עץ השדה
ט"ו בשבט מזכיר לנו על ההקבלות בין האדם והעץ ואיך לצמוח בהתאם
יום שבת בבוקר. סוף השבוע הגיע, אני עושה את דרכי לבית הכנסת בחלק הצפון מזרחי של העיר. השבת בחרתי להתפלל בבית הכנסת המרוקאי. יש משהו בתפילה ובלכידות הקהילתית שמזכירים לי את הבית בישראל, ומידי כמה שבתות אני נוהג לפקוד את בית הכנסת הזה. בסוף קריאת התורה ולפני תפילת מוסף, עולה הרב לשאת דברים. "השבוע נציין את ט"ו בשבט", הוא אומר. גל של חום פנימי מציף אותי. אני נזכר בשירים ששרנו כשהייינו קטנים על השמש שזורחת והשקדיה שפורחת. המחשבה על ימים חמים משכיחה ממני את גל הקור שפוקד את העיר ואת מראהו המכוער של השלג שפעם היה לבן וצחור ושהפך לקרח שחור. הרב דואג להזכיר: "ביום שלישי הקרוב נציין את סדר ט"ו בשבט וגם נחגוג יום הולדת לסידני. כולם מוזמנים".
אני מתכוון להגיע לאירוע גם אם ירד מבול וגם אם תהיה עוד סופה. חשוב לי לציין את החגים בכל צורה אפשרית, אחרת אני לא מרגיש את החג. חוץ מזה, סידני חוגג יום הולדת, וסידני הוא אדם שעושה ותורם ואני בעד אנשים שתורמים לקהילה.
ט"ו בשבט הגיע! מראה השלג מבעד לחלון והטמפרטורה החד-ספרתית מנסים לשכנע אותי להישאר בבית, אבל אני גוער בעצמי ש"מילה זו מילה", מתעטף בשכבות בגדים תחתונים ועליונים ונעלי שלג ויוצא לחגוג.
בבית הכנסת, שהתמלא עד אפס, הרב פותח בפסוק "כי האדם עץ השדה" ומרחיב על המשמעות הסמלית של פירות העץ ואכילתם. אני נזכר במילות שירו של נתן זך, אותם הלחין שלום חנוך.
כי האדם עץ השדה
כמו האדם גם העץ צומח
כמו העץ האדם נגדע
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
כי האדם עץ השדה
כמו העץ הוא שואף למעלה
כמו האדם הוא נשרף באש
ואני לא יודע
איפה הייתי ואיפה אהיה
כמו עץ השדה
הידיעה איפה אני ואיפה אהיה היא חיונית ומצריכה בחירה מודעת. הייתי מוסיף על דבריו של זך את הדברים הבאים, מבלי לנסות ולכתוב שיר:
כי האדם עץ השדה – עצים וגם בני אדם מתחילים בזרע קטן שמתפתח רק לאחר המגע בחומר אחר. אם ניקח זאת להקשר של הצלחה, מאיפה הצלחה מגיעה? ומהי הצלחה? יש הצלחה פיזית שהיא מדידה ויש הצלחה ערכית כמו זו של זוגיות, מערכות יחסים ועוד. מה מוליד את מה? האם ההצלחה הפיזית מולידה את ההצלחה הערכית או ההפך? הצלחה מתחילה ב"סטייט אוף מינד", וכשיוצאים לדרך חדשה מתוך הצלחה קודמת, הסיכוי לייצור הצלחה נוספת הוא גדול לאין שעור. אם נשכיל לזרוע את זרע המחשבה במקום שאנו מבינים שהצלחה תלויה במעשים שלנו ובבחירות שלנו נוכל להתפתח ולצמוח מזרע קטן לעץ גדול.
על מנת לצמוח ישר עצים מסוימים זקוקים לתמיכה. "ישר" יכול להתפרש במובן הפיזי, כלומר ניצב וזקוף, או במובן המוסרי, החינוכי והערכי. מהי התמיכה שאתם צריכים על מנת לצמוח ישר? תמיכה יכולה להיות באמצעות אמצעי חיצוני כמו מנחה מאמן מנטור או תמיכה פנימית באמצעות קניית הרגלים מקדמים ועבודה על גישה.
הידעתם, כאשר שורטים גזע העץ, השריטה גדלה ביחד עם העץ והופכת לחלק ממנו. שריטה היא סוג של אמונה שמתחילה ברעיון, שעם הזמן מקבל תמיכה באמצעות חוויה רגשית והופך למשהו שעשוי להראות כאילו הוא חלק מאיתנו למרות שבפועל לא כך הדבר. האם אתם מזהים "שריטות" שהתפתחו והפכו לחלק מכם? מה היא הדרך להבהיר לעצמי שהשריטה היא לא חלק ממני ושאני יכול להיפטר ממנה?
השורשים של העץ זהים למערכת האמונות שלנו, העץ ניזון מתוכם והם מספקים את האנרגיה הדרושה על מנת לצמוח להתפתח ולייצור פירות. השורשים נמצאים מתחת לאדמה בדומה לתת מודע האנושי; אנו יודעים על קיומו ולא בהכרח רואים אותו.
העץ נחלק לשלושה חלקים: שורשים, גזע והחלק העליון הכולל ענפים, עלים ופירות. כך גם בהקבלה האנושית אנו מזהים מחשבה, דיבור ומעשה, שצריכים להיות קשורים זה בזה. כאשר אין קשר בין מה שאנו אומרים, מתכוונים ועושים נוצרת הפרה בשלמות ואז לא נקבל את התוצאות שהן בעצם הפירות שלנו.
זכרו שלפעמים צריך לגדוע ענפים ישנים על מנת לאפשר לעץ להתפתח בצורה בריאה וטובה יותר.
לסיום, אני מציע לחגוג את ט"ו בשבט כחג של הזדמנות לצמיחה והתפתחות אישית. כי האדם הוא עץ השדה ואני יודע איפה הייתי ואיפה אהיה, כמו עץ השדה.
שלמות זה מבחירה.
