מהפכת איזנקוט

מאז מלחמת יום הכיפורים הלך וגדל הצבא באופן תמידי. יחידות נפתחו, תקנים נוספו, ואמצעי לחימה נרכשו. כל זה צפוי כעת לבוא לסיומו: חמישה חודשים אחרי שנכנס לתפקיד הרמטכ"ל, הציג אתמול רב־אלוף גדי איזנקוט את התוכנית הרב־שנתית שלו לארבע השנים הבאות שמרכזה קיצוצים דרמטיים בצה"ל. אך ייתכן שההכנה למלחמה הבאה תוליד קרב חדש, הפעם מבית: היום צפויה הוועדה בראשות אלוף (במיל') יוחנן לוקר לפרסם את מסקנותיה בנוגע לתקציב הביטחון — ולהביא להתנגשות עם תוכניתו של איזנקוט.

הרמטכ"ל טוען כי לא נפגש עם לוקר מאז נכנס לתפקידו, ואפשר להצר על חוסר התיאום המתבקש בין השניים שכן נראה כי בפעם הראשונה מזה שנים מוכן רמטכ"ל לבצע קיצוצים כואבים — כך שהעימות המסתמן אינו במקומו.

זה ארבע שנים שהצבא מתנהל ללא תוכנית רב־שנתית, מחדל חמור שלא רק שלא איפשר לו להיערך כראוי לאיומים העתידיים אלא גם גזל תקציב רב יותר. במסגרת תוכנית "גדעון" הצבא יהפוך לקטן אך מאומן יותר. הקיצוצים הדרמטיים נוגעים כמעט בכל הזרועות: צמצום 6% מכוח האדם במפקדות, הורדת תקני הקצונה ליחס של 1:5 לפיקוד (למשל, על כל חמישה רס"נים יפקד סא"ל אחד), ביטול ארבעה תקני אלוף במטכ"ל, שחרור 100 אלף חיילי מילואים עד סוף השנה והמשך הפיטורים של עוד 2,000 קצינים ונגדים עד 2017 (עוד על הקיצוצים — ראו מסגרת). גם משך ההכשרה של המפקדים יקוצר, בעוד הצבא יצעיר את גיל המפקדים הלוחמים. עוד על הפרק: סגירת תחנת גלי צה"ל, הצנזורה, חיל חינוך והרבנות. במקביל מתכננים לצמצם את היקף החימוש הארטילרי הלא מדויק ולהתמקד רק בפגזים מדויקים.

העקרונות שהנחו את תוכנית הרמטכ"ל הם שמירה על רמת מוכנות — כלומר היחידות הקיימות יהיו ברמת הכשירות הגבוהה ביותר — כמו גם מיצוי המשאבים הקיימים לפני שמבקשים חדשים (המשמעות: אין השקעה נוספת בהתעצמות אך כן במחקר ובפיתוח). בנוסף יושם דגש על אימון כוחות חוד כמו האוגדות הסדירות וטייסות הקרב. "אנחנו נהיה צבא קטן יותר בתום התהליך אבל כשיר, מאומן, מיומן ומבוסס על אנשים מחויבים וגאים בשירות שלהם", אמר קצין בכיר במטכ"ל.

הרמטכ"ל אייזנקוט | צילום: אלכס קולומויסקי (קרדיט ידיעות אחרונות)

אך תוכניתו של איזנקוט צפויה להתנגש עם כמה מהמלצות ועדת לוקר שיוצגו היום, וכוללות קיצור השירות בשמונה חודשים נוספים (כלומר לשנתיים בלבד), צמצום עוד 2,000 תקני קבע וביטול ההטבות לנכי צה"ל שלא נפגעו בלחימה או באימונים. בנוסף, היא צפויה להמליץ על תקציב ביטחון מוגדל וקבוע של 59 מיליארד שקלים.

הסוגיה הנפיצה ביותר בדו"ח היא ההמלצה לביטול פנסיית הגישור של כל מי שאינו מפקד לוחם. אף שבצבא מקבלים חלק ממסקנות הוועדה, מתנגדים בתוקף להחלטה על ביטול הפנסיות שבמסגרתה יאבדו רוב הקצינים 60%-40% מכספי הפנסיה שהובטחו להם. "משמעות המתווה של לוקר היא שאומרים ל־3,300 רבי סרנים שכל מה שהבטחנו להם שיקבלו כשיגיעו לגיל 39 לא יקרה. לעשות דבר כזה זה לירות כדור בין העיניים בנוגע ליכולות הצבא בעתיד", טען קצין בכיר. בצבא עוד מאשימים כי "צה"ל יבודל לרעה לעומת גופי החירום האחרים" שם פנסיית הגישור תימשך, ומזהירים כי שמים את אנשי הקבע "בתחתית השירות הציבורי". "אנחנו מוכנים להיות הראשונים בתור שיקוצצו, אבל לא נסכים שרק באנשי הקבע יפגעו", אמר הבכיר. לטענתו, כאשר דרשו מוועדת לוקר ליצור השוואה לתנאים של גופי הביטחון האחרים — הם נענו בכך שהוועדה מונתה לבחון "רק" את תקציב הצבא. "לא ייתכן שטבח בשב"כ או במשטרה יזכה לתנאי פנסיה טובים יוצר מקצין לא קרבי", אמרו בצה"ל. "מי שמציע שירות צבאי של שנתיים חי בשווייץ".

"ההשתלחות על הפנסיה פוגעת בדבר המרכזי שמאפשר לצה"ל למלא את ייעודו וזה אמון הציבור בצה"ל", אמר קצין בכיר. "מי שחושב שכשעושים מבצע בספינת ה'קלוז סי' אז רק 20 איש משתלטים טועה. יש אלפי אנשים שעובדים מאחור סביב השעון שאינם לוחמים, ולהגיד שמי שיקבל פנסיה זה רק מג"ד או מפקד טייסת זה בדיחה".

אף שבאוצר סירבו אמש להתייחס רשמית לתוכנית, גורמים במשרד הביעו זעם על עיתוי פרסומה וטענו כי צה"ל פועל "בכוחנות" כדי לטרפד קיצוצים ולקבל את רצונו.