחיות ברווחה בתקופת המעבר. מחקר של מכון טאוב מראה כי השילוב מעלה את הפריון והשכר במשק ומצמם את אי השיוויון. מה ניתן לעשות בישראל?

    באחרונה גוברים הקולות שקוראים למדינת ישראל לאמץ את מדיניות התעסוקה הנהוגה במדינות סקנדינביה. אין זה מפתיע או חדשני. בכל הנוגע למדיניות חברתית-כלכלית, רבים בישראל נושאים את עיניהם אל המודל של מדינת הרווחה הסקנדינבית. הפעם הסיבה לקנא בשבדים היא מדיניות התעסוקה. הכלכלנים מכנים את המדיניות הנהוגה במדינות סקנדינביה ובהולנד מדיניות ה-"Flexicurity".

     

    לכתבות נוספות בערוץ הקריירה

     

    שמה של מדיניות זו מורכב משילוב של המילים "גמישות" (Flexibility) ו"ביטחון" (Security). עיקרה הוא שילוב בין חקיקה שמקילה על פיטורי עובדים והחלפתם, לבין מערך של הכשרה תעסוקתית והשמה שמבטיח מציאת עבודה חדשה וטובה תוך זמן קצר ובכל גיל, והשקעה ממשלתית גבוהה בקצבאות שמבטיחות רווחה יחסית במעבר בין מקום עבודה אחד לשני.

     

    מחקר חדש של פרופ' דן בן-דוד וליאורה ברווס ממרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, מראה כי המדינות שנוהגות במדיניות זו אכן מספקות ביטחון תעסוקתי גבוה יותר לאזרחיהן מכל מדינה אחרת בעולם, וזאת מבלי לפגוע בגמישות התעסוקתית שנותרת גבוהה יותר מאשר בשאר מדינות אירופה ודומה לזו שבישראל.

     

     (מקור: מכון טאוב) (מקור: מכון טאוב)
    (מקור: מכון טאוב)
     

    לצפייה בגודל המלא

     

    כתוצאה מכך, רמות הפריון בכלכלות שלהן (תוצר לשעת עבודה) גבוהות מאוד ולכן גם השכר גבוה יחסית. כמו כן, שיעור העוני ורמות האי-שוויון נמוכות באופן משמעותי מאשר במדינות מפותחות אחרות. בעקבות זאת שואלים בן-דוד וברווס האם יש לייחס את הנתונים החיוביים הללו למדיניות התעסוקה או שמא לגורמים אחרים? עוד הם שואלים, האם ניתן בכלל ליישם מדיניות דומה בישראל?

     

    מגבלות פוליטיות וכלכליות

    חוקרי מרכז טאוב מציינים כי מדינות שיישמו את מדיניות העסוקה הזו אכן מציגות ביצועים כלכליים טובים, אך גם המדינות האנגלו-סקסיות (אנגליה וארה"ב, בעיקר) הגיעו בעשורים האחרונים להישגים כלכליים טובים באמצעות שילוב של חוקי עבודה שמקלים על פיטורים, מבלי לאזן אותם במדיניות שמעודדת הכשרה תעסוקתית לאורך כל החיים.

     

     (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
    (צילום: shutterstock)
     

    לטענתם, המרכיב החשוב שקובע אם מדיניות שכזו תצליח או לא הוא העלאת הפריון לעובד. הפריון לעובד הוא שקובע את רמות השכר במדינה ולכן הוא גם זה שקובע האם מדינה שתיישם מדיניות של Flexicurity תוכל לממן את תשלומי הקצבאות ודמי האבטלה הגבוהים שבהם היא כרוכה.

     

    לצד האתגר התקציבי, קיים גם אתגר פוליטי משמעותי. הגמשה של חוקי העבודה כוללת התמודדות עם הכוח הפוליטי שצברו עובדי המגזר הציבורי המאוגדים דרך ההסתדרות. יכולתם של עובדים אלה להשפיע על פוליטיקאים הופכת את המשימה של השוואת התנאים בין המגזר הציבורי לפרטי ובין הוועדים הגדולים לשאר העובדים במשק למטלה שלא ניתן לבצע ללא שינוי מהותי של סדר היום הלאומי, טוענים בן-דוד וברווס.

     

    "יישום כולל של מדיניות ה-Flexicurity בישראל אינו מעשי מבחינה פוליטית או כלכלית", הם מסכמים, אך מציינים כי "יש במדיניות זו היבטים שהמדינה יכולה ליישם, ואף רצוי שתעשה זאת".

     

    בראשם הם מונים את העלאת הפריון לעובד בישראל - על ידי הגדלת ההשקעה בהכשרה תעסוקתית, בחינוך ובתשתיות טכנולוגיות ופיסיות – ושיפור מערך תשלומי הרווחה וההשמה המקצועית. "אפשרויות אלו הן בהחלט בגדר האפשרי, אך יישומן ידרוש הערכה מחודשת מקיפה ושיטתית של סדרי העדיפות הלאומיים בישראל".

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים