שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חייבים טיפול? מה עושים כשהילד מגמגם
    20% מהילדים בגילאי 2-4 סובלים מגמגום התפתחותי, מה שמוכר יותר כ"חוסר שטף". הם נתקעים, חוזרים על צלילים ולפעמים אפילו על משפטים שלמים. מתי מדובר בבעיה שמצריכה טיפול? קלינאית תקשורת מסבירה

    הורים רבים כבר חוו את זה: הילד מתחיל לדבר. בהתחלה אלו רק הברות שמסמלות מילים, משם הוא מתקדם למילים שחלקן ברורות לגמרי וחלקן ברורות רק להורים, ובסוף מתחיל להרכיב משפטים - צירוף של שתיים-שלוש מילים ועד משפט ארוך, שלם ומובן. רק שאז משהו קורה בזמן הדיבור: הילד נתקע, חוזר על צלילים, חוזר על מילים ואפילו לפעמים חוזר על משפטים שלמים - הוא פשוט לא מצליח לדבר בשטף. פתאום הילד מגמגם, עוצר, מתקשה בדיבור ולפעמים גם נמנע מלדבר, מצב שבולט במיוחד לאחר שהילד דיבר והתפתח כל כך יפה.

     

    <<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

     

    ההורים, מצדם, נלחצים: מה קורה? מה עושים? איך להגיב? הופעת הגמגום גוררת תגובות שונות, החל מהתעלמות מהנושא ואמירה כללית שהכל יעבור, וכלה בדאגה מרובה הגורמת להשתקת הסובבים בזמן שהילד מדבר - העיקר שידבר וכולם יקשיבו. בנוסף לכך ישנם ניסיונות "לעזור" לילד להגיד את המילה, והסובבים אומרים אמירות כמו: "קח אוויר", "חשוב לפני שאתה מדבר", "לאט לאט", "אתה ממהר ולכן לא מצליח" ועוד.

     

    התופעה שתוארה למעלה שכיחה ומופיעה אצל 20% מהילדים בגילאי שנתיים עד ארבע. היא נקראת "גמגום התפתחותי" או "חוסר שטף".

    ההורים והילד פוגשים את חוסר השטף בדיבור בדיוק בשלב בו נוצרת פריחה בהפקת השפה אצל הילד. זהו השלב שהוא מתחיל לדבר בצורה ברורה: להגיד מה שהוא רוצה, לבקש במילים ולא בהצבעה. בתקופה זו, הילד משתנה במהירות: מתינוק שמפיק מעט מילים ומשתמש בהרבה תנועות ידיים על מנת להסביר מה הוא רוצה, לילד תקשורתי המתחיל להביע רגשות, מחשבות ושיחות על נושאים שונים.

     

    חוסר השטף נובע ממספר סיבות:

    הצורך והרצון של הילד להגיד מילים שלמות וברורות.

    הבנה של הילד שיש להשתמש במשפטים ארוכים ותקינים תחבירית.

    רצון הילד לדבר כמו המבוגרים מבחינת קצב ומהירות.

     

    למרות רצונו, הילד עדיין אינו מסוגל להזיז ולשלוט באיברי ההיגוי שלו במהירות גדולה כמו שדובר מבוגר ורהוט עושה. התוצאה הסופית היא שהילד חושב על מה שהוא רוצה להגיד, מתכנן את המילים והמשפטים, אך אינו מצליח ליצור רצף צלילים נכון במהירות הנדרשת, והוא נתקע בדיבור שוב ושוב. מצב זה מתסכל מאוד, הן את הילד והן את ההורה, אך כל ילד מגיב אחרת למצב.

     

    על ההורים להבין ששלב זה הוא שלב התפתחותי תקין ולמרות הקושי לראות את הילד מתקשה בדיבור, יש צורך להקפיד על כמה נקודות:

     

    1. אל תראו לילד שאתם נלחצים מסגנון הדיבור שלו

    צריך להבין ולקבל שזה תואם לגיל ולרוב חולף לאחר זמן קצר. הופעת חוסר השטף לרוב אינה מצריכה התערבות (בדיוק כמו שאיננו מצפים מהילד לדבר בגיל חצי שנה).

     

    2. אפשרו לילד להשלים את מה שהתחיל לומר 

    אל תשלימו את המילים בהן הילד נתקע, גם אם נראה לכם שבצורה זו אתם עוזרים לו. אל תגידו לו "קח אויר", "דבר לאט" או כל הערה דומה. הדבר מעצבן ומקשה על הילד להתרכז במה שברצונו להגיד ולפעמים אף גורם להרעה במצב ולבחירה להימנע מדיבור כלל.

     

    3. האטו את הקצב

    משפחות רבות פועלות בזריזות ובמהירות, בקצב חיים שגורם לכולם למהר. ההורים והילדים רצים ממשימה למשימה, ממהרים לענות, לסדר, להזיז. יש ללמוד להאט את הקצב המשפחתי: להקפיד להקשיב בסבלנות לדברי הילד, למצוא זמן שקט למשחק ושיחה ובאופן כללי התנהלו בבית בצורה יותר איטית ופחות מלחיצה.

     

    4. הקפידו לדבר בשקט ובשלווה

    דברו בנחת, האטו את קצב הדיבור שלכם, הציגו לילד מודל דיבור רגוע ושלו, מודל דיבור של אדם המסיים את משפטיו ואינו ממהר להמשיך הלאה.

     

    ברוב המקרים חוסר שטף נעלם לאחר שבוע, שבועיים או חודש. כמו שהופיע כך הוא נעלם. במקרים אחרים הילד חוזר לדבר שוטף ולאחר תקופה מסויימת חוסר השטף מופיע בשנית או בשלישית וקוטע את קצב הדיבור של הילד. שני המצבים הללו תקינים לגמרי ואופיינים לתופעת חוסר השטף.

     

    יש לדעת ולזכור שחוסר שטף מאופיין בתנודתיות רבה: הן בעוצמת חוסר השטף (לפעמים כמעט ואינו נשמע ולפעמיים מאוד חזק ובולט) והן בהופעת החוסר שטף (מופיע לתקופת מה ונעלם ולאחר מכן מופיע שוב לתקופה נוספת). כל המצבים הללו הינם תקינים לגמרי ומאפיינים התפתחות תקינה בגילאי שנתיים עד ארבע שנים ואינם מהווים סיבה לדאגה.

     

    מתי חוסר השטף מצריך טיפול?

    ישנם מקרים מסויימים בהם חוסר השטף הוא בעצם גמגום. על ההורים לשים לב לכמה סימנים עיקריים, היכולים להצביע שילדם אכן מתקשה בדיבור, כלומר מגמגם. במקרה שאחד מהסימנים הללו מופיע מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי אצל קלינאית תקשורת לבירור מעמיק יותר בנוגע לדיבור הילד:

     

    הילד מעל גיל ארבע שנים.

     

    חוסר השטף נמשך מעל לשלושה חודשים ברציפות. כן, סמנו ביומן מתי החל חוסר השטף. בכל מקרה, אם חוסר השטף נעלם ואז הופיע בשנית, יש להתחיל את הספירה מחדש.

     

    חוסר השטף מפריע לילד להתבטא וגורם לו להימנע מדיבור: אם אתם מתרשמים שעקב חוסר השטף ילדכם נמנע מלדבר ומתבייש - יש לפנות לקלינאית תקשורת להתייעצות.

     

    בזמן הדיבור מופיעים עיוותים בפנים או בגוף של הילד.

     

    יש עבר של גמגום במשפחה.

     

    אם הופיע אחד מהסימנים המפורטים, יש לפנות להתייעצות עם קלינאית תקשורת. בפגישות הטיפוליות קלינאית התקשורת מדגימה לילד טכניקות דיבור שונות, מאפשרת לו לחוות חווית דיבור שוטפת וכן נותנת לו אסטרטגיות לדיבור שוטף.

     

    ישנן שיטות שונות לטיפול בגמגום ולכל אחת יש אחוזי הצלחה מסויימים: יש אנשים המצליחים עם שיטה אחת ולאחרים שיטה אחרת מועילה.

    חשוב לדעת שבמחקרים נמצא שככל שגיל המטופל צעיר יותר, כך אחוזי ההצלחה גבוהים יותר בטיפול. על כן גשו לאיש מקצוע וזכרו שאם הטיפול אינו מקדם את ילדכם אפשר ורצוי לפנות לקלינאית תקשורת אחרת, אולי שיטה שונה תקדם אותו.

     

    למרות כל הנאמר למעלה אחוז אחד מכלל הילדים שמופיע להם חוסר שטף/גמגום ישאר עם גמגום. במצב זה קלינאית התקשורת תתן כלים להתמודדות עם הגמגום ובמיוחד אסטרטגיות להפחתה שלו במצבים בהם חשוב לילד לא לגמגם (הקראה בכיתה, שיחה בטלפון ועוד). ישנם ילדים החווים חרדה רבה בזמן הדיבור ובמקרים מסויימים יומלץ להורים להתייעץ עם פסיכולוג לגבי ההתמודדות הילד וכיצד להקל על החרדה שלו.

     

    הכותבת היא קלינאית תקשורת ומפתחת שיטת "תקשורת דרך משחקים"

     



     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    שלום דוקטור
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים