ראסל ווסטברוק שורף את ה-NBA
לפני כמה חודשים נכנס ראסל ווסטברוק לבית הקפה החביב עלי בלוס אנג’לס, העיר בה למד לשחק כדורסל כאילו אף אחד לא עשה את זה לפניו. הוא עמד בתור לפנקייק, בחולצת טריקו צמודה-צמודה ומכנסיים קצרים - כלומר לא לגמרי מתחת לברך - ונדמה היה שכולם מסביב הפסיקו לדבר, אולי אפילו קצת לנשום. זה כמעט לא קורה בעיר שבה אתה יכול להיתקל בג’סטין טימברלייק בתור לבוריטו, אף אחד לא מתרגש מסלבריטאים, אבל ראסל ווסטברוק לא דומה לשום כוכב בשדרת הכוכבים, ובמקרה הזה ההתרגשות היתה פחות מזהות האיש ויותר מאיך שהוא נראה. פסל עם לב פועם. הרבה אתלטים, בוודאי שחקני כדורסל, נראים לפעמים קצת לא אנושיים, אבל במקרה של ראסל ווסטברוק יש סיכוי שזה נכון. כל שריג במקום, כל קוביה מסותתת, אני מוכנה להישבע שהוא מחזיק שלישיה במקום בו לכולם יש שריר תאומים. הוא אפילו נראה כמו חיזר, שלא לדבר על החולצות שהוא לובש. וחוץ מזה, הוא סתם הכדורסלן הכי טוב בעולם ברגע זה.
ביום חמישי באה לסיומה סדרת הטריפל-דאבלים של ווסטברוק, שעניינה את אמריקה הרבה יותר מכל נאום של כל ראש ממשלה. השחקן הראשון שהשיג ארבעה טריפלים ברציפות מאז השביעיה האלוהית של מייקל ג’ורדן ב-1989. הממוצעים של ווסטברוק ברביעיה הזו היו מפלצתיים. את 37 הנקודות הוא השיג עם רפרטואר שכלל כל דבר משלשות ועד ריצה מחוף לחוף - עם מסיכה על הפנים בעקבות ניתוח שעבר רק שלושה ימים קודם - וסיום בדאנק בשתי ידיים ששבר את האינטרנט. את 13.5 הריבאונדים הוא השיג עם גובה של 1.91 מ’. והוא מסר 10.5 אסיסטים בקבוצה שכרגע, בלי קווין דוראנט, לא שווה הרבה.
מעל הכל, הוא נראה כמו כל מה שאמרו עליו כשיצא מאוניברסיטת UCLA: הדבר היחיד שיכול לעצור את ראסל ווסטברוק זה הראש שלו, כי הגוף, הידיים, הרגליים, העוצמה, היציאה מהמקום, כל אלה דברים שה-NBA לא ראתה אף פעם אצל גארד. ווסטברוק נפצע בשנתיים האחרונות לפחות שלוש פעמים, ונותח פעמיים בברך ימין. מספיק להשוות אותו לחזרה של דריק רוז מפציעות דומות כדי להבין שמדובר בלטאה. אין דרך לעצור אותו, אין דרך להאט אותו, אפשר להיכנס לו לראש ולגרום לו לעשות שטויות בשפע, אבל גם זה לא ישבור אותו. הוא רק יחזור מחר, זועם עוד יותר.
ווסטברוק הוא אחד הסופרסטארים היותר שנויים במחלוקת ב-NBA - הוא לא באמת פליימייקר, הוא לא מבין את המשחק, הוא לעולם לא יוביל קבוצה לאליפות ועוד כהנה וכהנה תובנות של גיבורי מקלדת. אולי כל זה נכון ואולי הוא באמת לא יזכה באליפות בעולם הזה, אבל אף פעם לא נדע כמה טבעות יש לו בעולמות אחרים, כי ראסל ווסטברוק רק מבקר אותנו לכמה שנים, לפני שיחזור לכוכב שלו.
