שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    קיצור המעצר בצבא – לא עוד עצורים סוג ב'
    לאחרונה החלה יוזמה ניסיונית שבמסגרתה חיילים יובאו בפני שופט תוך 24 שעות, כמו במערכת המשפט האזרחית. האומנם הגיע השינוי המיוחל?
    באיחור של כעשור וחצי התדפקה המאה ה-21 על דלתות מערכת המשפט הצבאית. אף על פי שחוק השיפוט הצבאי מאפשר להחזיק עצורים עד 48 שעות לפני הבאה בפני שופט, לאחרונה החל לפעול "פיילוט" שבמסגרתו עצורים יובאו בפני שופט תוך פחות מ-24 שעות ממעצרם, כמו במערכת האזרחית.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    הפיילוט בא לאוויר העולם לאחר שנים של התדיינות בין הגורמים הנוגעים לעניין (בהם הסנגוריה הצבאית), ולאחר שהפרקליטות הצבאית התחייבה להוציאו אל הפועל.

     

    בעבר אפשר החוק הצבאי הבאה בפני שופט גם לאחר תקופות ארוכות יותר מ-48 שעות, אך אלה הלכו והתקצרו (גם בעקבות התערבות בג"ץ) ועם השנים החוק התקבע על תקופה בת שתי יממות. לאורך השנים נעשו ניסיונות רבים להשוות את תנאיהם של חיילים שנעצרים לתנאיהם של אזרחים, אך הם נתקלו בחומה בצורה.

     

    עד היום המצב היה אבסורדי לחלוטין. אזרח החשוד בעבירות חמורות כמו רצח או אונס חייב להיות מובא להארכת מעצר בפני שופט תוך יממה. לעומת זאת חיילים – שלרוב נעצרים בגין עבירות שבמערכת המשפט הפלילית הרגילה לא היו מובאים למעצר אפילו בבדיחות הדעת, כמו שימוש בחשיש במהלך חופשה עם חבריהם האזרחים – מוחזקים במעצר במשך תקופה כפולה ונתונים לשיקול דעתו של שוטר צבאי.

     

    יתרה מכך, ברוב המוחלט של המקרים, חיילים אלה אינם רואים בתקופה זו עורך דין, כשאצל רובם מדובר בהסתבכות ראשונה עם החוק.

     

    הנימוק "כבד המשקל" נגד קיצור תקופות המעצר היה לוגיסטי. בסיסי מצ"ח (המשטרה הצבאית החוקרת) פרושים בכל רחבי הארץ. בתי הדין הצבאיים מצויים בחיפה, ביפו ובקריית מלאכי (קסטינה), ואילו בסיסי הכליאה בעתלית (כלא 6) וצריפין (כלא 4). הכיצד נספיק להביאם תוך פחות מיממה, טענו המתנגדים לשינוי.

     

    אם לרבים מכם נשמע הנימוק מגוחך, ודאי תתפלאו להיווכח שזו הייתה גם העמדה הרשמית לאפליה הפסולה. זכויות החיילים? רק אם הן לא עולות ביוקר.

     

    בינתיים מדובר בניסיון בלבד

    ובכן, האומנם לא עוד? אולי. בערך. החוק הצבאי עדיין מדבר על פרק זמן של 48 שעות. לעת עתה מדובר ביוזמה ניסיונית שיוצאת אל הפועל לאחר התדיינות של שנים ולמרות התנגדות של גורמים שונים, ובראשם המשטרה הצבאית.

     

    בנוסף לכך, בשלב זה היוזמה לא תחול על חשודים בעבירות עריקות והשתמטות. על מי היא כן תחול? על מי שנחקרים על ידי המשטרה הצבאית בחשדות אחרים, למשל עבירות סמים בצבא, עבירות שימוש בנשק צבאי, עבירות אלימות, רכוש, מין ועוד.

    אילוסטרציה ( צילום: shutterstock ) ( צילום: shutterstock )
    אילוסטרציה( צילום: shutterstock )

    כיוון שמדובר בפיילוט ולא בתיקון של החוק הקיים, עולות שאלות רבות הנוגעות למחויבות הגורמים הנוגעים בדבר. מה יהיה דינם של מי שיובאו באיחור? האם הפרקליטות הצבאית תתייחס בסלחנות למקרים שבהם יעלו קשיים לוגיסטיים או החלטה מודעת של המשטרה הצבאית להביא עצור בפני שופט תוך פחות מיממה?

     

    אמנם כל שינוי דרמטי כרוך בחבלי לידה והמערכת זכאית ל"תקופת חסד", אך יהיה מסקרן לראות כיצד יתנהלו הגופים שעמדו על רגליהם האחוריות נגד אימוץ היוזמה, וביססו את עמדתם על טיעונים "לוגיסטיים", שבוודאי אינם יכולים לעמוד מול שיקולים של כבוד האדם הנוגעים לחירות ושוויון בפני החוק.

     

    האם גופים אלה יתקעו מקל בגלגלי הפיילוט או שמא ישלימו עם המצב החדש? כבר בשבוע הראשון נרשמו מקרים בהם גופי החקירה לא עמדו בזמן הקצוב לפי היוזמה. לגבי העתיד, ימים יגידו.

     

    בעיקר מעניין כיצד יתייחסו השופטים הצבאיים להפרות. ישנן הלכות שמנחות כיצד יש לנהוג במצב של מעצר לא חוקי. האם השופטים יפגינו סלחנות או שיתייחסו להבאת עצור לאחר יותר מ-24 שעות כאל מעצר לא חוקי? שכן כאמור, לא מדובר בהפרה של החוק אלא במעין "התחייבות" של המערכת.

     

    היוזמה מבורכת, המחוקק מנומנם

    האם בעוד מספר שנים (או אפילו חודשים) נסתכל לאחור ונשתומם איך במשך שנים התקיימה אפליה פסולה בין אזרחים לחיילים? האם מדובר בסנונית ראשונה לקראת שינויים מהותיים יותר במעצרים בצבא?

     

    האם אנחנו בדרך לשינוי מדיניות האכיפה והפחתת מעצרים בגין עבירות "קלות" כמו עריקות ושימוש עצמי בסמים, כפי שרמז לאחרונה הפרקליט הצבאי הראשי? האם תורחב היוזמה בקרוב גם לעריקים, המהווים את עיקר העצורים במערכת המשפט הצבאי? האם עיקרי היוזמה יעוגנו לבסוף בשינוי בחוק?

     

    ולחלופין, האם היוזמה תקרוס בשל היעדר "שיניים" או קריסת המערכת דלת המשאבים?

     

    כל זאת ועוד "בפרקים הבאים". בינתיים, לא נותר אלא לברך את המערכת, שלמרות קיפאון רב שנים בתחום המעצרים, מוציאה לפועל יוזמה ומקדימה את המחוקק המנומנם.

     

    • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
    • עו"ד יובל קגן , בעלי המשרד קגן ושות', עוסק בדיני צבא. בעבר שימש כתובע צבאי וסנגור פיקודי בסנגוריה הצבאית

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
    ארכיון
    צילום: עמית שאבי, "ידיעות אחרונות"
    עו"ד יובל קגן
    מומלצים