שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    חזקה מהרוח: הסוד של גלי עטרי
    יש בשטח מעט מאוד זמרים מבצעים ששרדו מאז שנות ה-70, ושפעלו ברציפות ובדומיננטיות כמו גלי עטרי. היא הולכת בין הטיפות, מצליחה להישאר אהובה ורלוונטית ואף פעם לא חושפת את חייה האישיים - וזה בדיוק סוד ההצלחה של הזמרת שפרצה כשהייתה בת 17 בלבד

    גלי עטרי מציינת 40 שנות קריירה. זה די מדהים. כי מאז שפרצה לתודעה בגיל 17, עם השיר "יש לך שמש", היא נמצאת איתנו כל הזמן. יש בשטח עוד לא מעט חבר'ה מהגווארדיה שלה, של אמצע שנות ה-70, אבל מעטים מאוד - אם בכלל - פעלו ברציפות ובדומיננטיות כמו עטרי. זמרת שלא מפסיקה להוציא אלבומים, ולנפק להיטים עד עצם הרגע הזה, עם האלבום החדש "אהבה למרחקים ארוכים". ביוני, אגב, היא בקיסריה.

      

    תחילת הדרך. "יש לך שמש" 

     

    בנות דורה היחידות של עטרי שהצליחו לשמור על מומנטום דומה לשלה היו יוצרות. כאלה שכתבו לעצמן. ע"ע יהודית רביץ, קורין אלאל וחווה אלברשטיין, שהחלה כמבצעת ענקית, אבל כבר שנים גם יוצרת. הייחוד של עטרי הוא בכך שהיא מצליחה לשרוד, ולשרוד יפה, כשהיא "רק" מבצעת. וזה ממש לא עניין של מה בכך. כשעטרי בנתה קריירה, בשנות השבעים והשמונים, היו כאן שפע של כותבים ומלחינים מקצועיים, שזמר מבצע יכול היה לקחת מהם חומרים.

     

     

    אבל מאז, מעמדם של היוצרים נמצא בנסיגה מתמדת, מסיבה פשוטה - מרבית הזמרים כותבים ומלחינים לעצמם. מה שהפך את המלאכה של איסוף חומרים לאלבום, מתוך מגוון רחב של יוצרים, לסיזיפית. כמעט בלתי נסבלת. גידי גוב סיפר לי פעם בראיון שזאת הסיבה המרכזית שבגללה הוא כבר כמעט לא מוציא אלבומים. הראיון נערך, אגב, לקראת צאתו של "בקצה ההר" – אלבומו של גוב שנוצר כולו בידי עמיר בניון. סוג של פיתרון דחק בעיתות צרה עבור המבצעים.

     

    גם גלי עטרי הייתה אמורה לשחרר אלבום שלם שנוצר בידי בניון, ושלושה סינגלים מתוכו גם יצאו לתחנות הרדיו. אבל האלבום הזה עוד לא יצא, ספק אם ייצא, ובמקומו הושק האלבום הנוכחי, "אהבה למרחקים ארוכים". הצצה ברשימת היוצרים מגלה שעטרי, בניגוד לגוב, עדיין מוכנה לחפור מתחת לאדמה – עם שופל ענקי - כדי לאתר שירים טובים. רשימת היוצרים באלבום כוללת בין היתר את נועם חורב, תומר הדדי, מאיר גולדברג, בן ארצי, יצחק קלפטר, לאה שבת, בטי פבלו ושילה פרבר. מבחר מאוד מגוון – גילאית, מגדרית, סגנונית. וזה מוכיח שעטרי עדיין עובדת. ונמצאת עם אצבע על הדופק.

     

    "שם בשמיים" - ביצוע באולפן ynet    (בימוי: סיגל מגריזו, ניתוב: רובי כהן שבט, סאונד: אבי אזולאי, צילום: אורי דוידוביץ' ואבי חי)

    "שם בשמיים" - ביצוע באולפן ynet    (בימוי: סיגל מגריזו, ניתוב: רובי כהן שבט, סאונד: אבי אזולאי, צילום: אורי דוידוביץ' ואבי חי)

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

    שזו, בעצם, העבודה העיקרית שלה כזמרת מבצעת - לבחור שירים טובים. אחת הקלישאות הוותיקות ביותר בתעשיית המוזיקה הישראלית גורסת שעטרי היא אלופת המדינה בתחום הזה, של איתור שירים. כדרכן של קלישאות, היא מבוססת על אמת. היכולת הזו, של מציאת שיר טוב – שגם יתאים ליכולות הקוליות שלה וגם יוכל להפוך ללהיט – מבוססת על חושים מצויינים, שכנראה יש לעטרי בשפע, אבל גם על עבודת פרך. ואת זה חייבים להעריך. כשעטרי פרצה לתודעה, היו בארץ לא מעט זמרות אחרות שניחנו ביכולות קוליות הרבה יותר מרשימות משלה. רותי נבון, ריקי גל, שלומית אהרון. אבל בפרספקטיבה של קריירה, היא עקפה את כולן בסיבוב. כנראה שזה בגלל שהיא ממש עובדת בזה.

     

    יכולת ההישרדות המרשימה הזו של עטרי גם הופכת אותה למקרה מבחן קלאסי של כוכבת מוזיקה ישראלית. מה יש דווקא בה, מעבר לכישרון בבחירת השירים, שהפך אותה לפופולרית כל כך? התשובה היא, שעטרי לא סתם נמצאת באמצע הדרך – היא היא אמצע הדרך. בכל מובן כמעט. תימניה משעריים, שמעולם לא נפנפה בעניין העדתי; אישה יפה, שפרט לאורגייה ההיא מ"דיזינגוף 99" תמיד הקפידה על הופעה ותכנים שמרניים; זמרת שנעה בשיא הטבעיות בין רחל שפירא ועמיר בניון, בין רוקנרול, דיסקו ומזרחי לייט; וגם מישהי שהצליחה לבצע שירים עם אמירה ברורה ונוקבת, כמו "אין לי ארץ אחרת", או "אמצע ספטמבר", בחן ובחיוך שהפכו אותם לאכילים לכל נפש יהודי.

     

     

    גם אחרי 40 שנות קריירה, אתם לא באמת יודעים הרבה על חייה האישיים של גלי עטרי, על ההעדפות הפוליטיות שלה, על מי היא באמת. וזה עוד משהו שתורם לפופולריות שלה - היא לא מרגיזה אף אחד. מצד שני, זה גם קצת מקהה מהעוקץ שלה. המון ישראלים אוהבים את גלי עטרי. אני לא יודע כמה מהם ממש מתים עליה.

     

     

    האלבום החדש מייצג נאמנה את כל הסיפור. כמו שכבר צויין, הוא אקלקטי מאוד מבחינת היוצרים. הרמה הכללית, של החומרים, ההפקה המוזיקלית, הנגנים, גבוהה ומכובדת ביותר. מזכירה סטנדרטים של אלבומי עבר, שהייתה בהם הרבה השקעה. ויש גם כמה אוצרות קטנים, כמו שיש בכל אלבום של גלי עטרי. אהבתי במיוחד את "מה זה שווה", שכתבה והלחינה שילה פרבר ואת "רגע של שקט" עם הלחן של קלפטר. מאידך, יש משהו מכובד מדי ששורר מעל הכל. צפוי, נעים, בסדר כזה. קצת משעמם לפעמים. האם אמא של אמצע הדרך. בדיוק כמו עטרי עצמה.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: אוהד רומנו
    גלי עטרי. רלוונטית כבר 40 שנה
    צילום: אוהד רומנו
    הטבות למנויים
    הטבות למנויים
    מומלצים