הכוונות הטובות של המחוקק, הגיהינום של שוק הספרים

דואופול קטלני

בישראל דואופול של שתי רשתות ספרים גדולות, סטימצקי וצומת ספרים, והן אשר קבעו את מחירי השוק, הן מול הציבור והן מול ההוצאות. רשתות ספרים אלה כפו על ההוצאות להעניק להן הנחות משמעותיות. ואיימו שאם אם לא יעשו כן, יימנעו הרשתות מלהציג את ספריהן של אותן הוצאות לאור, על שולחנות התצוגה.

עובדה זו הביאה, מחד, לעלייה משמעותית במחירי הבסיס של הספרים, תוך הוזלת העלויות לצרכן, ומאידך, לצמצום של רווחי ההוצאות לאור, שכן כל ההנחות במחירי הספרים שניתנות לצרכן, ניתנות על חשבונן. כתוצאה מכך, בעשר השנים האחרונות, נסגרו בישראל 15 הוצאות לאור.

במקביל, חנויות הספרים, שאינן חלק מרשת ספרים, ולא יכלו לכפות הנחות על הוצאות הספרים, נאלצו לשלם מחירים יקרים יותר עבור ספרים, ולמכור אותם ללא הנחות משמעותיות, דבר שמנע מהן להתחרות בסטימצקי ובצומת ספרים. הדבר הוביל לעובדה שבישראל קימות רק עשרות בודדות של חנויות ספרים שאינן חלק מרשת. וצרכן הספרות הישראלי מצא את עצמו עומד מול היצע מוגבל של ספרים, כזה הנקבע על פי תפישתם וטעמם של בעלי שתי הרשתות הגדולות.

הרשתות הגדולות מכתיבות היצע ספרים מוגבל(יהונתן צור)

שנתיים מוגנות ושלוש מאות אלף שקל קנס

עוד קבע החוק כי בשנתיים הראשונות לאחר הוצאתו לאור של ספר, התמלוגים שיקבל סופר על ספרי סיפורת מקורית לא יפחתו מ-8%, לכל עותק שנמכר, החל מהעותק הראשון.

על פי החוק, באותן שנתיים בהן הספר מוגן, חנות ספרים תוכל לתת הנחה לצרכן בשיעור שלא יעלה על 15% ממחירו המומלץ של ספר. ובשבוע הספר העברי ובמועדים נוספים, שייקבעו אחת לשנה על ידי התאחדות הוצאות הספרים בישראל, הנחה בשיעור שלא יעלה על 25%.

גם תג מחיר מרתיע הוסיפו חברי הכנסת לעוברים על החוק. קנס של 300,000 שקלים חדשים שתוכל להטיל המדינה. וגם אפשרות לסופר לתבוע ולקבל, ללא הוכחת נזק, פיצוי של 50 אלף שקלים.

הכוונות היו טובות. אבל בפועל הנתונים, בתום שנה מכניסת החוק לתוקף, עגומים למדי. צניחה של עשרות אחוזים במכירת ספרים ובהוצאות ספרים של סופרים חדשים. הפטריוטים מתלבטים האם הכוונות הטובות של המחוקק לא גררו את שוק הספרים לגיהינום.