לא כוחות / טור על ניצחון הפועל ירושלים

כך משחקת אלופה, אבל ככה לא משחקים בגמר פלייאוף. רבע ראשון בסבבה, בלי עבירות, 22:25 להפועל ירושלים. הגנה אזורית איפשרה להפועל אילת לסגור את דונטה סמית' בצבע, אבל לזכות ירושלים אפשר להגיד שהם לא התפתו להמטיר שלשות והתעקשו למסור פנימה.

• הפועל ירושלים קרובה לאליפות היסטורית
• אורי אלון: "זה לא נגמר עד שאני רואה את הצלחת"
• ירושלים לא ראויה לזכות באליפות / דעה
  

ההגנה של אילת "אילצה" את יותם הלפרין, ליאור אליהו וסמית' לשחק קבוצתי. שמירה אזורית גם מאפשרת לצאת למתפרצות, בתנאי שאתה מרוויח את הכדור בריבאונד ואיבודים, ולא מוציא כל כדור מהרשת.

הוויכוח מה משמעותי יותר, עייפות מעומס או חלודה מבטלה, הסתיים בסוף הרבע הראשון. ירושלים לא חזרה חלודה אחרי פגרה של 10 ימים, והעייפות של אילת לא איפשרה לה לחזור מפיגור. לכך יש להוסיף את פריקת הכתף של קווין פאלמר, שבאה מפעולת הגנה לא טובה - במקום להזיז את הרגליים שלח יד מיותרת - ותקבלו ספסל קצר עוד יותר, פקטור רב משמעות בישורת הסופית של העונה.

אין ויכוח, ירושלים עדיפה. את הפערים אפשר לסגור בניהול משחק, אבל כשדני פרנקו מעלה למגרש את בר טימור, ברייסי רייט וטוני גפני הנפלאים, אילת נתקלת בקיר.

הפועל ירושלים חוגגת. לא חזרה חלודה מהפגרה הקצרה(צילום: יאיר שגיא)

עקב האכילס של ירושלים היה סגירה רשלנית בריבאונד. לאילת אין ריבאונדרים שיצדיקו 17 כדורים חוזרים בהתקפה. למזלם של האדומים, באילת לא תרגמו את

רוב ההזדמנויות החוזרות לסלים קלים.

הפרש של 15 נקודות סוגר תיאורטית את משחק מספר 2 ואת הסדרה כולה, אבל זה גם מה שחשבה מכבי ת"א כשעוד הוליכה על אילת 0:2. אלמלא משחק מפוזר ורשלני של סמית', ועבירות מיותרות שלו ושל ליאור אליהו, משחק הגומלין היה באמת לפרוטוקול בלבד.

מה צריך לקרות בשביל שאילת תיראה טוב יותר בגומלין? אדריאן יוטר צריך לקבל את הכדורים קרוב לסל, ולא לחפור בשביל להגיע למצבי קליעה בהם יש לו יתרון. הגארדים צריכים לקחת על עצמם עבירות של אוסברי, כדי שהוא ישחק יותר מ-20 דקות, בהם קלע 14 נקודות ולקח 6 ריבאונדים. והעיקר, לא לפחד כלל.