"לא דיימנתי עד כמה המהלך הזה (הצטרפות לצופים א.ס.ח.) ישפיע על חיי ויכוון אותי...מבחינתי הקשר שלי לצופים דומה לקשר שלי למשפחה" עומדת נועה דר, מרכזת צעירה בשבט 'מצדה' השוכן בטנפליי, ניו ג'רזי ומסכמת את תחושותיה בטקס הסיום לשמיניסטים. "בזכות הצופים שמרתי על השפה העברית וחיזקתי את הקשר שלי עם המדינה. זכיתי בשכר לימוד משמעותי לחיים. בצופים למדתי ערכים ולקיחת אחריות שמחזקים אותי כאדם". נועה דר היא דוגמא אחת מרבות לנוער שגדל בארה"ב להורים ישראלים. נוער שנולד בארה"ב, חלקם נולדו בישראל והגיעו לארה"ב בגיל צעיר, וסופגים את הערכים הישראלים דרך תנועת נוער ישראלית.

כ-750 חניכי תנועת הצופים מעשרים שבטים ברחבי ארה"ב וקנדה התקבצו לסוף שבוע ארוך בקליפורניה. שכבת החמשושים, כ-200 חניכים, הגיעו למחנה הדרכה מרוכז בקמפ JCA SHALOM השוכן על הר במליבו. עם הגעתם למחנה הם פוצלו מהגדוד (שכבה) שלהם בזוגות וחולקו מחדש לאחוות עם מדריך צמוד. סוג של טירונות. פעם ראשונה מחנה רחוק מהבית, פעם ראשונה סדנא מרוכזת להדרכה ומנהיגות למי שבשנה הבאה יהיו מדריכים בשבטים שלהם. לרגע, ואולי לאורך כל המחנה, הם עמדו בגבורה בהתרחקות מחבריהם והפכו לקבוצה אורגאנית עם חניכים משבטים אחרים שלא הכירו. ההתחלה כמו רב ההתחלות היתה קשה, אם לא קשוחה, והאושר שבקצה המחנה לא אחר להגיע. לא עברו שלושה ימים מאז ההלם, והם מתקשרים עם חבריהם לאחווה בווטס-אפ ומתגעגעים האחד לשני.

במחנה Ramah המרוחק כשעה וחצי משם ליד Ojai, התקבצו מעל 500 צופים משכבות י'-י"ב. הם מדריכים ופעילים בשבטים שלהם, ומגיעים להשתתף במעגלים שונים שעוסקים בהדרכה ומנהיגות. אבל לא רק. הם באים להיטען. הם מגיעים עם אנרגיות שיכולות להטיס חללית לירח. הם לא נחים לרגע יום וליל. הם שרים וצועקים מוראלים בגרון ניחר, ומיתריי הקול שלהם משנים צורה ללא ספק. השכבה הבוגרת נשארת בתוך השבט שלה. איתם עובדים על הגיבוש ללא הפסקה. היום שלהם מתחיל במסדר בוקר על המדשאה המרכזית כשבאויר יש חמצן ומוזיקה ישראלית. ואולי לאו דוקא בסדר הזה. הם רוקדים יחד כיחידות שיבטיות, והם רוקדים ושרים עם כל חבריהם להנהגה. המסדר מסתיים בשירת ההמנונים, זה של הצופים ולסיום המנון מדינת ישראל. מיותר לציין שהטקס מתנהל בעיברית רהוטה. כאן בארצות הברית של אמריקה. הצמרמורות עוברות בגביהם של מי שמלווים אותם ורגילים לראותם כל השנים. קשה להתעלם מהעוצמות. "כשאני רואה את הנוער הנפלא הזה במחנה שכב"ג, את הבנים שלי שרים את "התקווה" ביחד עם עוד 700 בני נוער בגילם, את העוצמה הישראלית הזאת, אני יודעת שזה שווה את כל הזמן וכל המאמץ שאני נותנת בהתנדבות בתור ראש השבט בעשר השנים האחרונות. למי שחשוב להקנות לילד שלו ולדור הבא משהו מהשורשים הישראלים שלנו, זאת הדרך" חולקת רוני בז'רנו, ראש שבט הצופים מצדה בטנפליי את התרשמותה.

שבט להבה-פיירלון

להתנהלות של תנועת הצופים הישראלית בארה"ב שלושה דרגים עיקריים. הדרג המקצועי של שליחים שמגיעים מישראל, כולם 'מורעלי צופים' מילדות שעשו דרך ארוכה כחניכים, מדריכים, שירות צבאי, שליחויות ברחבי העולם והכל בסביבת תנועת הנוער. מרכז ההנהגה בארה"ב הוא מור נדלר, שמהווה חוט שדרה של מנהיגות. סביב נדלר עמל צוות על הרצת השבטים במשך כל השנה הן מהאספקט המקצועי - הדרכתי והן מהצד הכלכלי. בארה"ב בלבד קרוב ל-3,000 חניכים. תחת הדרג המקצועי עובדים הורים שלקחו על עצמם לנהל את השבטים בהתנדבות. הם מתפקדים כראשי שבט, גזברים וחברי ועד. הם מגיעים יחד עם החניכים למחנה השכב"ג ועוברים הדרכות, מפגשים ופעילויות שמכשירים ותומכים בהם בניהול השבט. הדרג השלישי והחשוב הוא המרכזים הצעירים של השבט, שעושה את עבודת ההדרכה בשטח. אלעד סנדרוביץ, מנהל פעילות הצופים בצפון אמריקה: "מחנה שכב"ג הוא הלב הפועם של הפעילות. הם מחכים כל השנה להגיע למחנה. עובדים איתם על ערכים שבראשם ישראל ורעות, וכמובן נתיבי הגשמה ובהם גיוס לצבא, שנת שרות בישראל וכל הפעילות מתנהלת בעיברית. מחצית מחניכי כיתות י"ב יתגייסו לצבא ולשנת שירות בשנה הבאה חלקם במסגרת "צבר", תוכנית שהתפתחה בארה"ב ותומכת במתגייסים".

בניו ג'רזי שלושה שבטים. 'שבט ערבה' שממוקם בעיירה West Orange במרכז ניו ג'רזי ובראשו עומדים מרינה קפלון ורועי הראל. הם עומדים בראש השבט בשלוש השנים האחרונות, ומנהלים אותו ביד רמה וברגישות גבוהה. לשבט שלהם מגיעים חניכים שהוריהם מסיעים אותם לפעמים קרוב לשעה וחצי בכל כיוון. השבט מגובש מאוד, ויוצא לפעילויות משותפות במשך כל השנה. "אנחנו מסבירים להורים בתחילת השנה שצופים זה לא עוד חוג, ואנחנו לא כאן בשביל לבדר את הילדים שלהם. חשוב לנו להעביר מסר של אהבה למדינת ישראל וחשיבות קיומה, צופיות ובתוכה מנהיגות, החניכים צריכים את זה לבטחונם האישי. אני שמח לראות אותם מתפתחים מול עיניי. לשמוע אותם מדברים עיברית האחד עם השני, מאזינים למוזיקה ישראלית יחד, ומפעם לפעם זורקים אפילו בדיחה. אני חושב שאנחנו ההורים המתנדבים עושים עבודת קודש בהנחלת הזהות הישראלית לילדים. באזור שלנו אנחנו היחידים שמקיימים פעילות ישראלית טהורה בעיברית. אצלנו חוגגים את כל החגים כולל סדר ט"ו בשבט כמו בישראל" מספר הראל. "דני מדברת על ישראל בלי הפסקה, במיוחד אחרי מחנה שכב"ג ובכלל ישראל בראש מעיניה. הגענו לארה"ב לפני 16 שנים, ואם נחזור לישראל זה יהיה רק בזכותה" חולקת קפלון שמשפחתה עלתה לישראל מרוסיה חוויה אישית. "הטלפון שלה מתנהל בעברית, היא מתנהלת מולי בכתב בעיברית, בכל יום קוראת עיברית בספרים, חשוב לה לחזק את השפה כדי שתוכל להשתלב ביום מן הימים בישראל".

שבט ערבה ווסט-אורנג'

שבט 'להבה' שוכן בעיירה פיירלון. הוא משרת בעיקר את ילדי העיירה והעיירות הסמוכות לה. בראשו עומדות אריאלה דרורי וסיגל רון ואיתם השליחה של השבט עדי רובין. השבט מונה 92 חניכים. למחנה בקליפורניה יצאו 17 שכב"גיסטים ושבעה משכבת כיתה ט'. השלושה שנסעו עם הוריהם לחופשות אקזוטיות הצטערו מאוד שהם לא מצטרפים למחנה, ואולי היו מעדיפים אותו על פני כל דבר אחר שאירגנו להם הוריהם. "ישראלים חילוניים שמגיעים לכאן ואינם מרגישים שייכות למערך בתי הכנסת והמוסדות היהודים- אמריקאים, ימצאו בצופים דרך נגישה להתחבר לישראליות ואף למסורת היהודית. החגים נחגגים בסגנון ישראלי, ערכים כגון יוזמה אישית וחברות הם ערכים שמודגשים מאד בצופים ומזוהים על ידי הישראלים כתכונות "ישראליות" חשובות שהיו רוצים להנחיל לילדיהם. הילדים ובני הנוער מתחברים לישראל בדרך של כיף, משחק ושיחה בגובה העיניים ומוצאים חברים עם אותן דילמות של זהות כפולה" מספרת מנקודת הראות שלה דרורי. "אין כמו להיות הזבוב על הקיר ולהתפעל ולהתרגש מקבוצת בני הנוער. ביום יום הראש שלהם תקוע במסכי המחשב והטלפון, ובפעילויות שומעים אותם מדברים על ישראל, המצב בארץ ובעולם. אנחנו מגדלים כאן נוער רגיש לזולת, איכפתי וחושב, ואנחנו מתמלאות אופטימיות כשאנחנו מביטות על העתיד שלהם". מסכמת דרורי את תחושותיה.

שבט מצדה-טנפליי

השבט הגדול ביותר בניו ג'רזי מונה כ-150 חניכים. בראש שבט 'מצדה' עומדת בעשר השנים האחרונות רוני בז'רנו ואיתה אנה ברקוביץ' שמשמשת גיזברית השבט. תחתיהם מתנהל ועד בפורמט של אמא אחראית לכל קבוצת גיל. לשבט ישיבות ועד חודשיות במשך כל השנה שמתנהלות תמיד עם השליחה של הצופים גילי גריידי, וחלוקה של משימות למפעלים השנתיים שמתקיימים בכל השבטים בצורה דומה. טיול פתיחת שנה, מחנה חורף, מחנה שכב"ג, מחנה קיץ ובדרך חגים וימי זכרון. טקס הזכרון לזכר ראש הממשלה לשעבר יצחק רבין שמלווה בפעולה משמעותית, טקס יום הזכרון לחללי צה"ל, יום המעשים הטובים, פורים ועוד מנוהלים ע"י המדריכים בניצוח הועד. "בעיני הצופים היא הדרך הכי משמעותית להעביר לדור הבא באופן בלתי אמצעי, חוויתי וחברתי את הקשר למדינת ישראל, לשפה העברית והתרבות היהודית והישראלית ובעיקר ליצור להם סביבה חברתית ישראלית של בני גילם שבאמצעותם הם יכולים לחוות את ה"ישראליות" שלהם כחלק מהחיים שלהם, שאינו בית ספרי או לימודי. בשביל השכבה הבוגרת שלנו הצופים זה לא חוג, זה לא בית ספר לעברית, זו משפחה, זה חלק ממה שהם" מסכמת בז'רנו את שהיא מרגישה. כמו ההורים האחרים שהגיעו למחנה בקליפורניה גם היא עמלה לילות כימים על ההמשכיות, ולא מרשה לעצמה להישבר.

מסדר במחנה הדרכה לט׳ בראשות עדי גרשון

נראה שנדרשים כוחות על כדי לקיים את הפעילות שאין שנייה לה לילדי הדור השני של הישראלים בארה"ב. להביט ב-750 חניכים לבושים חאקי וחולצה לבנה מברכים על היין ושרים שירי שבת בקבלת שבת של כל ההנהגה מרגיש כמו להשתתף בסרט מכוכב אחר. העוצמות המטורפות באויר כמעט ולא ניתנות לתאור במילים. החוויה גדולה ומשמעותית גם לציניקנים ביותר. רועי הראל: "הם לא תמיד מבינים את המסר בגיל צעיר. כשהם מגיעים לשכב"ג אנו חוזים בתוצאות של המאמץ שנתנו בשנים הראשונות שלהם בשבט והדמעות כשהם עומדים בטקס הסיום זולגות מעצמן".

כתבה וצילמה: אילנית סולומונוביץ' חבוט 

ilanithabot@gmail.com

551-574-0330