ההכרעה: טרגדיה יוונית או חגיגה אירופית?
חובות בסך מאות מיליארדי אירו ושש שנים של צנע, קיצוצים ואבטלה הובילו ליממה דרמטית אחת שבה 10 מיליון בעלי זכות בחירה יכריעו: "כן" לתנאי הנושים, או "לא"? המשמעות האמיתית - הישארות בגוש האירו או יציאה אפשרית?
היום המכריע של יוון: 10 מיליון בעלי זכות בחירה יילכו היום (יום א') לקלפיות במשאל העם ויענו על שאלה בת 72 מילים שתמציתה: "כן" לתנאים שהציבו הנושים, או "לא"? חובות בסך מאות מיליארדי אירו ושש שנים של צנע, קיצוצים ואבטלה הובילו ליממה הדרמטית באיחוד האירופי, והמשמעות האמיתית של משאל העם היא - הישארות בגוש האירו או יציאה אפשרית.
הצטרפו ל-ynet חדשות בעולם בפייסבוק וקבלו סיפורים מרתקים היישר לפיד שלכם
19 אלף תחנות הצבעה נפתחו ב-07:00 (שעון ישראל) וייסגרו כעבור 12 שעות ב-19:00. בסגירת הקלפיות יתפרסם מדגם ראשון. ב-02:00 בין ראשון לשני (שעון ישראל) כבר ייספרו כ-90% מהקולות, ואז כבר יהיה ניתן לומר אם הרוח ביוון נושבת לכיוון התנתקות מגוש האירו או המשך שיתוף הפעולה עם אירופה.
ערב משאל העם, מצבה של יוון בכי רע. התמ"ג הצטמצם ברבע בשש השנים האחרונות; שיעור האבטלה הכללי עומד על 26 אחוזים; מחצית מהצעירים מובטלים; רק החוב הממשלתי - ללא המגזר הפרטי והבנקים - עומד על 340 מיליארד אירו. הבוחרים יצטרכו להכריע כאן את הכף, והמשמעות של משאל העם תהיה - קבלת התנאים הנוקשים של הנושים בתמורה להלוואות, שהיא צריכה כל כך כדי להימנע מחדלות פירעון וקריסת הבנקים - או דחייתם ואולי יציאה מגוש האירו.
הנוסח המלא של השאלה אומר כך: "האם לקבל את ההצעה שהוגשה על-ידי הנציבות האירופית, הבנק האירופי המרכזי וקרן המטבע הבינלאומית?". הנושא סבוך גם כך ויש שאומרים כי לא הבינו על מה השאלה מדברת. גם ראש העיר אתונה ג'ורג' קמיניס, שנמצא בין התומכים במשאל העם, הביע תמיהה: "אנשים לא מבינים את השאלה".
בעוד השעות נוקפות לקראת יום הבוחר של יוון, ריככה מעט גרמניה, המדינה הדומיננטית ביותר בגוש האירו והמלווה הכי גדולה ליוון, את עמדתה וציינה כי יציאה אפשרית של יוון מהגוש תהיה זמנית ביותר. שר האוצר הגרמני וולפגנג שוויבלה אמר כי אירופה לא תנטוש את היוונים בעת צרה. "יוון היא חברה בגוש האירו. אין בכך כל ספק. עם האירו או זמנית בלעדיו: רק היוונים יכולים לענות על שאלה זו", אמר.
שוויבלה כנראה לא שמע באותה העת את דבריו התוקפניים של שר האוצר היווני יאניס וארופקיס שקרא לצעדים שנוקטים הנושים "פעולות טרור". וארופקיס טען כי נושי יוון רוצים "לזרוע פחד" והאשים אותם בכך שהממשלה היוונית נאלצה לסגור את הבנקים. "מה שבריסל (האיחוד האירופי) והטרויקה (הנציבות האירופית, הבנק המרכזי האירופי וקרן המטבע הבינלאומית) רוצים היום זה ניצחון של תומכי ה'כן' במשאל העם והשפלה של היוונים".
"רוצה שילדיי יהיו אירופאים"
הסקרים האחרונים מצביעים על כך שהמחנות צמודים זה לזה. "אני מתכוונת להצביע 'כן' כי אני רוצה לתמוך באירופה ותו לא, רק אירופה. אני רוצה להישאר באירופה", הצהירה קיקי קיזירידו מאתונה בראיון לכתב רויטרס. "אני רוצה שילדיי יהיו אירופאים, לא רק בתואר אלא גם במהות".
ניצחון של תומכי "לא" יוביל ליציאה כאוטית מהגוש המשותף. גם ניצחון "כן" לא מבטיח כי הנושים יסכימו להלוות ליוון. לעומת קיזירידו, אנטוניס סיקונפוליס גם הוא מאתונה טוען בתוקף כי יצביע "לא". "מובן שאצביע 'לא', משום שאני רוצה שהמדינה שלי תשנה כיוון", אמר. "כל השנים האלה, הפוליטיקאים גנבו מהציבור ושיקרו לו ומעולם לא היה מולנו אף חלון הזדמנויות. 'לא' זה לא רק 'לא'. אנחנו אומרים 'לא' כיוון שאנחנו רוצים דרך חדשה ומשום שעם צעדים אלה לא תהיה שום צמיחה".
פאנטליס אבידיס דווקא חושב שקיום משאל עם היה טעות. "אני חושש מהמחלוקת. אני יודע מה אני הולך להצביע, אבל אני סבור שמשאל העם היה רעיון רע. הוא גרם לשסע בחברה היוונית". לדבריו, ניתן יהיה להתגבר על הסוגיה הפוליטית אך המחלוקת בעם תישאר.
אך יש מי שחושב שאחרי 40 שנה ראוי ללכת למשאל עם ביוון. אנטוניס סיקונופוליס למשל חש גאווה לקראת היום. "אני גאה שסוף סוף אחרי 40 שנה יתקיים משאל עם ביוון. אני לא מאמין במה שטוענים בתקשורת שיקרה אם נצביע 'לא'. אני חושב שהם מסלפים את המציאות כדי שאצביע 'לא'".
ניצחון מחנה ה"כן" עלול להפיל את ממשלתו של אלכסיס ציפראס ויוביל לתקופה חדשה של
אי-יציבות פוליטית במדינה שנכנסה לסחרחרה לאחר חמישה ימים של בנקים סגורים. "ההצבעה ביום ראשון היא קרב על דמוקרטיה, חופש וערכים אירופיים", אמר המנהיג בן ה-40, והפציר באזרחיו "להפנות את גבם לאלה המשליטים עליהם טרור באופן יום-יומי".
מתנגדיו של ציפראס מאשימים אותו בהימור על עתידה של יוון במשאל העם שיזם לפני שמונה ימים, וארגוני זכויות אדם אירופיים טוענים כי אינו עומד בסטנדרטים בינלאומיים של הגינות.
לפנייה לכתב/ת 
