ניסנקורן על מגה: "לא תהיה הקפאת הליכים"

"אלון רבוע כחול לא תפנה להקפאת הליכים. יש כוונה לייצב את הרשת ואני מזהה רצון משותף ומחוייבות". כך אמר אבי ניסנקורן יו"ר ההסתדרות ל"כלכליסט" בכניסה לדיון מכריע בגורל רשת המזון השניה בגודלה, אשר התקיים בבית ההסתדרות. ניסנקורן הוסיף כי אין בכוונת ההסתדרות להשבית את סניפי הרשת, אלא להוביל למתווה הבראה. בסיום הפגישה מסר ניסנקורן על התקדמות בשיחות בין הצדדים. הצדדים ישובו וייפגשו במוצאי השבת. צפו:

"יש חשיבות גדולה לכך שעובדים קשיי יום לא יאבדו את מקור פרנסתם ושהחברה תינצל. נפעל לכך שכמה שיותר עובדים ישארו במקום עבודתם".

את הדיון הדחוף זימן ניסנקורן בעקבות חשיפת "כלכליסט" שלשום כי בכוונת אלון רבוע כחול לסגור את תת רשתות הדיסקאונט, מהלך הכרוך בפיטורי 2,000 עובדים. ברקע הדברים, ישנה הרעה מתמשכת ומחמירה במצבה של מגה.

בדיון שהתקיים לפני כשבועיים החליט דירקטוריון אלון רבוע כחול להנחות את דרקטוריון מגה להציג לו תכנית הבראה בת קיימא. ההחלטה התקבלה אחרי דיון ממושך, במסגרתו נדונות חלופות שונות והן גם פירוק הרשת.

יו"ר ההסתדרות, אבי ניסנקורן(צילום: מוטי קמחי)

פרופ' ירון זליכה. מייצג את ועד עובדי מגה במאבק(צילום: מוטי קמחי)

ההחלטה להנחות את קפלן להציג תוכנית הבראה לא גובתה בהחלטה ביחס להזרמת הון על ידי השותפים באלון רבוע כחול שרגא בירן 53% והקיבוצים 47%. על רקע היעדר מימון החיוני ליישום תכנית הבראה וכן לקיומה השוטף של הרשת הסובלת מתזרים שלילי, הערכות בענף הן כי מגה עלולה לבחור באופציית הפירוק.

את הרבעון הראשון של השנה חתמה מגה עם ירידה של 1.67% במכירות ביחס לרבעון המקביל אשתקד, שהסתכמו ב־1.38 מיליארדשקל, זאת למרות הפסח שתרם להגברת המכירות. הרשת גם העמיקה את ההפסד התפעולי וזה הסתכם ברבעון ב־30.6 מיליון שקל לעומת 22 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.

בחירה בפירוק החברה צפויה להשפיע לרעה בטווח הקצר על תוצאות רבוע כחול נדל"ן, אולם כיוון שמדובר במיקומים מהטובים בארץ, החברה תוכל להשכירם לגורמים חיצוניים בקלות. מעבר לפיטורי אלפי עובדים, אפשרות הפירוק צפויה לפגוע אנושות בספקים הקטנים והבינונים שאינם מבוטחים כנגד אספקת סחורה למגה.

בעקבות החשש מקריסת מגה: הספקים מבקשים ערבות מדינה

החשש מקריסת מגה כמו גם ההרעה בתוצאות שופרסל, מערערת את יציבותם של בעלי מפעלי המזון הקטנים והבינוניים. במכתב ששלח למיכל עבאדי בויאנג׳ו החשבת הכללית במשרד האוצר, מבקש ליאור לוי, מנכ"ל ביסקול יו"ר המפעלים הקטנים והבינוניים הגנת המדינה לספקים קטנים ובינוניים מקריסת רשתות השיווק.

אביגדור קפלן(צילום: מוטי קמחי)

לוי כתב במכתב: "אני פונה אלייך בבקשה בהולה לשקול לאלתר הקמת כלי בערבות מדינה, שיאפשר ביטוח אשראי על חובות של רשתות השיווק לספקים קטנים ובינוניים. לכלי כזה, תהיה תרומה בהבטחת המשך פעילותם השוטפת של מאות יצרנים קטנים ובינוניים, בזכות הקטנת רמת החשש שלהם להמשיך ולמכור לרשתות. ובמקרה של חדלות פירעון חלילה של אחת הרשתות – הכלי יבטיח את שרידותם. תהיה לכך השלכה חיובית ישירה להבטחת התחרותיות בשוק המזון ומוצרי הצריכה ומניעת פגיעה קשה בתעסוקה".

את בקשתו נימק לוי בכך שבחודשים האחרונים גוברים הפרסומים על החשש למצבן של כמה מרשתות השיווק הגדולות, בהתבסס על הדוחות הכספיים שלהן. לקריסה אפשרית של רשת, תהיה כמובן השלכה קשה על כלל הספקים שלה, אך על מאות הספקים הקטנים והבינוניים, ההשלכה אף צפויה להיות הרסנית. ״החוסן הפיננסי של המפעלים הקטנים והבינוניים קטן מהותית בהשוואה לחברות הגדולות והיכולות שלהם להיערך למשבר כזה וכן לנהל את תהליך ההתמודדות עימו הינן מוגבלות ולמעשה בלתי אפשריות״, כתב לוי, והוסיף: "ביטוח אשראי הינו כלי חשוב שנועד לגדר את סיכוני האשראי.

אף על פי כן, היקף השימוש בו בקרב חברות קטנות ובינוניות הינו נמוך משמעותית בהשוואה לחברות הגדולות, שכן רוב הקצאת האשראי הוסבה לכיסוי ביטוחי לחברות הגדולות. כלומר, לא רק שנזקי חדלות פירעון יפגעו בספקים הקטנים והבינוניים בצורה אנושה יותר, מאשר בספקים הגדולים, הרי שהם גם כמעט אינם מבוטחים מפני נזקים אלה, בעוד שבקרב הספקים הגדולים נפוץ השימוש בכלי ביטוח האשראי. יצוין, שגם ספקים קטנים ובינוניים, המעוניינים בימים אלה לבצע ביטוח אשראי על חובות כמה מרשתות השיווק, נתקלים בסירוב של החברות ביטוח האשראי, על רקע אי הגדלת חשיפות לרשתות״.