שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    השוטר הרע והשוטר הטוב: משחק תפקידים של מתגרשים

    אחרי שמתגרשים פתאום חלוקת התפקידים בין ההורים הופך להיות מאד ברור. את הופכת להיות השוטר הטוב, והאבא של הילדים, גם אם במהלך הנישואין הוא היה קפדן, הופך להיות השוטר הטוב. מה אפשר לעשות? תיהני מהעובדה שהם נהנים

    חלוקת התפקידים בחיי נישואין די ברורה - מישהו מכם מרשה לילד ללכת לישון כשייגמר המשחק של מכבי ומישהו אומר מה פתאום, קודם שיעשה שעורי בית, יתקלח, יכניס למדיח את קערת הקורנפלקס שנדבקה לרצפה אצלו בחדר, ורק אז נראה. אולי. יש מצב, אבל מחר תהיה ממש עייף בבית ספר, שלא תגיד שלא אמרתי.

     

    משחק התפקידים של השוטר הרע השוטר הטוב מתחלף בהתאם לסיטואציה ולמצב הרוח של ההורים, פעם את קשוחה ופעם מוותרת, ובעלך משמש עזר כנגדך.

    בגירושין קשים אין עזר, יש רק נגדך. בלי שתרגישי תהפכי להיות השוטר הרע, זה שמעניש, כועס, מתרה, מפציר ומחנך.

     

    לטורים של גאיה

    להתגרש ולשחרר: להמשיך הלאה אחרי הגירושין

    אחרי הגירושין: למה לא כדאי להישאר לבד בחגים   

    רע לך על הנשמה? פשוט תצחקי על זה

     

    חלוקת תפקידים מסורתית

    השוטר הטוב יהיה אבא שלו, גם אם בתקופת הנישואין הוא היה הקפדן מביניכם. את עתידה לגלות שהמתבגר יוצא למועדונים באמצע השבוע, שהקטנה ישנה עם אבא אחרי שלקח לך שנה להעביר אותה למיטה משלה, שהילדים מקבלים את מה שהם רוצים – ממכונית ברגע שיש רישיון ועד חירות מוחלטת לעשות מה שבא להם בלי לתת דין וחשבון.

     

    פתאום תשמעי משפטים כמו "אצל אבא זה לא ככה", "אבל אבא מרשה לי", "אבא אמר שאם אני מביא תעודה טובה אז מותר לי". זה מחרפן, זה מעמיד אותך באור לא נעים, אבל זה בעיקר צריך ללמד אותך להבליג.

     

    הדבר הראשון שתרצי לעשות זה לצעוק על הבעלשעבר ואחר כך להגיד לילד שאבא שלו מתנהג כמו ילד בעצמו, אבל תשמרי את זה לעצמך. הילד יבין מתישהו שזה לא בסדר, ואבא שלו... נו, למה נראה לך שהוא עושה את זה?...

     

    כשגיליתי לראשונה שהבת שלי חוגגת מחוץ לבית בשעות שבני אדם ישנים, לא הצלחתי להירדם. התהפכתי ונזכרתי איך כנערה חזרתי לילה אחד אחרי חצות והוריי נעלו אותי כעונש מחוץ לבית שעה שנדמתה לי כנצח.

     

    המחשבה שהילדה שלי נמצאת מחוץ לבית בשתיים בלילה, ולא משנה אם זה במסיבה במועדון או עם כמה חבר'ה בדירה של אחד מהם, חירפנה אותי.

     

    פתאום את אחראית לגבולות ולאיסורים (צילום: שאטרסטוק) (צילום: שאטרסטוק)
    פתאום את אחראית לגבולות ולאיסורים(צילום: שאטרסטוק)

     

    כשהודעתי לה ערב אחד שאני מצפה ממנה להיות בבית בתשע כי מחר יש לימודים היא הסתכלה עליי כאילו השתבשה עליי דעתי. "את לא ילדת רחוב!" שאגתי, והוורידים שלי במצח פעמו ברגש.

     

    הילדה שאגה בחזרה: "מה זה בכלל ילדת רחוב? למה את לא מדברת בשפה שמבינים? כבר לא מדברים ככה היום!" הבנתי שהיא מנצחת ועברתי לטקטיקה שונה –

    "אני דואגת לך כי יש בית ספר מחר".

    אין לך מה לדאוג, שעתיים ראשונות חופש.

    "יגידו שאת לא מחונכת".

     לימדת אותי שלא משנה מה אחרים חושבים.

    "לא תתרכזי בלימודים".

     אבא אמר שכל עוד הציונים שלי טובים הוא מרשה לי.

     

    סימסתי לבעלשעבר על מנת לוודא שהילדה מדייקת בעובדות, והוא אישר ויעץ לי לסמוך עליה כי היא ילדה אחראית. אני סומכת עליה, חשבתי לעצמי, אבל לא על אחרים. אם האמנתי שנדודי השינה שלי הסתיימו כשהילדה התחילה לישון לילות רצופים בגיל שנתיים, הנה גיליתי שחזרתי להיות אמא תלותית, חרדתית, שרוצה להשגיח על הבייבי שלה, בהבדל אחד – אין לי מושג איפה הבייבי שלי מסתובבת בשעות שהיא צריכה להיות מכוסה.

     

    כמה פעמים אפשר להגיד כן?

    האם אבות גרושים עושים את זה כי הם באמת מאמינים שאפשר לסמוך על הילד? או שהם יודעים שזה ישגע אותנו? ואולי אחרי הגירושין הם רוצים להתקרב יותר אל הילד? התופעה הזו היא נחלתו של כמעט כל זוג לאחר פרידה.

     

    יעל, גרושה ואם לשלושה, סיפרה שאחרי שנים שבעלה ביקש והיא לא הסכימה, סופסוף היא נכנעה למשחקי תפקידים. "למשחק שלנו קוראים השוטר הרע והשוטר הטוב", היא בוחקת (בוכה צוחקת, תופעה ידועה בקרב מתגרשים), "אחרי שתמיד הייתי זו שמקשיבה לכל הצרות של הילדים, מסיעה, מלבישה, ומתפקדת כמו אחות רחמניה, פתאום אני זו שמטילה סנקציות, זאת שאומרת לבן שלה שאין כדורגל אם הוא לא מכין שעורים".

     

    כשהילדים אמרו בהתרסה שהם מעדיפים להיות אצל אבא, היא אמרה להם 'תלכו', אבל רצתה למות מבפנים. "הוא נותן להם מה שהם רוצים והם מנצלים את זה, כי ילדים זה היצור הכי תחמן והכי נהנתן בעולם", אומרת יעל, "אני משתדלת להגיד להם 'לא' כמה שפחות, אבל מישהו חייב להיות האחראי הבוגר. אני מקווה שהם יעריכו את זה מתישהו, אולי כשיהיו הורים בעצמם".

     

    כיצור נהנתן, הילדים לומדים להעריך את מי שקונה להם מכונית כשהם מוציאים רישיון, לוקח אותם לתאילנד ומרשה לערוך מסיבות בסלון. אבות גרושים שיכולים להרשות לעצמם, הופכים את הארנק לכלי נשק רב-עוצמה, והדרך היחידה להתמודד היא להשקיף מהצד ולקנא. באמת, אין דרך יעילה לצאת נגד זה. כמובן שאת יכולה להגיד לילדים שכסף זה לא הכל בחיים, ואת יכולה להרעיף עליהם אהבה ותשומת לב, אבל הילדים לא יסרבו למתנות.

     

    אז מה עושים? לא מתבאסים. זה לא כזה נורא. את יכולה לראות בזה פיצוי של ילדים להורים גרושים. אחרי הכל, ילדים הם יצורים נבונים, הם יודעים להחזיר אהבה ויודעים מתי קונים אותם בכסף, כל שנותר לך זה לבלוע את הגלולה המרה ולהגיד לעצמך שהם נהנים וזה מה שחשוב.

     

    הזכירי לעצמך שבסופו של יום (ולילה) אביהם רוצה את טובתם לפחות כמוך. ילדים צריכים חוקים והם ילמדו לכבד אותם, ואת מה שאת נותנת להם באמת אי אפשר לקנות בכסף. הם מעריכים את זה, הם פשוט עדיין לא יודעים.

     

    *טור זה נועד למתגרשת, אך עובד לשני הכיוונים*

     

    שלך,

    גאיה קורן

     

    גאיה קורן היא עתונאית בידיעות אחרונות, יועצת בשיטת NLP, הפועלת על שינוי התודעה במוח באמצעות חשיבה חיובית. גרושה באושר, אם לשני מתבגרים. מלווה נשים לפני, אחרי ותוך כדי הליך גירושין, כולל המתלבטות שבדרך. בנוסף, מרצה להערכה עצמית "אני מלכה!" ומנחת סדנאות של העצמה נשית





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: shutterstock
    מי השוטר הטוב ומי השוטר הרע?
    צילום: shutterstock
    גאיה קורן
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים