עברתם את גיל 40? מחלת העיניים שאורבת לכם

למעלה משני שליש מודעים לכך שגלאוקומה עלולה להוביל לעיוורון, אבל פחות ממחצית טורחים להיבדק לאיתור המחלה. כך מגלה סקר שנערך לרגל שבוע הגלאוקומה העולמי.

עוד עולה בסקר שנערך על ידי לפידות מדיקל באמצעות מכון המחקר ברנדמן, כי למרות שהמחלה שכיחה ביותר כבר מגיל 40, ומומלץ לערוך בדיקה להימצאותה כבר מגיל זה על ידי רופאי העיניים, רק אחוז אחד מהנשאלים היו מודעים לכך.

קראו עוד

ביצוע בדיקה שגרתית מעל גיל 40

ההמלצות המקובלות היום בקרב רופאי העיניים הן ביצוע בדיקה שגרתית לכל אדם מעל גיל 40, אם ישנה היסטוריה משפחתית של גלאוקומה יש צורך להיבדק מוקדם יותר בגיל 30.

בסקר שנערך בקרב מדגם מייצג של 336 גברים ונשים בגילאי 40 ומעלה עלה כי למעלה מ-40% כי לא ידעו שניתן לערוך גילוי מוקדם, 60% לא הלכו לרופא להיבדק כדי לאבחן האם הם נמצאים בסיכון לחלות במחלה.

חשיבותו של הגילוי המוקדם בגלאוקומה הינו קריטי. שכן, נזק שכבר נגרם בשל מחלת הגלאוקומה הוא בלתי הפיך ולכן ככל שתתגלה המחלה בשלביה המוקדמים כך יגדל הסיכוי להציל יותר מתפקוד עצב הראייה ולהימנע מעיוורון.

למה קשה לגלות אתה המחלה?

הבעייתיות במחלת הגלאוקומה הינה כי בשלביה המוקדמים, בדרך כלל אין למחלה סימנים, וללא אבחנה מוקדמת וטיפול מוקדם, עלול להיווצר נזק בלתי הפיך לראייה. מסיבה זו מכונה המחלה "הגנב השקט של הראייה".

במונח "גלאוקומה" מתייחסים למעשה למספר מצבים ומחלות עיניים אשר המשותף לכולן הוא הרס מתקדם והדרגתי של סיבים בעצב הראייה, סיבים אשר יוצאים מרשתית העין ומעבירים את מידע הראייה אל המוח.

ככל שהנזק הולך ומתקדם כך מאבד החולה עוד ועוד מתפקוד עצב הראייה שלו, עד אשר בשלבים הסופיים של המחלה נגרם עיוורון. חלק מהאנשים בציבור הרחב אשר שמע על המחלה מזהה אותה באופן ישיר עם "לחץ בעיניים".

ברוב המקרים אמנם כך הדבר, אך כפי שיוסבר בהמשך, אין זהות מוחלטת בין לחץ תוך עיני גבוה ובין מחלת הגלאוקומה.

סוכרת היא אחד מגורמי הסיכון לגלאוקומה(צילום: shutterstock)

מהם גורמי הסיכון לגלאוקומה?

גיל. שכיחות מחלת הגלאוקומה באנשים מעל גיל 40 הינה בערך 2%. בהערכה ניתן לומר כי במדינת ישראל ישנם כיום מעל ל- 50,000 חולים במחלה. מדובר בשכיחות גבוהה ולכן חשוב להכיר בכך כי גלאוקומה הינה יחסית מחלה נפוצה.

לחץ תוך עיני גבוה. העין שלנו הינה למעשה כדור המכיל חלקים שונים וכן נוזל מימי וחומר דמוי ג'ל. בעין שלנו, שורר לחץ פנימי והוא צריך להיות בטווח מסוים של ערכים. אם הלחץ בעין עובר את הטווח התקין - עלול להיגרם נזק לתאים המרכיבים את עצב הראייה.

מסתבר שלעשירית מהאוכלוסייה יש לחץ תוך עיני גבוה, וקבוצה זאת נמצאת בסיכון לפתח גלאוקומה. בנקודה זו יש לציין כי לחץ תוך עיני הוא רק גורם סיכון ואין משמעו בהכרח גלאוקומה.

במקרים לא מעטים מתפתחת גלאוקומה גם בלחץ תוך עיני שאינו גבוה, ומהצד השני של המטבע, ישנם מקרים בהם ישנו לחץ תוך עיני גבוה אולם אין גלאוקומה.

היסטוריה של גלאוקומה במשפחה. במקרים אלו עולה הסיכון לפתח גלאוקומה בצורה ניכרת.

גורמי סיכון נוספים: גורמי סיכון בעוצמה חלשה יותר הינם סוכרת, יתר לחץ דם, קוצר ראייה, היסטוריה של ניתוחי עיניים בעבר או חבלה קודמת לעין.

מהם סיבוכי המחלה?

בשלבים הראשונים אין למחלה סימנים בדרך כלל והחולים אינם מרגישים בדבר. עם החמרת המחלה, הולכים ונפגעים אזורים בשדה הראייה. פגיעה זו הינה בלתי הפיכה.

החולים עלולים להתלונן על קושי בראייה באור עמום, טשטוש בחלק משדה הראייה וצמצום בשדה הראייה.

לעתים חולים אלו יסבלו מחוסר בטחון בהליכה ומנפילות חוזרות אשר עלולות להחמיר את מצבם הכללי. עם התקדמות המחלה, עלול להיפגע גם שדה הראייה המרכזי - דבר המוביל לעיוורון.

כיצד מתבצעת האבחנה?

אבחנת המחלה נקבעת בבדיקת עיניים על ידי רופא עיניים בלבד. ההמלצות המקובלות היום בקרב רופאי העיניים הן ביצוע בדיקה שגרתית לכל אדם מעל גיל 40. אם ישנה היסטוריה משפחתית של גלאוקומה במשפחה, הרי שיש צורך להיבדק מוקדם יותר.

בבדיקה ישאל הרופא פרטים חשובים אודות הנבדק, יבדוק בדיקת עיניים מקיפה הכוללת את עצב הראייה, וימדוד את הלחץ התוך עיני. לפי הצורך, יפנה הרופא את הנבדק לביצוע בדיקות משלימות כגון בדיקת שדות ראייה, צילום של עצב הראייה ובדיקת עובי קרנית.

מהו הטיפול לגלאוקומה?

הטיפול מותאם ספציפית לפי מצב החולה ומטרתו הינה להפחית את הלחץ התוך-עיני כדי להקטין את הסיכון להתקדמות המחלה. הטיפול הראשוני בדרך כלל הינו בטיפות עיניים, וקיימות מספר "משפחות" של תרופות לצורך זה.

תרופות אלו נבדלות זו מזו בכמות הפעמים שיש להזליפן לעין וכן בתופעות הלוואי האפשריות שלהן. חלק מהטיפות מכילות חומר משמר בשם BAK אשר בשימוש ממושך עלול לגרום לפגיעה מסוימת בקרנית העין. בחלק מהתרופות המודרניות ישנם חומרי שימור בטיחותיים יותר או שאין חומר שימור כלל.

קיימות גם מספר תרופות "מישלב" (קומבינציה) שהן למעשה 2 תרופות הנמצאות יחד בבקבוק בודד, דבר המגביר את חוזק הטיפול ומעניק הקלה למטופלים בנוחות הטיפול.

לפי הצורך, מבוצעים גם טיפולי לייזר מיוחדים להפחתת הלחץ התוך עיני. במקרים של מחלה מתקדמת או לא נשלטת מבוצעים ניתוחים שמטרתם להפחית את הלחץ. הניתוח המקובל והנפוץ ביותר נקרא "טרבקולקטומיה". זהו ניתוח יעיל ביותר אולם לצערנו גם עלול לטמון בחובו גם כמות לא מבוטלת של סיבוכים.

ד"ר אסף קרָץ הינו רופא עיניים בכיר, בעל התמחות-על בגלאוקומה וקטרקט, ומנתח עיניים במחלקת העיניים במרכז הרפואי סורוקה בבאר שבע, במרכז הרפואי שבע עיניים לנגב בבאר שבע, וכן באסותא באר-שבע