שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    סקר: אחדות ישראל? רק כשאנחנו בצרות
    השסע הדתי-חילוני הוא המטריד ביותר - והוא צפוי להעמיק עוד יותר. ומדוע החרדים מכירים חילונים יותר מאשר להפך? סקר "גשר" לבדיקת הפערים החברתיים יגרום לכם לחשוב

    זה מרגש, רומנטי ומרומם, ותלוי בעיקר בנו - אז למה זה לא קורה יותר? סקר חדש מאושש: החברה הישראלית מתאחדת ומתלכדת רק בעתות צרה, כמלחמות או אסונות, ואילו בשגרה היא שבה לפילוג ולסכסוך. חילונים וחרדים נרתעים מקשר משפחתי ביניהם, והתחזית לשנים הבאות: גרוע יותר.

     

    <<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו  >>

     

    ברוח תשעה באב – יום האבל על חורבן בית המקדש, אשר על פי המסורת נגרם בגלל שנאת חינם בעם - ביקשו עמותת "גשר" ו"פרס ירושלים לאחדות ישראל" לבחון את מידת הלכידות של החברה היהודית בארץ, ואת עומק השסעים והפערים בין חלקיה. הנתונים שסיפק מכון המחקר "צפנת" מתארים תמונה עגומה – אך מספקים גם סיבה לאופטימיות.

     

    תשעה באב - היכנסו לערוץ היהדות :

     

    משתתפי הסקר נשאלו עד כמה מעסיקה אותם המתיחות בין הקבוצות השונות בעם. בנוגע לסכסוך הדתי-חילוני והיחסים שבין עשירים לעניים, התשובה הנפוצה ביותר הייתה "במידה רבה", וכך דיווחו 46% ו-45% (בהתאמה). לעומת זאת, המתח בין אשכנזים למזרחיים מטריד את הציבור רק "במידה מועטה" – על פי עדותם של 44% מהמרואיינים.

     

     

    ניתוח התוצאות מלמד כי המתיחות בין הקבוצות לפי הגדרות דתיות מעסיק במידה רבה את החילונים/מסורתיים (53%) והדתיים (40%), ורק במידה מועטה (50%) את החרדים.

     

    התחזית: פסימית

    80% מהנשאלים הסכימו עם הקביעה כי "אנו יודעים לשמור על אחדות בעם רק במצבים של אסונות ומלחמות". תמימות דעים נמצאה לגביה גם בכל ארבע הקבוצות, מהחילונים עד החרדים, עם רוב מובהק של 91%-65.5%.

     

    "מה לדעתך יהיה מצב האחדות בעם בעוד חמש שנים בהשוואה להיום?" שאלו הסוקרים.

    התוצאות: 41.5% מעריכים שיהיה גרוע יותר, 32% סבורים שלא יהיה שינוי, 13% צופים הטבה ול-14% אין דעה. בצד האופטימי נמצאים הדתיים (43% מהם השיבו "טוב יותר"), בפסימי – החילונים (59% אמרו "גרוע יותר"), ובתווך - המסורתיים והחרדים (42% ו-34.5% ענו "ללא שינוי").

     

    פרק נוסף בסקר בחן את מידת הנכונות בציבור לקיים קשר עם ה"אחר". בעוד שביחס לדתיים נרשמה סובלנות יחסית בכל הקבוצות, הרי שבין חרדים לחילונים נמצאו פערים משמעותיים, כאשר ה"מרתיע" ביותר הוא קשר משפחתי (באמצעות נישואים): בדירוג שבין 1 (כלל לא מוכן) ל-5 (מוכן במידה רבה), הממוצע בקבוצה הראשונה (נכונות של חרדים להינשא לחילונים) הייתה 1.7 בלבד, ובשנייה - 2.

     

    כאשר על הפרק עומדת חברות אישית, ממוצע הנכונות הוא 3.3 ו-3 (בהתאמה), שכנות – 2.8 (בשתי הקבוצות), עבודה משותפת – 3.8-3.9, מגורים באותו יישוב – 3.1 ו-3.3.

     

    בשאלת היחס לקשר עם חילוני אין הבדל בין דתיים למסורתיים, ובשני המגזרים ביטאו מידה רבה של סובלנות. לעומת זאת, בנוגע לחרדים נמצא כי הנכונות לקשר מכל הסוגים שהוזכרו עולה בהתאם למידת הדתיות של הנשאלים.

     

    החילונים לא בקשר עם החרדים

    עוד נשאלו המרואיינים מהי מידת התדירות של הקשר החברתי או המקצועי שלהם עם אנשים מהקבוצות השונות. ביחס לחילונים העידו 82.5% כי היא גבוהה - כולל 52% מהחרדים. לגבי הדתיים השיבו כך 51%, אך החילונים יוצאים מן הכלל, כאשר התשובה הנפוצה אצלם הייתה בינונית (39%). לעומת זאת, בשאלת תדירות הקשר עם החרדים אמרו 52% כי היא נמוכה, ורק אצל הדתיים – גבוהה (62%).

     

     

    ויש גם נתונים מעודדים: רוב הציבור מסכים במידה רבה להיגדים: "למרות ההבדלים בינינו, בישראל

    כל היהודים ערֵבים זה לזה", "חשוב בעיניי שתלמידים בכל הזרמים במערכת החינוך ילמדו כיצד לקרב בין דתיים לחילוניים", ו"אני מכבד יהודים מכל הקבוצות באוכלוסייה גם אם אני לא מקבל את עמדותיהם". זו הייתה התשובה הנפוצה גם ביחס ל"אני מרגיש שיש לי מכנה משותף רחב עם כל היהודים בישראל מכל הקבוצות באוכלוסייה". ההסכמה על כך היא חוצת מגזרים.

     

    על השאלה "מהי, לדעתך, הדרך המתאימה ביותר לטפל במתח בין דתיים לחילוניים?" - בחרו 40% בחינוך, 23% בדיאלוג, 7% בחקיקה ו-4% דווקא בצמצום למינימום של הנקודות ההשקה בין הקבוצות. 14% היו מטפלים בנושא בשיטות אחרות, ול-11% אין תשובה.

     

    אילן גאל-דור מנכ"ל ארגון "גשר", אמר: "תוצאות הסקר מצביעות על כך שהתשתית מוכנה ויש נכונות של המגזרים השונים להידבר אחד עם שני. יחד עם זאת, יש בפנינו עבודה רבה. אנו רואים חשיבות רבה בדיאלוג, היכרות והבנה בין חלקי העם, לטובת עתיד משותף טוב יותר - ובמיוחד כאשר אנחנו נמצאים בעיצומו של תשעה באב".

     

    סקר "גשר" ו"פרס ירושלים לאחדות ישראל" נערך על ידי מכון "צפנת" באמצעות פאנל משיבים אינטרנטי וראיון טלפוני, וכלל 511 משתתפים - מדגם מייצג של האוכלוסייה היהודית הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית: 4.4%.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים