המפלצת השחורה. למה דאעש בלתי מנוצח?
לכל מפקד שחוסל יש סגן, לכל 100 פעילי טרור שמחוסלים יש 100 מחליפים, תעמולת הארגון ברשת נמשכת והוא עדיין מחזיק בשדות נפט שמכניסים לכיסו כסף רב: הקואליציה בראשות ארה"ב לא מצליחה להפיל את דאעש מהאוויר ולכן נדרשת פעולה קרקעית. אבל איך עושים זאת בלי תמיכת איראן?
ראש ממשלת עיראק חיידר אל-עבאדי בתחילת חודש אפריל: ארגון "המדינה האיסלאמית " (דאעש) על סף קריסה מוחלטת.
באמצע חודש מאי: דאעש כובש את העיר רמאדי באמצעות צבא מתאבדים ומכוניות ממולכדות.
"המפלצת השחורה" נגד "השדים הצהובים": "המפלצת השחורה" של העולם המוסלמי ממאנת להיעלם. כאשר גודעים לה איבר אחד היא מצמיחה איבר אחר במקומו. מאות טילים ופגזים משוגרים מדי שבוע על שטחים בשליטת דאעש כבר כמעט תשעה חודשים מאז ייסוד הקואליציה נגד ארגון הטרור הסוני. מי היה מאמין שהארגון הרצחני עדיין יהיה כה חזק בקיץ 2015? השבוע הצליח דאעש אפילו לכבוש את העיר רמאדי והוא שולט לעת עתה בחלקים נרחבים ממחוז אל-אנבאר הגובל בירדן, סוריה וסעודיה. זהו ההישג הגדול ביותר של הארגון מאז כיבוש מוסול בשנה שעברה. הכיצד? האם המדינות המעורבות במלחמה נגד הטרור באמת נחושות לחסל את דאעש?
התרופה הלא נכונה
כאשר רופא ממליץ על תרופה שגויה למחלה קשה, הוא עלול להחמיר את הבעיה. אם מדובר בווירוס או בחיידק הוא עלול לפתח שיטות עמידות נגד אנטיביוטיקה חלשה מדי. התרופה האמריקנית לדאעש בדמות הפצצות מן האוויר הוכחה כלא יעילה מספיק. דרושה פלישה קרקעית מסיבית. לכל מפקד שחוסל יש סגן, לכל 100 פעילי טרור שמפציצים מטוסי הקואליציה יש תחליף של 100 מתנדבים חדשים. גם תנאי הדגירה של המחלה הדאעשית אידיליים: לוחמים מתנדבים מצטרפים ל"מדינה האיסלאמית" מצפון דרך הגבול הפתוח של טורקיה ומשום מה תעמולת הארגון מתפרסמת דרך האינטרנט ללא מפריע. הקואליציה הסיגה את כוחות דאעש משטחים והארגון כבש במקומם שטחים אחרים.
המלחמה הכלכלית
לפי מקורות אמריקניים, רבים מאמצעי המימון של דאעש חוסלו באמצעות פגיעה אנושה במתקני הנפט שבשטחים שנמצאים תחת שליטת הארגון. השבוע אף הודיע הממשל בוושינגטון על פעולת יחידת הקומנדו האמריקנית "כוח דלתא" בשטח סוריה, במחוז דיר א-זור, שבה חוסלו "שר הנפט" של דאעש אבו סיאף ועוזריו. מבצע מסוג זה יכול לפרנס סרט הוליוודי בסגנון "הבלתי נשכחים 4", אך הוא אינו מועיל לטווח הארוך ודאעש ימשיך למכור נפט. הארגון עדיין שולט בשדות הנפט הגדולים במזרח סוריה ובצפון-מערב עיראק. הבעיה של התעשרות דאעש לא תיפתר עד שלא יאותרו הגורמים במזרח התיכון שקונים מהארגון את הנפט ואלה שמזרימים לו כספים (חלקם נמצאים כנראה במדינות שחברות בקואליציה נגד דאעש).
הבעיה השיעית
המפתח להבנת ההישרדות של דאעש היא הכרת הסכסוך המוסלמי הפנימי בין סונים לבין שיעים. המשטרים בעיראק ובסוריה, של חיידר אל-עבאדי ושל בשאר אל-אסד, נשענים על סיוע של מיליציות שיעיות. המשטר הסורי מסתייע בחיזבאללה והמשטר העיראקי ב"אל-חשד א-שעבי" (הריכוז העממי). לשני הגורמים הללו יש דגלים בעלי סממנים דומים - שילוב רובה הקלצ'ניקוב עם שם הארגון בערבית על רקע בצבע צהוב.
שני הגורמים השיעיים נמצאים במלחמת חורמה נגד דאעש, אולם הם גם שנואים על האוכלוסייה המקומית שהיא ברובה סונית. הסונים במזרח סוריה ובצפונה סובלים מנוכחות דאעש, אך הם עוינים באותה מידה לחיזבאללה, הנחשב משענתו העיקרית של המשטר העלווי המדכא. במערב עיראק סובלת האוכלוסייה, שהיא ברובה סונית, ממשטר דאעש, אך שונאת באותה מידה את "הריכוז העממי", המשרת אך ורק את האינטרס השיעי בעיראק. לוחמי "הריכוז העממי" הואשמו במעשי נקם ובהתעללות לא רק בשבויים של דאעש אלא גם באוכלוסייה הסונית האזרחית.
מנהיגים סוניים בחבל אנבאר וראשי שבטים סוניים באזור סירבו בתוקף לשילוב המליציות השיעיות בלוחמה לשחרור אדמתם. הסונים רואים ב"ריכוז העממי" השיעי איום גדול לא פחות מדאעש הסוני.
תרגיל נגד הסונים?
בריחת מפקדי רמאדי ונטישת המוסדות הממשלתיים בעיר נוכח איום כוחות "המדינה האיסלאמית", מזכירות היטב את נטישת מוסול לפני כשנה. נראה כי המפקדים לא נטשו את עמדותיהם על דעת עצמם, אלא קיבלו הוראה מכוונת לסגת. יש להניח כי זו הייתה הדרך היחידה של ראש הממשלה אל-עבאדי להכריח את השבטים הסוניים להסכים לשילוב המיליציות השיעיות ללוחמה.
עתה, אחרי המפלה ברמאדי והפיכת בני משפחות ראשי השבטים הסוניים באזור לבני ערובה בידי דאעש, הם מסכימים סוף סוף לשילוב "הריכוז העממי" בלוחמה. נראה כי שילוב המיליציות השיעיות האלימות מרתיע לא רק את הסונים, אלא גם את מנהיגי הקואליציה נגד דאעש.
איראן מאחורי הקלעים
לארצות הברית בעיה דומה בסוריה ובעיראק - היא אינה מעוניינת בשילוב גורמים שיעיים שנתמכים ישירות על ידי איראן בלוחמה נגד דאעש, שכן אין מתנות חינם. על סיוע איראני תצטרך ארה"ב לשלם בהתפשרות נוספת בסוגיית הגרעין או ללכת לקראת איראן בעניין המורדים החות'ים השיעים בתימן.
האמריקנים מודעים לכך שאיראן עומדת מאחורי חיזבאללה הלבנוני ו"הריכוז העממי" העיראקי ואינם מעוניינים גם בשילוב הצבא הסורי בקואליציה נגד דאעש. הנשיא ברק אובמה אינו מעוניין ליצור תקדים של ברית עם ציר הרשע נגד הרשע של דאעש. הוא נחוש לבצר את עמדת בעלי בריתו בציר הסוני המתון - סעודיה והנסיכויות, ירדן ומצרים. ארה"ב מודעת למעורבות הטורקית בחיזוק דאעש ומעלימה עין בשל חשיבות טורקיה לציר הסוני. הצבא העיראקי אמנם נתון לשליטת ממשלה שיעית בעיראק, אולם האמריקנים מוכנים לסייע לו ולשלב את "הריכוז העממי" בתנאי שיוכפף ישירות לצבא העיראקי ולא ישמש זרוע של "משמרות המהפכה" האיראניים.
דאעש חלש עדיף מחיסול דאעש?
המהירות הרבה שבה הצליח הצבא הסעודי לבלום את המתקפה של החות'ים בתימן ולפגוע קשות בכוחם מעלה תהיות: האם דאעש עמידים יותר מהחות'ים (שכנראה אינם עולים עליהם מבחינה מספרית), אף שהקואליציה נגדם חזקה הרבה יותר מהקואליציה הסעודית נגד אויביהם בתימן? מדוע צבאות הקואליציה הסעודית שמשתתפים בחלקם גם בקואליציה האמריקנית מגלים הרבה יותר נחישות בזירה התימנית?
יש להניח כי החשש בקרב האמריקנים והציר הסוני המתון הוא מהשתלטותם של גורמים פרו-איראניים על השטחים הנרחבים שבהם שולט כיום דאעש.
תסריט הבלהות של העולם הסוני כולל את חלוקתה מחדש של "המדינה האיסלאמית" לפי גבולות סייקס-פיקו, בין העלווים והשיעים בסוריה לבין חבריהם השיעים העיראקים במזרח. כבר ב-2012 טענו ארגוני אופוזיציה סוניים בשתי המדינות שהם נתונים למעשה לכיבוש איראני. איש לא יודה בכך, אולם נראה כי נוח יותר להשאיר את דאעש ולא לחסלו בתנאי שלא יפרוץ את גבולותיו הנוכחיים, על מנת שימשיך להעסיק את המיליציות השיעיות בלוחמה בלתי פוסקת שתבזבז את משאביהם. במצב זה, "המפלצת השחורה" הדאעשית תילחם בשדים הצהובים השיעיים, בתקווה ששניהם יתישו זה את זה עד מוות.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
