שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    מנהל בלשכת האוכלוסין התאבד בעקבות פוסט של אישה שהאשימה אותו באפליה
    לפני ימים אחדים פרסמה אישה פוסט שחולל הדים, שבו האשימה אותו בהתנהלות גזענית בגלל צבע עורה. בפוסט שפרסם המנהל אמש, 12 דקות לפני שנורתה הירייה הקטלנית, כתב: "שמי הפך שם נרדף לתואר הקשה ביותר - גזענות. היו שלום!". האישה: "אין מצטערת ממני. שנים אני סובלת מאפליה, ובפעם הראשונה שלא שתקתי - אדם נפגע"

    מנהל ברשות האוכלוסין שם קץ לחייו אמש (שבת) בעקבות פוסט שפרסמה נגדו אישה שהאשימה אותו באפליה בשל צבע עורה.

     

    טרגדיה איומה על רקע הפוסט שפורסם נגד המנהל  ()
    טרגדיה איומה על רקע הפוסט שפורסם נגד המנהל

     

    בפוסט שפרסם אתמול בפייסבוק בשעה 17:19 כתב: "עד לפני יומיים חיי נראו כלקוחים מתסריט ורוד. גמלאי (שב"כ) התקבלתי לתפקיד מנהל בלשכת רשות ההגירה והאוכלוסין. כל מה שרציתי - היה לי. לפני יומיים הגיעה גברת ללשכה על מנת לקבל שירות כלשהו. באותה עת סייעתי לאנשים נוספים. היא ביקשה את השירות באופן מיידי ומיד החלה צועקת כי אי-קבלת מבוקשה זו גזענות.

     

    "היום לפני 15 שנים נסוג צה"ל מלבנון. בדיוק היום. כמה סמלי. ביום הזה נכרתה ברית דמים ביני לבין אנשיי, אנשים שעליהם פיקדתי בצד"ל, הם ובני משפחותיהם. שיעים, מוסלמים, נוצרים, דרוזים. הוצאתי לאור ספר שהסיפא שלו, מבחינתי על כל פנים, היא ההתבוננות באדם באשר הוא אדם, לא כאל (במקרה המסופר בספר) ערבי, מוסלמי. לפני כשנה הקמתי עם חברים טובים, מכל הדתות, גוף שקרא לשוויון בין כלל אזרחי המדינה, בדגש על המיעוטים, ושילוב בחברה ישראלית הומוגנית.. והנה אותה גברת מאשימה אותי בגזענות. אמרתי לה שעד כאן. איני מוכן שתלך בכיוון הזה. לא אצלי בלשכה. יש תור לאימהות עם ילדים קטנים ועליה לעמוד בתור מקוצר זה ככל יתר האימהות. לא כל דבר שאינו ניתן לך כמבוקשך הוא גזענות".

     

    הוא המשיך וסיפר על שאירע: "לא עזר דבר והגברת המשיכה לצעוק כי מדובר בגזענות. מאותו רגע החל הליך שראוי להילמד בכל בית ספר לתקשורת. לא עבר זמן רב וקיבלתי טלפון מפניות הציבור במשרד. לאחר כמה שעות הופיע פוסט מסוגנן היטב (מפליא, הרי הגברת דיברה עמי עברית מעורבבת באנגלית) וכן מאמר במאמאזון, ראיון ופסטיבל תקשורתי שלם. לא עברו יומיים ולפוסט מעל 6,000 שיתופים, כל אחד מהם חץ מחודד שננעץ בבשרי. אני? גזען? כל פעילותי במשך כל שנות חיי נעלמה כלא הייתה ובמחי יד, או באבחת הבל פה של מי שנדרשה לעמוד בתור כמו כולם, פגה. המשתפים המשיכו, בזריזות של עושי מצווה, להמטיר את חציהם. לא עוצרים ולו לרגע לשאול (האם גם העובדת הנזכרת וגם אני גזענים? כיצד זה הגברת בסוף קיבלה שירות לאחר שנעמדה בתור האימהות? מדוע לא עשתה זאת קודם?).

     

    "איני מאשים אותם. גם אני הייתי מזדעזע למראה פוסט כזה ואולי גם אני הייתי מצקצק בלשוני ומשתף בצדקנות בלי לחשוב על ההשלכות. חבריי ומשפחתי תמכו. היה ברור לכולם שהגברת טעתה בבחירת המטרה. אך מכריי הם מעטים לעומת אלה שאינם מכירים ומיהרו לשפוט. שמי, שאותו עמלתי לבנות במשך שנים, הוא עתה שם נרדף לתואר הקשה ביותר שניתן היה לחשוב עליו בהקשר אליי - גזענות. אני מבין שזו תהיה מנת חלקי מעתה ואילך. אני מנסה להיות שלם ומפויס ועל כן חשוב לי להדגיש כי איני כועס על אותה אישה שעל פי תמונותיה נראה שכבר הצליחה להתגבר על אותה 'מכה קשה' שחוותה. אני איני מצליח. היו שלום!!"

     

    חלק מהפוסט שפרסם המנהל לפני ששם קץ לחייו ()
    חלק מהפוסט שפרסם המנהל לפני ששם קץ לחייו
     

    כעבור 12 דקות מהרגע שפורסם הפוסט שלו נמסר למד"א מרחב ירקון על ירייה בהוד השרון. הוא הובהל לבית החולים בילינסון בפתח תקווה, ושם נקבע מותו. ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין כתב בפוסט בפייסבוק כי הוא מכיר היטב את המנהל שהתאבד: "אני מכיר גם את ערכיו, את עשייתו למען שוויון ונגד גזענות ואת יושרתו. אין תואר היכול לפגוע באדם כמותו יותר מאשר 'גזען'. המתקפה האישית והתקשורתית עליו מבלי לרדת לשורש הדברים היא ממש מזעזעת. יותר מששת אלפים שיתופים של הפוסט שכתבה היו יותר מדי עבורו. גם אני כשלעצמי מתעב גזענות מכל סוג שהוא, גם אני תומך בכל לבי במאבקם של בני העדה האתיופית ואצא נגד כל מי שיפלה בני אדם. המנהל הוא ממש לא הכתובת הנכונה למתקפה כזו ברשת ובתקשורת ולבטח לא להכתמה כגזען או כמי שיפלה אדם בשל צבע עורו. אפילו הפוסט האחרון שלו מעיד על גדלות הנפש שלו. גם העובדה שכאשר הוא כותב את הדברים מדם לבו, הוא מנסה להיות 'שלם ומפויס' ולא לכעוס על הגברת ואפילו על מבקריו הרבים, אותם 'יפי נפש' שחורצים גורלות בהבל פה אחד. אני מקווה לכל הפחות כי כאשר יתבררו העובדות אותם אנשים 'מצקצקי לשון' יעשו עם עצמם חשבון נפש עמוק".

     

    הבוקר כתבה האישה שהתלוננה נגד המנהל על אפליה פוסט קצר בפייסבוק: "היום בבוקר קמתי לידיעה מהגרועות ששמעתי בחיי. אני מצטערת בכל מאודי על אובדן חייו של אדם. במשך שנים חוויתי בישראל אפליה. בפעם היחידה שסיפרתי את סיפורי אדם נפגע. אין מצטערת ממני. לו הייתי יכולה הייתי שותקת גם הפעם". הפוסט המקורי על אפליה אינו מופיע עוד בעמוד הפייסבוק שלה.

     

    "אני מרגישה כי הופליתי בגלל צבע העור שלי"

    בפוסט שהיכה גלים בשבוע שעבר ברשת כתבה האישה: "מסתבר שלא טוב להיות אימא שחורה במשרד הפנים, שר הפנים היקר. רציתי לשתף אותך בחוויה שעברתי, אני ושלושת ילדיי היום בלשכת רישום האוכלוסין. היום הגעתי ללשכת רישום האוכלוסין להוצאת דרכון לבני. איתי הגיעו בני בן החמש, בתי בת השלוש, והתינוקת שלי בת 8 חודשים. כך הגענו כמו ביציאת מצרים על ילדיי, עגלתי, תיק החיתולים, פירות, בקבוקי המים, המגבונים, חטיפי הילדים וכל שאר מצרכי הבסיס שאימא נדרשת להם במשרד ממשלתי. במקום היה תור של כמאה אנשים. נעמדתי בסופו כשזוג צעיר עם תינוק בעגלה ניגש אליי ואמר שיש תור מזורז להורים שנדרשים להגיע עם תינוקות ללשכה.

    חלק מהפוסט שפורסם נגד המנהל  ()
    חלק מהפוסט שפורסם נגד המנהל
     

    "הם הפנו אותי לתור קצר שבו עמדו כבר שתי נשים עם עגלות באומרם שהם הגיעו לפני כרבע שעה וכבר סיימו את ענייניהם. לאחר שהשתיים שלפניי טופלו ניגשתי לחלון וקיבלה את פני פקידה שמאוחר יותר למדתי ששמה הוא אתי. הסברתי שמילאתי את הטפסים הנדרשים ושילמתי כבר ברשת

     ושכל שעליי לעשות הוא לחתום על הטפסים בפני פקיד מורשה. תשובתה הייתה 'אז תלכי לסוף התור ותחכי כמו כולם'. הסברתי שאני פה עם שלושה ילדים ושכרגע היא טיפלה בשתי נשים אחרות עם תינוקות. תשובתה: '3 ילדים, 10 ילדים. זה לא מעניין אותי. תלכי לסוף התור'. הלכתי. בדרך אמרתי לנשים עם עגלות שנעמדו מאחוריי כי אין תור מקוצר. הן התחילו להתפזר, אך אחת ניגשה לאתי ומיד התקבלה. האחרות, למותר לציין, כולן ישראליות צחורות, נעמדו בתור האימהות שהסתדר מחדש. כולן קיבלו מספר ונכנסו להיכל הקודש. לא האמנתי. הן היו אחריי בתור.

     

    "ניגשתי לדלפק ושאלתי את אתי איך זה ייתכן. תשובתה הייתה 'מה שאת עושה זה לא בסדר עכשיו, תחזרי לסוף התור!'. ביקשתי מהשומר שראה הכול שיפנה אותי למנהל. מסתבר שהמנהל היה במקום וסייע לאנשים שהיו זקוקים לסיוע נוסף, אישה חירשת ואחרים. סיפרתי לו בדיוק מה שקרה. וכי אני מרגישה כי הופליתי בגלל צבע העור שלי. סיפרתי לו שהתינוקת זקוקה להחלפה, שהקטנה מבקשת לשירותים ושכל שאני מבקשת הוא שייתנו לי יחס שווה לכל האימהות האחרות שמגיעות למשרד, לא יותר. אך גם לא פחות. הוא אמר לי שאם אני מתלוננת על אפליה אז ש'אעוף לו מהפנים'. כל זה קרה לפני עשרות אנשים. התאמצתי. באמת שהתאמצתי אבל הזלתי דמעה ועוד אחת ואולי עוד כמה בחשאי. הבן שלי, בן חמש, ניחם אותי, התעצב וביקש לעזוב. לא עזבתי, המתנתי בתור עוד שעתיים. יש לי דרכון. גם לילדיי. אינני יכולה לחכות ליום שבו אעזוב את המדינה. כי כשנעצרתי ברחוב, כי החזקתי בארנק רק רישיון נהיגה ולא תעודת זהות חשבתי שזה חד-פעמי. וכששואלים אותי בסופר כל דקה איפה מחזיקים את הסוכר כי אישה שחורה בסופר חייבת לעבוד שם אז אפשר אולי להבין. אבל במשרד הפנים. המנהל. חברים תפיצו בבקשה אולי זה יגיע למישהו שאכפת לו".


    פורסם לראשונה 23/05/2015 23:38

     

    השתתף בהכנת הידיעה חסן שעלאן
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים