"מקסימום אתחמם איתו בחורף ובקיץ אעזוב"
קר בחוץ ואורטל בודדה מתמיד. היא אפילו שוקלת לתת הזדמנות לאופיר שמחזר אחריה, אבל רק עד הקיץ. מבחינתה, הוא לא באמת מה שהיא מחפשת, וחוץ מזה - מה יגידו השכנים לו ידעו שהיא איתו? אימון אישי
"אני חייבת בן זוג לחורף", פרצה אורטל (השמות בכתבה בדויים) בסערה לחדרי. "הגשם הזה משגע אותי. נמאס לי להיתקע לבד בבית ולקנא בחברות שלי שמבלות עם הבעל והילדים. כבר חיסלתי את כל סדרות הטלוויזיה הטובות. משעמם לי וקר לי, ודי!". "נו, אז למה שלא תנסי בכל זאת לצאת עם אופיר?" שאלתי בחיוך. אופיר היה המחזר התורן של אורטל: כל הקיץ רדף אחריה, והיא טענה שהוא לא מספיק טוב, למרות שאפשרה לו להישאר בסביבה.
עוד בנושא:
האקס המשיך הלאה ואני עדיין תקועה
בעושר ללא אושר: סינדרלה והנסיך של זמננו
"אין מצב שאני מביאה מישהו כזה להורים שלי", חזרה ואמרה. החברות שלי יתפלצו אם יראו שאני יוצאת איתו". כאשר סיפרה לי עליו אורטל לראשונה, חשבתי שהוא שונה מן הגברים שהיא מדברת עליהם בדרך-כלל, ושמחתי שהיא נותנת לו להישאר בסביבה. הרגשתי שטוב הלב והנתינה שלו הם בדיוק מה שהיא צריכה, אבל אורטל לא השתכנעה.
הפעם הזכרתי אותו כמעט בהיסח הדעת, ולהפתעתי קפצה על המציאה. "את יודעת מה", אמרה בהתרגשות, "אולי באמת אעשה זאת. אני יודעת שבקיץ אמרתי לך שהוא לא מתאים לי, אבל נראה לי שהוא בדיוק מה שאני צריכה כדי לעבור את החורף. כשיתחמם קצת אעזוב אותו, ואחזור לחיפוש רציני".
אם הוא טוב לחורף, למה הוא בעצם לא טוב ליותר מזה?
החורף מעצים את תחושת הבדידות. האפרוריות והקור משאירים רבים בבית, לבד, ובין הסדינים הקרים ושמיכת הפוך המיותמת, מתעצם הרצון במישהו להתחמם איתו. להיות יחד. הבנתי את הצורך של אורטל לא לעבור את החורף לבד, אבל תהיתי, בקול רם, על משמעות הפתרון הזמני שמצאה."אני רוצה להבין", אמרתי. "את עומדת לבלות עם אופיר את כל החורף – לשכב איתו, לצאת איתו, לשתף אותו בחייך, ואז לעזוב אותו ולחפש מישהו אחר, ואת כל זה כבר החלטת מראש? למה?
"אם הוא מספיק מוצא חן בעינייך בשביל לעשות את כל זה, למה שלא תנסי ליצור איתו זוגיות אמיתית?". אורטל חזרה על הסברים שכבר הכרתי: "הוא לא באמת מתאים לי...", אמרה. "זה שאני יכולה לבלות איתו קצת לא אומר שהוא יכול להיות בעלי". אורטל המשיכה לתרץ, אבל אני שמעתי בדבריה את אותם הקשיים שמונעים ממנה, כמו מרבים מן המטופלים שלי, להיכנס לזוגיות אמתית ומחייבת.
כל הכתבות שלנו נמצאות בפייסבוק.
צעד קדימה ושניים אחורה: טכניקות אי התמסרות
מניסיוני, אחד הפחדים הגדולים ביותר של רווקים ורווקות, הוא הפחד להתמסר. אחת הסיבות לכך היא העובדה שהם תופסים התמסרות כהחלטה להיות עם מישהו 'כל החיים'. לדעתי, החלטה כזו איננה באמת אפשרית, וממילא כרוכה בהונאה עצמית: הרי אף אחד מאיתנו לא יכול לדעת מה יהיה 'כל החיים'. בפועל, אנשים מתחתנים כי הם רוצים להיות אחד עם השני עכשיו, ומקווים שהעכשיו הזה ימשיך גם בעכשיו הבא, והבא, והבא.
למעשה, זו ההתמסרות היחידה האפשרית: להתמסר פירושו להפוך את הרגע הזה לטוב ביותר שניתן, וגם את הרגע הבא, ואת זה שבא אחריו. התמסרות היא מחויבות ליצירה מתמדת. כאשר לוקחים את מלוא האחריות על הרגע הזה, גדלים הסיכויים שגם הבא אחריו יהיה מוצלח. לעומת זאת, בכל פעם שמתמקדים בעבר או בעתיד - בהשוואה לבני זוג קודמים, בביקורת, ובשאלות על מה יהיה - רק מפסיקים להתמסר, ומתחילים לברוח. כך בורחים רווקים מזוגיות, וכך הורסים הנשואים את הזוגיות שלהם.
אותם המטופלים שלי שנשארו לבד במשך שנים, עסוקים מאד בעבר ובעתיד, ופחות בהווה. לעיתים אני מרגישה שהם תקועים דווקא בגלל חוש אחריות מופרז: הם רגילים לתכנן את חייהם מראש, ומתקשים מאד לעשות טעויות. כשמדובר בזוגיות, קשה להם יותר לטעות, מאשר בכל תחום אחר: הם חושבים שמרגע שיבחרו את בן זוגם, לא יוכלו עוד לסגת, ויאבדו את השליטה על חייהם.
כדי שיהיו מוכנים לעשות זאת, הם מחפשים אחר בן הזוג המושלם: הם משווים, בודקים ובוחנים ללא קץ את כל מי שהם יוצאים איתו, וכך מוצאים את עצמם שוב ושוב הולכים צעד אחד קדימה, ובורחים שניים אחורה. בסופו של דבר, הם לא מוצאים כמובן אף אחד שיהיה מושלם מספיק, ובינתיים הם מפסידים את הווה, ולא מבינים שהחיים היו יכולים להיות נפלאים עם אחד מבני הזוג הבלתי מושלמים שפגשו, אילו רק היו לומדים להתמסר לו עכשיו.
מה יגידו השכנים?
אחת הטכניקות הטובות ביותר לאי התמסרות, היא טכניקת ה"מה יגידו". כמו לרבים ממטופלי, גם לאורטל חשוב מה תגיד הסביבה על בן הזוג שלה. כאשר היא מתבוננת באופיר דרך עיני חברותיה והוריה, היא רואה מישהו שלא סיים תואר ראשון ועדיין אין לו כיוון מקצועי. הוא כנראה לא יהיה איש מחשבים, או מהנדס, ולא בטוח שירוויח כמו חלק מבני הזוג של חברותיה.
היא משוכנעת שהבחירה בו תיתפס על ידי הסביבה שלה כפשרה וכישלון, והמחשבה שכך יראו אותה גורמת לה סבל אמיתי. אבל כל זמן שאורטל שואלת את עצמה מה יגידו, היא מפספסת את השאלה החשובה יותר – מה אני מרגישה? מה עושה לי טוב? במקום להיות מונעת על ידי הצרכים האמיתיים שלה, היא מונעת על ידי חוסר ביטחון ופחד.
אימון אישי בשלושה צעדים
ראשית – למדו להתמסר. הדבר החשוב ביותר בזוגיות טובה הוא ללמוד לפתוח את הלב, ולתת מקום לבטן ולא רק לראש. חשיבה ותכנון נחוצים כמובן בכל תחומי החיים, גם בזוגיות, אבל אם הראש משתלט והלב והבטן סגורים, סימן שכבר נפגעתם כמה פעמים, ואתם פוחדים להיפגע שוב. כדי שתוכלו לבחור בן זוג לחיים, יהיה עליכם ללמוד לרפא את הפחד, לשחרר קצת את הראש, ולתת גם ללב להוביל.
שנית – התחילו לחיות בהווה. יש רגעים רבים בחיים בהם אנו עסוקים בתכנון ובניית העתיד, וזה בסדר, אבל אם עושים זאת ללא תשומת לב להווה – שוכחים לחיות, ולחיות פירושו לזכור שהזמן היחיד שבאמת קיים הוא העכשיו, ושאף אחד לא מבטיח לנו שנהיה פה גם אחר-כך. אחת הדרכים הטובות יותר לחוות את העכשיו היא להתאמן בלחייך. כן, פשוט לחייך. צאו לרחוב, התבוננו סביבכם ומצאו סיבות לחייך – לכל דבר ולשום דבר. לאט לאט תגלו שהסיבות לכך הולכות וגדלות סביבכם, שאנשים הופכים להיות נחמדים יותר, וההווה המתמשך של חייכם הופך להיות יותר ויותר נעים ומוצלח.
שלישית – הפסיקו עם הביקורת. ביקורת היא לא יותר מאשר טכניקה לאי התמסרות, והיא אנטיתזה לחיים בהווה. בעיני, היא אחת הדרכים ההרסניות ביותר לחוות את החיים. אם מישהו לא מוצאים חן בעינכם – התרחקו ממנו, אבל אם בחרתם להיות איתו, הפסיקו לנסות לתקן ולשפר אותו. מעולם לא פגשתי אנשים שהשתנו באמת בגלל שביקרו אותם, ומעולם לא פגשתי אנשים מאושרים באמת, כאשר ניסו להשתנות כתוצאה מביקורת. לעומת זאת, פגשתי רבים שהשתנו בזכות העצמה, פרגון ותמיכה, ורבים שהשתנו כאשר למדו להעצים, לחזק ולתמוך.
אם אורטל תבלה עם אופיר את החורף תוך כדי בחינה מתמדת של חסרונותיו, ותזכיר לעצמה שוב ושוב למה הוא לא מתאים לה, היא לא תצליח ליהנות מן הבילוי איתו. לעומת זאת, אם היא תהיה מוכנה להתמסר לו באמת, לפתוח את הלב וליהנות איתו מן ההווה, יתכן שתגלה שהיא רוצה לבלות איתו גם בהווה הבא, ובזה שבא אחריו. יכול להיות שלא – אבל רק אם תיתן ללב ולא רק לראש, להנחות אותה, היא תדע באמת מה מתאים לה ומה עושה לה טוב.
אני מאחלת לכולנו ללמוד להתגבר על כאבים ופחדים, לפתוח את הלב ולחיות מתוך ברכת ההווה.
כנרת טל מאיר, מייסדת "שיחה שנוגעת" אימון וייעוץ אישי, זוגי ומשפחתי, טיפול רוחני וסדנאות.
לפנייה לכתב/ת 
