השומר בפארק בדק תיקים: "חמץ יש?"

בני זוג מתל-אביב שהגיעו אתמול (א') עם בתם הקטנה לפארק העירוני בעפולה, גילו להפתעתם שהשומר שמחפש בתיקיהם של המבקרים, אוסר כניסה של מי שברשותו נמצא חמץ, גם אם הוא אינו יהודי. בני הזוג מחו על הדברים גם בפייסבוק, והיום (ב') שלחו תלונה לעירייה בגין אפליה. עיריית עפולה אומרת מנגד שעל פי חוק החמץ ופרשנותו על ידי משרד הפנים, לא ניתן להכניס בחג חמץ למקומות ציבוריים.

מחאה בפייסבוק. פגיעה בפרטיות, בחופש התנועה ואפליה?

בפארק הירקון זה לא קורה

מיכל אביבי, בעלה עו"ד ברק אביבי ובתם בת השנתיים, הגיעו לביקור אצל בני משפחה בעפולה וביקרו גם בפארק העירוני. אביבי סיפר ל-ynet: "המבקרים שנשארו בחוץ נתנו לילדיהם לאכול את הלחמניות, או בחלק מהמקרים חזרו על עקבותיהם. זה היה מאוד מביך ומביש לראות את המראה הזה. מדובר באזרחים ערבים או ביהודים שפשוט לא שומרים מצוות. אני באופן אישי שומר על אכילת מצות, אבל זה נראה לי כמו כפייה דתית ואפליה במקום שלא צריכים להיות כאלה".

הוא תהה מה היה קורה אם היו מגיעים תיירים, "גם להם לא היו נותנים להיכנס? המצב שנוצר בעייתי, כל מי שעבר שם באותו זמן ראה את המבקרים שנשארים בחוץ אוכלים לחמניות".

לדברי עו"ד אביבי, החוק מורה על איסור מכירה של חמץ ולא על שימוש אישי. "אני גר בתל-אביב ולא ראיתי שבפארק הירקון מישהו מעז לבדוק למי יש חמץ למרות שזה מקום ציבורי".

שלט בכניסה לביה"ח בילינסון(צילום: ארז ארליכמן)

"העירייה פועלת על-פי החוק"

מיכל כתבה בפייסבוק, בין היתר: "..בישראל של שנת 2015 - מחפשים לאנשים אוכל בתיקים. לא נשק, לא מטען חבלה, אוכל! אני לא אוסיף על זה כי נדמה לי שהמקרה מדבר בעד עצמו. חייבת רק להגיד שהיה לי קשה מאוד אתמול לעבור ליד האנשים האלה, שעה שהיו בעונש, ולהתעלם מרמיסת הדמוקרטיה הכל כך ברוטלית הזו לנגד עיניי. כל מי שחושב כמוני שישתף בבקשה לכמה שיותר אנשים - כולכם יודעים את כוחו של פייסבוק ואם זה לא משהו שראוי להפצה אז אינני יודעת מה כן".

בעירייה אומרים מנגד כי חוזר מנכ"ל משנת 2008 קובע כי על פי חוק החמץ, לא ניתן להציג כלל חמץ במקום ציבורי, והפארק העירוני מוגדר כמקום ציבורי ולפיכך אסור להכניס למקום מוצרים שאינם ראויים לכך. העירייה ציינה כי "גם על בתי-חולים ומקומות ציבוריים אחרים חל הכלל הזה. העירייה פועלת על פי החוק".

"מותר לבעלי המאושפז לאכול חמץ"

ל-ynet הגיעו גם מקרים של חיפוש אחר חמץ בכניסה לאוניברסיטאות ובתי-חולים. "פשוט אמרתי למאבטח שהסנדוויצ'ים הם מלחמניה מקמח מצה ונכנסתי", אמרה ל-ynet מבקרת באחד מבתי החולים בארץ. "שיקרתי כדי לאכול מה שבא לי ובעיקר כדי שבעלי המאושפז יאכל מה שבא לו.

"אני לא אוכלת את זה בפומבי, אלא מביאה כריכים לבעלי החולה שהוא חילוני למהדרין ואוכל בחדרו. ונניח הייתי אוכלת בפומבי, למה זה מפריע למישהו? איך זה פוגע ברגשות, כשאני אזרחית משלמת מסים לא יכולה לאכול לחם בפומבי מתי שבא לי? איראן זה כאן. אני יהודייה, אז איכשהו זה לכאורה רלוונטי לגבי, אבל מה לגבי דתות אחרות"?

מה אומר החוק?

1. למי אסור להציג או למכור חמץ?

לפי חוק חג המצות (איסורי חמץ), תשמ"ו-1986, "מצהרי יום י"ד בניסן עד עשרים דקות אחרי שקיעת החמה של יום כ"א בניסן, לא יציג בעל עסק בפומבי מוצר חמץ למכירה או לצריכה", כך כתוב. לפי החוק מדובר בלחם, לחמניה, פיתה וכל מוצר חמץ אחר.

כלומר אסור לבעל העסק להציג חמץ למכירה או לצריכה, אך החוק לא מדבר על לקוחות בעל העסק.

2. מתי מתחשבים ב"לא יהודים"?

הוראות החוק לא יחולו "בתחומו של ישוב שבו מרבית התושבים או מרבית חברי מועצת הרשות המקומית אינם יהודים; בתחומו של ישוב אחר - בחלקיו שבהם מרבית התושבים אינם יהודים או שבהם מרבית בתי-העסק אינם של יהודים;

בתחומו של ישוב שיתופי שבו בתי-העסק מיועדים לצרכי תושביו של המקום בלבד".

מצד אחד, סביב עפולה שוכנים יישובים לא יהודים רבים. בעפולה ישנם בתי עסק של לא יהודים ולא יהודים עובדים בה וקונים בה. יחד עם זאת, זה אינו יישוב שבו מרבית התושבים או מרבית בתי העסק אינם יהודים.

3. האם למאבטח סמכות לחפש חמץ?

ניתן להניח שהמאבטח, מתוקף עבודתו, בודק תיקים של מבקרים כעניין שבשגרה. ברם, מאבטחים אמורים לחפש נשק, לא חמץ. בנוסף, נראה שלפי חוק, מאבטח הוא לא מפקח. לפי החוק, שר הפנים ממנה מפקחים מיוחדים להם יש סמכות לערוך חקירות בענייני מכירה והצגת חמץ. לא בטוח כלל שלמאבטח נתונה הסמכות המיוחדת הזאת שניתנת למפקח.

כך נכתב: "שר הפנים ימנה מפקחים לענין חוק זה מבין עובדי המדינה ומבין מי שמונה כדין לפקח או למפקח מכוח חיקוק, וכן מתוך רשימת פקחים ומפקחים שהגישו לו רשויות מקומיות. למפקח כאמור תהיה סמכות לערוך חקירות על עבירות לפי חוק זה; בהשתמשו בסמכות כאמור:

"(1) יהיו למפקח סמכויות שוטר לפי סעיף 2 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)  תשכ"ט-1969;

"(2) יהיה מפקח רשאי להשתמש בכל הסמכויות הנתונות לקצין משטרה בדרגת מפקח לפי סעיף 2 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), וסעיף 3 לפקודה האמורה יחול על הודעה שרשם מכוח סמכות זו".