גופים זרים בילדים

ראשית, יש חנק, שיעול והתנשמות. בדרך כלל, זה נמשך שניות ודקות. לעתים קרובות זה חולף כלל, אלא אם יש חסימה קריטית בדרכי הנשימה. במקרה כזה הילד עלול לפתח מצוקה נשימתית בשל חסימה בדרכי הנשימה. בשלב זה לעתים קרובות אין עדות של הורים בבית או של מטפלים בגנון או גן הילדים.

בשלב השני, התסמינים החריפים עלולים להיעלם לחלוטין, והילד עשוי להיראות בריא לגמרי.

בשלב השלישי, בדרך כלל מתפתחים סיבוכים כגון חום, שיעול, צפצופים וקוצר נשימה, הסימנים האופייניים לדלקת ריאות.

התסמינים תלויים בגילו של הילד, העצם הנשאב, מיקומו של הגוף הזר והזמן שחלף מרגע השאיפה. רוב הילדים מפתחים תסמינים בתוך 24 שעות מהשאיפה, אך הופעתם עלולה להתעכב בכמה ימים.

תינוקות ופעוטות ב-70 עד 90% מהמקרים שואפים פריטי מזון כגון אגוזים, זרעים, פופקורן, צ'יפס, סוכריות קשות או M & M. הסיבה שילדים עד גיל 4 נוטים לשאוב גופים זרים היא שמנגנון הבליעה שלהם מפותח חלקית בלבד. על כן, אסור לתת פריטי מזון כאלה לילדים בגיל הרך ויש להרחיקם מהישג ידם. מומלץ להאכיל ילדים בגיל זה בישיבה זקופה, למנוע ריצה, משחק, פטפוט או צחוק בעת האכילה. יתר על כן, כל הפריטים הקטנים לא צריכים להיות בהישג ידם של ילדים מתחת לגיל 4 בשל נטייתם ״לחקור את העולם״ על ידי הכנסתם לפה.

ילדים גדולים יותר מגיל 4 נוטים לשאוב פריטים שאינם מזון, כגון מהדקי נייר, סיכות, מטבעות, גולות, צעצועים קטנים ופריטים קטנים אחרים אשר לעתים קרובות נמצאים בבית ובמעונות יום.

בארה"ב, במטרה למנוע שאיבת גופים זרים בילדים, נחקק חוק לבטיחות מוצרי צריכה. החוק ממליץ איסור על שיווק צעצועים שעלולים להוות סכנת חנק או שאיפה לילדים מתחת לגיל 3. כל צעצוע עם חלקים שקוטרם קטן מ-4.44 חייב לשאת תווית אזהרה שהפריט אינו מומלץ לילדים צעירים.