שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות

    דולי אם ל-6, חולת סרטן ודיאליזה: אין לי כסף לתרופות

    היא חולת דיאליזה מזה שנים, ומטופלת בכימותרפיה בעקבות גידול סרטני. ששת ילדיה והיא מתקיימים על קצבה של 3,400 שקלים בלבד, ואין להם כסף לאוכל ותרופות. "כל מה שאני רוצה זה שוב לחייך", אומרת דולי יצחקיאן

    דולי  יצחקיאן, בת 45, אמא לשישה (הגדול בן 25 והקטן בן 14) מיפו, מוטרדת מי ידאג לילדיה כשיהיו יתומים. לדבריה, אין לה אף אחד בעולם: לא הורים, לא אחים, כלום.  

     

    קראו עוד:

    1 מתוך 4 ויתר על טיפול רפואי בגלל קושי כלכלי

    "אמא, גם אני אעשה דיאליזה כמוך כשאגדל?"

    עוני לא בריא: 20% ויתרו על רופא ב-2010

     

     

    דולי יצחקיאן. רק רוצה לחיות בכבוד ()
    דולי יצחקיאן. רק רוצה לחיות בכבוד

    "לא מצליחה לקנות תרופות נגד כאבים"

    גופה כבר לא עומד בעומס. היא חולת דיאליזה מזה שנים רבות, ובנוסף, בחודשים האחרונים היא מתמודדת עם מחלת הסרטן ועם הטיפולים הכימותרפיים. "אני ממוטטת פיסית ונפשית", היא אומרת, "הפסקתי לעבוד כי הכימותרפיה הפילה אותי מהרגליים. אני צריכה לטפל בילדים והגוף עייף".

     

    יצחקיאן מספרת כי ילדיה גדלו במצב של עוני, שהלך והחמיר עם השנים עד שהגיעו לתחתית בחודשים האחרונים, בעקבות אשפוזיה הרבים של האם. "אני חיה על קצבת נכות 100%, שזה 3,400 שקלים בחודש", היא מסבירה, "הילדים שלי לא יודעים מה זה בשר ומה זה עוף, לא הולכים לקניון, לא מבלים, גם מחשב אין להם".

     

    ומה בקשר לתרופות?

    "התרופות שבסל עולות 500-600 שקלים בחודש, וזה המינימלי. אני לא מצליחה לקנות תרופות נגד כאבים, תרופות הרגעה, את כל הדברים הבסיסיים. בחיים לא חשבתי שאגיע למצב שאבין כמה הכסף חשוב".

     

    "כבר שנים לא עשיתי לילדים ליל סדר"

    יותר מאשר לצרכים הרפואיים שלה, זועקת יצחקיאן על המצב של ילדיה: "הילדים מוזנחים והבית מוזנח", היא מודה בכאב, "אני מתביישת בפני הילדים שלי. אני צריכה לארגן שבת, לארגן להם פסח, ולא יודעת איך. כבר שנים לא עשיתי להם ליל סדר".

     

    יצחקיאן משתפת כי ליבה נשבר כשבנה היה רעב והלך לחבר, לאכול אצלו. כשחזר, סיפר לה שאמו של החבר צחקה עליו "תלעס, תלעס", בגלל שאכל ברעבתנות. "אני בסך הכל רוצה לחיות בכבוד", היא אומרת.

     

    היא נאבקת כל העת להישאר אופטימית. "את הבעיות הרפואיות שיש לי אפשר לפתור עם יכולת ותזונה נכונה, אם רק אתחזק מעט, אני יכולה לעלות על הגל ולחיות עוד 20 שנה", היא אומרת בנחישות, "אבל מצבי מדרדר. ירדתי המון במשקל ואין לי כוחות".

     

    "אני רק רוצה לחייך קצת"

    דאגה שמדירה שינה מעיניה, היא עתיד ילדיה. "כל החיים אני שומרת עליהם, שלא יעשו טעויות, שלא יהיה מי שיפתה אותם, שלא ילכו לצד השלילי", היא מסבירה, "עכשיו אני חלשה, אין לי יכולת להחזיק אותם קצר".

     

    מה החלום הכי גדול שלך?

    "אני רוצה לזכות לחתן את הילדים ולהחזיק את הנכדים שלי", היא עונה ואז מוסיפה, "אני רק רוצה לחייך קצת. כמה שנים אני לא חייכתי".

     

    יצחקיאן יכולה להיות עוד מספר בסטטיסטיקה העגומה של המצב החברתי בישראל, אבל היא מסרבת להישאר דמות עלומה ומישירה מבט ישיר אל המציאות של חייה.

     

    "מדברים איתי על בחירות, אבל מה זה בכלל אכפת לי מי ייבחר? אני רק רוצה לחיות", היא כועסת, "הם לא מבינים כמה קשה זה להזדקק. כל הכספים שהוציאו על הבחירות האלה, יכלו לעזור למיליונים במצבי".

     

    למרות מצבה הידוע, יצחקיאן טוענת כי אינה זוכה לעזרה, מלבד עמותת "חסדי נעמי" המעניקה לה מדי חודש ארגז עם מצרכים. "אני מאמינה שיש אנשים טובים באמצע הדרך", היא לא מוותרת על האופטימיות, "אני צריכה מלאך גואל שישמע את הדמעות שלי ויעזור לי. שלא ינתקו לי את המים והחשמל".

     

    בימים אלו יוצאת עמותת לב נעמי בקמפיין רשת עבור יצחקיאן, במסגרתו תפיץ העמותה פוסטים ותכנים במטרה לאסוף עבורה תרומות. ניתן לתרום ללב נעמי בקישור זה כאשר כל התרומות יעברו ליצחקיאן.

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    דולי יצחקיאן. "הילדים מוזנחים והבית מוזנח"
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים