שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    לראשונה מאז שנות ה-50: משפחת עיטמים לבני זנב בשמורת החולה
    מאז שנות ה-50 העיטמים לבני הזנב, עופות דורסים גדולים, כמעט ונכחדו בעקבות ייבוש החולה והרעלות. ברשות הטבע והגנים מנסים מאז שנות ה-90 להשיבם לטבע המקומי. השנה הצליחו לראשונה שני זכרים ונקבה שהובאה מאירלנד, לגדל בהצלחה עיטם בשמורת החולה. לאחרונה הוא פרח מהקן והתחיל את חייו העצמאיים בטבע

    בפעם הראשונה מזה 65 שנה הצליחה משפחת עיטמים לבני זנב לגדל בהצלחה גוזל בשמורת החולה ולאחרונה הוא פרח מהקן. עיטם לבן זנב נחשב לדורס הגדול והנדיר ביותר בישראל, שנכחד כעוף מקנן בשנות ה-50 בעקבות ייבוש החולה, הרעלות, התחשמלויות וציד.

     

    הנקבה והגוזל בן שבוע ימים בקן בשמורת החולה (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    הנקבה והגוזל בן שבוע ימים בקן בשמורת החולה(צילום: יוסי אשבול ©)

     

    משפחה שכזאת: שני אבות ואמא

    משפחת העיטמים היא משפחה מורחבת, הכוללת שני אבות ונקבה שהובאה במיוחד מאירלנד ושוחררה לטבע לפני כשלוש שנים. במרס האחרון בקע הגוזל בשמורת החולה, באזור הסגור לתנועת מבקרים וההורים דאגו להאכילו ולהגן עליו.

     

    שני האבות (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    שני האבות(צילום: יוסי אשבול ©)

    נקבת עיטם לבן זנב (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    נקבת עיטם לבן זנב(צילום: יוסי אשבול ©)

     

    פרח מחוץ לקן ומתחיל את חייו העצמאיים בטבע

    בימים האחרונים נצפה הפרחון מחוץ לקן והחל את מעוף הבכורה שלו בטבע. "העיטם כבר פרח מהקן ועבר למקום אחר בשמורה. ההורים שלו עדיין איתו ומסייעים לו בציד מזון. השנה הראשונה לחייו של העיטם בטבע היא קריטית להישרדותו ואנחנו מקווים שהוא יצליח לצוד מזון בכוחות עצמו", אומרת ל-ynet יפעת ארצי אקולוגית שמורת החולה.

     

    הגוזל בן שבוע (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    הגוזל בן שבוע(צילום: יוסי אשבול ©)

    הנקבה עם מזון בדרך לקן (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    הנקבה עם מזון בדרך לקן(צילום: יוסי אשבול ©)

    הובאה מאירלנד לישראל (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    הובאה מאירלנד לישראל(צילום: יוסי אשבול ©)

     

    בעוד שלנקבה מדובר בגוזל בכור, שני הזכרים, צמד עיטמים בוגרים, קיננו עם נקבה אחרת.  לאחר דגירה מוצלחת, בקעו שני גוזלים בטבע לראשונה מאז שנות ה-50, אך שניהם מתו לאחר מספר שבועות עקב וירוס אבעבועות בעופות.

     

    עיטם לבן זנב חולה ב-2011. שני הגוזלים מתו לאחר מספר שבועות (צילום: שגית הורוביץ)
    עיטם לבן זנב חולה ב-2011. שני הגוזלים מתו לאחר מספר שבועות(צילום: שגית הורוביץ)

     

    הוירוס גרם לדלקת עור קשה ופצעים בפנים ובמקור. הדלקת השפיעה על יכולת העיטמים לאכול. אחד הגוזלים מת בקן ושני הובא לטיפול רפואי בביה"ח לחיות בר, אך למרות טיפול אינטסיבי לא שרד.

     

    בז מצוי תוקף את אחד העיטמים הזכרים (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    בז מצוי תוקף את אחד העיטמים הזכרים(צילום: יוסי אשבול ©)

     

    צד דגים וניזון מפגרים

    לעיטם יש תפקיד משמעותי בשרשרת המזון. הוא נחשב לצייד מיומן ואגרסיבי, הניזון מדגים, צבי ביצה ושפמנונים. בנוסף, הוא צד קורמורנים ועופות אחרים.

     

    צלם הטבע יוסי אשבול, תיעד עבור רשות הטבע והגנים את הקינון הנדיר של העיטמים עד לפריחת הגוזל בשמורת החולה. לדבריו, הצילום נעשה ממרחק של כמאה מטר מהקן,  כדי לא לגרום להפרעה לקינון ולגידול הגוזל, תוך התמודדות עם תנאי צילום קשים מאחר והגוזל נמצא על קן בעץ גבוה עם ענפים סבוכים.

     

    עיטם לבן זנב (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    עיטם לבן זנב(צילום: יוסי אשבול ©)

     

    עד אמצע שנות החמישים העיטמים דגרו בשמורת הטבע החולה ובעמק בית-שאן. ב-1957 העיטמים נכחדו מהטבע עקב הרעלות וייבוש בית הגידול העיקרי שלהם - ימת החולה. מאז 1980 החלו בנסיונות ראשונים כדי להשיבם בחזרה לשמורת החולה.

     

    זכר ונקבה על עץ (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    זכר ונקבה על עץ(צילום: יוסי אשבול ©)
     

    בישראל נותרו שלושה עיטמים בלבד

    בשנות ה-80 הובאו שישה עיטמים לישראל. מאז נעשו נסיונות להשבת עיטמים לבני זנב לטבע . בשנת 1992 החלו ברשות הטבע והגנים בפרויקט השבה מחדש של העיטמים לטבע המקומי, במסגרת פרויקט "פורשים כנף" ומאז הושבו לטבע 52 עיטמים. לפחות 20 לא שרדו שנפגעו מהרעלות, התחשמלות וציידים בארץ, ירדן וטורקיה.

     

    "בטבע בישראל נותרו בסך הכל שלושה עיטמים, שני הזכרים והנקבה", אומר ל-ynet אוהד הצופה, אקולוג העופות ברשות הטבע והגנים. "הפרחון כבר הספיק להסתבך בענפים לאחר שפרח מהקן. ההורים שלו ילוו אותו ולאט לאט, הוא יגיע לעצמאות. כל יום שעובר סיכויי ההישרדות עולים. הניסיון שלו לצוד גדל, יכולת התעופה שלו גדלה".

     

    האם והגוזל, שבוע לפני שפרח מהקן (צילום: יוסי אשבול ©) (צילום: יוסי אשבול ©)
    האם והגוזל, שבוע לפני שפרח מהקן(צילום: יוסי אשבול ©)
     

     

    לדברי הצופה, העיטם הצעיר ילמד מהוריו תוך כדי התנסות, טעייה ועם הרבה סקרנות. "לא חסר מזון לעיטמים בישראל, הם ניזונים מפגרים, אך סכנת

    ההרעלות מאיימת עליהם", הוא מסכם. "אנחנו עדיין לא יודעים אם מדובר בזכר או נקבה. בעתיד נמשיך לייבא עיטמים נוספים לשמורה כדי להגדיל את הסיכויים שלהם להתרבות בטבע"

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים