שתף קטע נבחר

אתם שיתפתם
    זירת הקניות
    דו"ח האו"ם: "ישראל וארגונים בעזה ביצעו פשעי מלחמה, לפתוח בחקירה בהאג"
    ממצאים קשים נגד ישראל וארגוני הטרור בעזה בדו"ח ועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם שבדקה את אירועי צוק איתן. הוועדה קובעת כי שליש מההרוגים בעזה ילדים וממליצה לפתוח בחקירה בבית הדין בהאג: "כאשר חיי חייל ישראלי מוטלים על הכף, מתעלמים מכל החוקים"

     

    תקיפה ברצועה, אוגוסט 2014. "עלייה משמעותית בכוח האש" (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    תקיפה ברצועה, אוגוסט 2014. "עלייה משמעותית בכוח האש"(צילום: EPA)
     

    ועדת החקירה הבינלאומית של האו"ם שבדקה את אירועי "צוק איתן" מאשימה את ישראל ואת ארגוני הטרור הפלסטיניים בביצוע פשעי מלחמה. זו תמצית דו"ח הוועדה (לשעבר ועדת שאבאס) שהוגש בז'נבה על-ידי ראש הוועדה מרי מקגוואן-דיוויס וחבר הוועדה דודו דיינה. הוועדה ממליצה לקהילה הבינלאומית לתמוך באופן מעשי בעבודת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג ביחס ל"שטחים הפלסטיניים הכבושים". ראש הממשלה בנימין נתניהו הגדיר זאת כ"דו"ח מוטה".

     

    לקריאת הדו"ח המלא לחצו כאן

    לקריאת תקציר הדו"ח לחצו כאן

     

    "כל עשר שניות היה פיצוץ", אמר עד מרפיח, שבה ניהל צה"ל באוגוסט מבצע נרחב לנוכח החשש כי חייל נפל בשבי. "כאשר חייו של חייל ישראלי מוטלים על הכף, נראה כי מתעלמים מכל החוקים", אמרה השופטת דיוויס. ועדת החקירה מציינת בדו"ח כי אספה מידע משמעותי שמצביע על ביצועם האפשרי של פשעי מלחמה על-ידי ישראל ועל-ידי הארגונים הפלסטיניים החמושים. "היקף ההרס והסבל האנושי בעזה היה חסר תקדים בהיקפו וישפיע על הדורות הבאים", אמרה יושבת ראש הוועדה, השופטת בדימוס דיוויס, בתדרוך עיתונאים שנערך במטה מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה. יושבת הראש הוסיפה ואמרה כי "ישנו בישראל פחד מתמשך בקהילות אשר חיות תחת איום מתמיד".


     

     



    בדו"ח מצוין כי פעולות האיבה ב-2014 התאפיינו בעלייה משמעותית בכוח האש שבו נעשה שימוש במהלך הלחימה. ישראל ביצעה יותר מ-6,000 תקיפות אוויריות וירתה יותר מ-50 אלף פגזי טנקים וארטילריה. במהלך 51 ימי הלחימה נהרגו 1,462 אזרחים פלסטיניים, שליש מהם ילדים. הארגונים הפלסטיניים שיגרו 4,881 טילים ורקטות, וירו 1,753 פגזי מרגמה לשטחה של ישראל במהלך החודשים יולי-אוגוסט 2014 שגרמו למותם של שישה אזרחים ולפציעתם של 1,600 לפחות.

     

    הפצצות הפכו בתים לערימות אבק

    מאות אזרחים פלסטינים נהרגו בבתיהם, בעיקר נשים וילדים. עדויותיהם של ניצולים ועדים להפצצות קשות מתארות הפצצות אוויריות שהפכו בתי מגורים לערימות אבק ועפר בתוך שניות מועטות. "התעוררתי בבית החולים. מאוחר יותר נודע לי כי אחותי, אמי וילדיי כולם מתו", מצוטטת בדו"ח אחת מבנות משפחת א-נאג'אר לאחר המתקפה על חאן יונס ב-26 ביולי 2014, שבה נהרגו 19 מבני משפחתה. "כולנו מתנו באותו היום, אפילו אנחנו ששרדנו".

     

    142 משפחות לפחות איבדו שלושה או יותר בני משפחה בהתקפות של בתי מגורים בקיץ 2014. במתקפות אלה נהרגו 742 פלסטינים. העובדה כי ישראל לא שינתה את מדיניות התקיפות האוויריות שלה אפילו לאחר שהתבררו השלכותיהן על אזרחים מעלה את השאלה אם התנהלות זאת היוותה חלק ממדיניות רחבה שאושרה, לפחות באופן טקטי, בדרגים המדיניים הגבוהים ביותר.


    עוטף עזה במהלך המבצע: "קהילות תחת איום מתמיד" (צילום: ג'ורג' גינסברג) (צילום: ג'ורג' גינסברג)
    עוטף עזה במהלך המבצע: "קהילות תחת איום מתמיד"(צילום: ג'ורג' גינסברג)
     

    הוועדה מודאגת מהשימוש הנרחב שעושה ישראל בכלי נשק בעלי נזק סביבתי קטלני רחב. שימוש זה אמנם איננו בלתי חוקי, אך השימוש בו באזורים מאוכלסים בצפיפות מוביל בסבירות גבוהה להרג חסר הבחנה של לוחמים ואזרחים כאחד - כך נקבע בדו"ח. הוועדה קובעת כי נראה שיש דפוס פעולה שבו צה"ל הזהיר תושבי שכונות שלמות לעזוב את בתיהם, והחשיב את אלה שלא שנו לאזהרותיו ללוחמים. דפוס זה מגביר את הסבירות לפגיעה באזרחים. במהלך הפלישה הקרקעית הישראלית לעזה, שהחלה באמצע יולי 2014, נהרגו מאות בני אדם ואלפי בתים נהרסו. מוקדי עזרה ראשונה דיווחו כי קיבלו פניות נואשות לעזרה מאנשים בשכונת סג'עייה, ברקע נשמעו זעקות הילדים.

     

    הוועדה לא מתעלמת מירי הרקטות המתמשך לעבר ישראל וקובעת: "פעולות האיבה גרמו גם למצוקה והפרעה עצומה בחיים האזרחיים בישראל. לעתים קרובות חזו האזרחים המתגוררים בקרבת עזה בדאגה בהפגזות מחלון ביתם, אך נאבקו גם להגיע בזמן למקלטים עם ילדיהם עם הישמע צפירות האזעקה המתריעות על נפילות קרבות. השיגור חסר ההבחנה של אלפי טילים, רקטות ופצצות מרגמה לעבר ישראל, נעשה - כך נראה - במטרה לזרוע אימה בקרב אזרחי ישראל. בנוסף, צה"ל איתר 14 מנהרות שהובילו מרצועת עזה לשטח ישראל, ואשר שימשו לתקיפת חייליו במהלך הקרבות. עצם קיומן של המנהרות יצר טראומה בקרב אזרחי ישראל שחששו כל העת מפני אפשרות שיותקפו על ידי מחבלים שיגיחו מתחת לפני האדמה".

     

     (צילום: דובר צה"ל) (צילום: דובר צה
    (צילום: דובר צה"ל)

    "המנהרות יצרו טראומה" (ארכיון) (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
    "המנהרות יצרו טראומה" (ארכיון)(צילום: רויטרס)
     

    הוועדה גם מבקרת את חמאס על הרג משתפי פעולה ומאשימה אותו בפשע מלחמה: "עשרים ואחד חשודים בשיתוף פעולה שהוחזקו במעצר הוצאו להורג בעזה באוגוסט 2014, זאת בידיעת הרשויות המקומיות. הוועדה מאמינה כי מעשה זה מהווה פשע מלחמה. האחראי למעשה זה חייב לתת את הדין לפחות למען משפחות הקורבנות", אמרה ראש הוועדה, השופטת דיוויס.

     

    ישראל לא ממצה את הדין באופן עקבי

    הוועדה מתייחסת גם לאירועים האלימים בגדה המערבית ובירושלים ומציינת כי נהרגו 27 פלסטינים ונפצעו 3,020 בתקופה שבין יוני לאוגוסט 2014. מספר ההרוגים בתקופה האמורה שווה למספר ההרוגים במהלכה של שנת 2013 כולה. הוועדה מודאגת גם ממה שנראה כשימוש גובר שעושים כוחות הביטחון הישראליים בתחמושת חיה לפיזור הפגנות. השימוש בתחמושת חיה מעלה את הסבירות למוות או פציעה חמורה.


    "עבירות לכאורה שמבצעים כוחות הביטחון הישראליים ברצועת עזה והגדה המערבית נותרות ללא מענה. ישראל חייבת לשנות את דפוס אי מיצוי הדין העקבי שלה של מבצעי עבירות לכאורה", אמרה השופטת דיוויס, והוסיפה: "מיצוי הדין מצד הרשות הפלסטינית בלתי מספק באופן מובהק".

     

    עוד נטען נגד ישראל כי "ישראל פרסמה מידע לא מספק בנוגע למטרות הצבאיות הספציפיות של התקפותיה". הוועדה מכירה בדילמה הניצבת בפני ישראל - העובדה שפרסום פרטים כאלה עלול לחשוף מקורות מודיעיניים ומידע חסוי, אבל טוענת כי "שיקולים כאלה לא פוטרים את השלטונות מאחריותם במסגרת החוק הבינלאומי".

     

    ועדת החקירה טוענת כי ישראל מעניקה כמדיניות חסינות למי שנטען כי ביצעו הפרות של החוק הבינלאומי בעזה ובגדה, והיא קוראת לישראל לסטות מ"המדיניות המצערת שלה" בכל הנוגע להעמדתם לדין של מפרי חוק. "שאלות עולות בנוגע לתפקידם של בכירים רמי-דרג הקובעים את מדיניות הצבא בכמה תחומים שנבחנו על-ידי הוועדה", נכתב בדו"ח. "במקרים רבים ייתכן שהחיילים קיימו את המדיניות הצבאית המוסכמת, אבל ייתכן שהמדיניות עצמה מפרה את דיני המלחמה". 

     

    הוועדה מוטרדת מהחלטת ישראל לסגור את חקירת מותם של ארבעת הילדים בחוף עזה ב-16 ביולי 2014. הוועדה מאמינה כי הפרקליט הצבאי הראשי פירש באופן שגוי את החוק הבינלאומי בהחליטו לסגור את חקירת האירוע בתום בחינת המנגנון המטכ"לי. אנשי עיתונות זרים כמו גם פלסטינים רבים שהיו עדים לאירוע לא רואיינו על ידי הרשויות בישראל, מה שמעלה שאלות בנוגע ליסודיות החקירה.

     

    280 ראיונות, 500 פניות בכתב

    הוועדה טוענת כי הרשויות הישראליות לא נענו לפניות חוזרות ונשנות למסור מידע כמו גם גישה לישראל ולשטחים הפלסטיניים הכבושים. עם זאת, עדויות מחרידות מעדי ראייה נגבו באמצעות שימוש בתוכנת סקייפ, VTC ושיחות טלפון. הוועדה קיימה מפגשים בלתי אמצעיים עם קורבנות ועדים מהגדה המערבית במהלך שני ביקוריה בירדן, ושוחחה עם עדים ישראליים שבאו לז'נבה על מנת להעיד בפני הוועדה. הוועדה ניהלה יותר מ-280 ראיונות חסויים, וקיבלה לידיה כ-500 פניות כתובות.


    בעת ההכרזה על פרסום הדו"ח התוו ראשי הוועדה צעדים שצריכים הצדדים והקהילה הבינלאומית לנקוט. אחד מהם הוא המלצה לתמיכה מעשית של הקהילה הבינלאומית בעבודת בין הדין הפלילי הבינלאומי ביחס לשטחים הפלסטיניים הכבושים. "הסבל העצום והעמידה האיתנה של הקורבנות נגעו בלבנו", סיכמו חברי הוועדה. "אנו מקווים שלדו"ח שלנו יהיה חלק ולו קטן בסיום מה שבעיני כמה מהעדים נראה כמעגל אלימות בלתי נגמר".

     

    "לא מיישמים ההמלצות לגבי הסכסוך הישראלי-פלסטיני"

    בפרק ההמלצות בדו"ח מביעה הוועדה תסכול מכך שהמלצות והחלטות של ועדות קודמות שעסקו בסכסוך הישראלי-פלסטיני לא יושמו, ואומרת כי אין בכוונתה לחזור עליהן. היא קוראת לצדדים לכבד את החוק הבינלאומי ולשתף פעולה עם בית הדין הפלילי הבינלאומי, ופונה למנהיגי ישראל והפלסטינים בדרישה שיפגינו מנהיגות ואיפוק.

     

    לישראל קוראת הוועדה לבצע בחינה יסודית, שקופה, אובייקטיבית ואמינה של מדיניות פעולותיה הצבאיות כדי לוודא שהן תואמות את החוק הבינלאומי. היא מדגישה בעיקר את הצורך שישראל תבחן מחדש את מעשיה בכל הקשור לתחומים הבאים: שימוש בחומרי נפץ בעלי אפקט הרס נרחב בריכוזי אוכלוסייה צפופים; הגדרת המטרות הצבאיות; הטקטיקות הקשורות לפגיעה בבנייני מגורים; יעילות צעדי הזהירות שהיא נוקטת לפני הפצצות; וההגנה על אזרחים בעת יישום נוהל חניבעל. הוועדה קוראת לישראל להסיר את המצור מעל עזה, להפסיק את הבנייה בהתנחלויות ואת ההעברה של אוכלוסייה ל"שטחים הכבושים", וליישם את חוות הדעת המייעצת של בית הדין הפלילי הבינלאומי מ-2004 בנוגע להשלכות המשפטיות של בניית גדר ההפרדה.

     

    קריאה לחמאס: הפסיקו המתקפות

    ל"מדינת פלסטין", כפי שמוגדר הצד הפלסטיני בדו"ח, קוראת ועדת החקירה להבטיח שתתקיים חקירה של הפרות החוק הבינלאומי מצד הרשויות הפלסטיניות, הרשויות בעזה והארגונים החמושים הפלסטיניים, ולהעמיד לדין את האחראים להפרות. היא קוראת לקדם את תרגום ההצהרות על אחדות פלסטינית למעשים ממשיים בשטח. לחמאס ולשאר הארגונים בעזה קוראת הוועדה לחדול מלתקוף אזרחים ישראלים ומירי הרקטות על ישראל, לחדול מהוצאות להורג ומעינויים של פלסטינים, ולשתף עם החקירות הפלסטיניות שמטרתן להעמיד לדין את האחראים להפרת החוק הבינלאומי. 

     

    פגיעת רקטה בנירים, 2014 (צילום: ג'ורג' גינסברג ) (צילום: ג'ורג' גינסברג )
    פגיעת רקטה בנירים, 2014(צילום: ג'ורג' גינסברג )

    הוועדה הקדישה חלק נרחב מאוד לפגיעה של ישראל באזרחים פלסטינים, ובדו"ח נקבע כי "ארגונים פלסטיניים חמושים פעלו לעתים קרובות מתוך שכונות מאוכלסות וצפופות", אך בפרק המסקנות אין שום אזכור לשימוש שעשו חמאס וארגוני הטרור האחרים באזרחים פלסטינים כמגן אנושי במהלך הלחימה ב"צוק איתן".

     

    הוועדה ציינה כי היא זכתה לשיתוף פעולה מלא מהפלסטינים, כולל מהמשקיף הפלסטיני במוסדות האו"ם בז'נבה. היא נפגשה עם נציגים של משרדי ממשלה פלסטיניים בעמאן ועם חברים ברשויות בעזה שמסרו כמה דו"חות כתובים. הוועדה הפנתה לממשלת ישראל ולממשלת פלסטין רשימה של שאלות שנוגעות לתקריות ספציפיות ונושאים משפטיים ונושאי מדיניות. רשימה של שאלות נשלחה גם לחמאס, אך כהגדרתה, רק ממשלת פלסטין השיבה.  

     

    הצגתו הרשמית של הדו"ח

    באופן רשמי יוצג הדו"ח עב הכרס בפני מועצת האו"ם לזכויות אדם בז'נבה רק ב-29 ביוני, אך הוועדה מסרה אותו לצדדים

    כעת. ישראל החרימה את ועדת שאבאס, לא שיתפה איתה פעולה וגם לא אפשרה לה להיכנס לשטחה. עם זאת, אזרחים ישראלים - כגון חיים ילין, גילה טרגרמן, אמו של הילד בן ה-4 דניאל ז"ל וגדי ירקוני - פנו לוועדה והעידו בפניה. גם עמותות ישראליות וארגוני זכויות אדם העבירו לוועדה מסמכים שמציגים את הצד הישראלי בעימות. 

     

    עוד לפני פרסום הדו"ח הודיע הפרקליט הצבאי הראשי כי צה"ל מרחיב את חקירותיו הפליליות נגד חיילים וקצינים בגין חשד לעבירות במבצע. מדובר בשלושה אירועים נוספים על אלו שחקרה הוועדה, ומהם עלה חשד לשימוש לא חוקי בנשק נגד פלסטינים על ידי חיילי צה"ל. 

     

    בתגובה פלסטינית ראשונה לדו"ח האו"ם אמר בכיר הרשות הפלסטינית סאיב עריקאת כי "מדינת פלסטין תבחן את הממצאים וההמלצות של הוועדה ותתחשב בהם בקפידה תוך מחויבות עמוקה להבטיח את כבודם של הגופים הנוגעים במשפט הבינלאומי. אנו מפצירים בקהילה הבינלאומית שתזכור כי הדרך האמיתית לשלום טמונה בסיום הכיבוש הישראלי שהחל ב-1967 ובסיום הפשעים שישראל מבצעת נגד בני עמנו".

     

    השתתפו בהכנת הידיעה: ירון דרוקמן, אייל להמן, רועי קייס, אליאור לוי, רון נוטקין ורועי סמיוני
    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים