שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    אחרי 90 שנה: היחמורים הפרסיים שבו לכרמל
    לראשונה בישראל רשות הטבע והגנים שיחררה יחמוּרים פרסיים נדירים אל הכרמל. האיילים הנדירים שנכחדו לפני יותר מ-90 שנה מהטבע המקומי עקב ציד, יובאו מאיראן וגרמניה בשנות ה-70 ומאז גדל מספרם בשבי. שלוש נקבות שצויידו במשדר לווייני וזכר נבחרו להיות היחמורים הראשונים שהושבו לטבע

    היחמורים הפרסיים הנדירים מתחילים חיים חדשים בכרמל. לראשונה, אחרי יותר מ-90 שנה מאז שנכחדו היחמורים עקב ציד ברוטלי בטבע המקומי, רשות הטבע והגנים שיחררה ארבעה פרטים לטבע - שלוש נקבות וזכר בתקווה כי יסמנו את תחילת הדרך להשבת יחמורים נוספים לטבע בשנים הקרובות.

     

    רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

     

    שמח בכרמל: היחמורים שבים לטבע    (צילום: אסף מגל ויוגב אטיאס)

    שמח בכרמל: היחמורים שבים לטבע    (צילום: אסף מגל ויוגב אטיאס)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    מגישה: אלכסנדרה לוקאש (צילום שטח: עידו בקר, צילום אולפן: יוגב אטיאס ואסף מגל, במאית: סיגל מגריסו, נתב: רובי לוי, סאונד: אבי אזולאי, הפקה: רעות רימרמן ורפאלה גויכמן, תחקיר: ארז ארליכמן)

     

    בעולם נותרו רק מאות בודדות של האיילים הנדירים. בישראל הם נכחדו לחלוטין מהטבע בתחילת המאה שעברה. הפרט האחרון של היחמורים באזור ישראל ניצוד ככל הנראה בשנת 1922 בעבר הירדן. 

     

    בסוף שנות ה-70 הובאו לישראל שישה זוגות יחמורים מגרמניה ומאיראן במבצע חשאי. הם היו הבסיס לגרעין רבייה שהוליד עדר קטן, שגודל בתנאי שבי. כיום האוכלוסיה בישראל מונה מאות פרטים הנחשבים לעדר הגדול בעולם של יחמורים.

     

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     

    משנת 1996 החלו ברשות הטבע והגנים להשיב את היחמורים לטבע באזורים שונים בארץ, החל מנחל כזיב בגליל העליון ובהרי ירושלים באזור נחל שורק. חלק מהיחמורים נדרסו על ידי רכבת באזור נחל שורק או נטרפו על ידי כלבים משוטטים, אך עדיין ישנם יחמורים ששורדים באזורים הללו בהצלחה.

     

    שמונה יחמורים נבחרו לשוב לטבע

    מדובר אומנם בשיחרור רשמי ראשון ומסודר של יחמורים לכרמל, אך קדם לו שיחרור ספונטני יותר לפני ארבע שנים, אז נערך שיפוץ מאסיבי של מערך  הגדרות בחי בר לאחר השריפה הגדולה. כתוצאה מכך, עדר הזכרים ברח והוחזר, למעט שני פרטים שנשארו בטבע.

     

    "העובדה שהם הצליחו לשרוד מאז בטבע, נתנה לו אינדיקציה שהשטח מסוגל לשאת יחמורים ולספק להם מקורות מזון ובית לחיות בו", אומר ל-ynet בן רוזנברג, אקולוג ומנהל חי בר כרמל.

     

    "זהו אחד השטחים העשירים ביותר בארץ מבחינת מגוון צמחייה ובעלי חיים. מסקרים שאנחנו מנהלים מדי שנה, יש כאן קינוני נשרים, תצפיות בצבועים, תנים ואין ספור חיות. זו שמורה מיוחדת במינה ואני מקווה שהיחמורים גם יעשירו את הסביבה בנוכחותם ובדילול החורש והצמחייה, שיסייע במניעת שריפות".

     

    צפו ביחמורים שבים לטבע 

    (צילום: עידו בקר)

    (צילום: עידו בקר)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

    ביום שני בבוקר, אנשי רשות הטבע והגנים נערכו לתפיסה של שמונה יחמורים מתוך העדר העצום שחי בחי בר כרמל בסביבה מוגנת ומגודרת. "יש כיום בחי בר כרמל למעלה מ-140 יחמורים, מרביתם נקבות", מגלה רוזנברג.

     

    לקראת שבע בבוקר הגיע צוות גדול של אנשי הרשות לחי בר כרמל במטרה לתפוס את היחמורים המיועדים לשיחרור לטבע. תחת ליווי וטרינרי צמוד, ירה רוזנברג חצי טשטוש ליחמורים שנבחרו.

     

    היחמורים שטושטשו נלקחו בעזרת אלונקה מחוץ למכלאת היחמורים, שם הוצמד לכל אחד מהם קולר עם משדר. בסוף ההליך, הוכנס כל יחמור לארגז עץ מיוחד ומרופד.

     

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)
     

     

    מעקב לווייני אחרי הנקבות

    המשדרים של הנקבות כויילו כך שהם יספקו לפקחים נקודת ציון בכל 20 דקות בשבוע הראשון שלהם בטבע ולאחר מכן, כשיתקבלו סימנים שהיחמורים מסתדרים היטב בשטח, ברשות מתכננים לרווח את כמות העדכונים כדי לאפשר לסוללה של המשדר להחזיק זמן רב יותר בטבע. כל הנקבות צויידו במשדרים לוויינים והזכרים קיבלו משדרי רדיו שאחרי תקופה מסויימת יתנתקו מצווארם.

     

    הזכרים זכו למשדר רדיו שמתנתק לאחר זמן קצר, מאחר וגודל הצואר שלהם משתנה במיוחד לקראת עונת הייחום בה הוא מתנפח. לאחר שיישארו ללא קולרים, סימן הזיהוי שלהם יהיה בעזרת תגי אוזן.  

     

    אנשי הרשות הובילו את הארגזים אל נקודת השיחרור דרומית לחי בר והציבו את הארגזים בשורה. לאחר שניתן האות וחלף פרק זמן מספיק שאיפשר ליחמורים להתעורר מהשפעת חומרי הטישטוש, הם יצאו בצעדים איטיים ואז פצחו בריצה קלה לעבר השטח הפתוח. תוך מספר דקות הם כבר נעלמו בין הצמחייה הצפופה.

     

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     

    פרויקטי רבייה של חיות בסכנת הכחדה אמורים לסייע להשבת החיות בחזרה לטבע כדי שיצליחו לחיות בו בכוחות עצמם. גרעיני הרבייה הם מעין "תעודת ביטוח" לחיות במקרה שאוכלוסייה של מינים נדירים תיפגע עקב מחלות, אסונות טבע או מעשי ידי אדם - ציד, דריסות, פגיעה בשטחי המחייה של החיות.

     

    בחודשים האחרונים החלו ברשות הטבע והגנים לאסוף את היחמורים שחיו בפינות חי וגני חיות במטרה להשאירם רק במקומות בהם מתבצעת השבה לטבע של היונקים הנדירים. כיום נותרו יחמורים בחורשת טל ובעמק החולה במספרים קטנים ועיקר העדרים נמצאים בחי בר כרמל ובגן החיות התנ"כי בירושלים. האיומים הגדולים בטבע ליחמורים הם בעיקר מבני האדם, אך גם מטריפה טבעית של של תנים זהובים.

     

    אופטימיות זהירה: נשארו יחד כקבוצה

    יומיים לאחר השיחרור מדווח רוזנברג על שביעות רצון מקבוצת היחמורים שהושבה לטבע. "החשש שלנו היה כי מהטראומה של השיחרור ולאחר שהתאוששו מההרדמה, הוא שהם ירוצו ויתפזרו בכל השטח. לשמחתנו, הם המשיכו למרחק של כמה עשרות מטרים מאזור השיחרור ונשארו יחד כקבוצה".

     

    לדברי רוזנברג, הקבוצה הראשונה המהווה את חוד החלוץ של היחמורים בכרמל, שוחררה הישר לטבע ואילו הקבוצה השנייה, עם שתי נקבות ושני זכרים, תישאר במכלאה שתיפתח בתחילת השבוע והיחמורים יוכלו לצאת ממנה לטבע בכוחות עצמם.

     

     

    הצלמת עדי אשכנזי ליוותה את היחמורים מהחי בר לטבע בכרמל
     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)
     

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)
     

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)
     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)
     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)
     

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     (צילום: עדי אשכנזי) (צילום: עדי אשכנזי)
    (צילום: עדי אשכנזי)

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים