כשאסור ללעוס מסטיק ברחוב; רילוקיישן לסינגפור

קנס של 100 דולר על לעיסת מסטיק, קנס של עד 500 דולר על אכילה או שתייה בתחנות רכבת, מעצר על יריקה ואיסור הבעת גילויי חיבה בפומבי - סינגפור ידועה בחוקיה הנוקשים ואף הדרקוניים, אך איך נראים באמת החיים במדינה בעיניהם של ישראלים המתגוררים ועובדים בה?

• רילוקיישן ללונדון: למי זה משתלם?
• ישראלים בקליפורניה: משתלם יותר לרווקים
• נוסעים? כל ההכנות הנדרשות לפני רילוקיישן
  

אם שואלים את קרני תומר (39), שהגיעה למדינה בעקבות רילוקשיין של בעלה  ופתחה במקום עסק משלה - מה שרואים מכאן נראה לגמרי אחרת שם. "החיים בסינגפור מאד מסודרים ומאורגנים וקל להתמסר לזה", היא מספרת בראיון ל-ynet. "כשמתגוררים בסינגפור החוקים אינם נראים יותר דרקוניים אלא הגיוניים ופשוט מצייתים למה שצריך".

בני הזוג הגיעו למקום לפני כחמש שנים עם שלושת ילדיהם, לאחר שבעלה התבקש לעבור לנהל נציגות של חברה ישראלית במקום. בצד הלוגיסטי, המעבר לא הצריך יותר מדי הכנות מצד בני הזוג, שכן החברה ניהלה את המנהלות דוגמת הוצאת אשרות שהייה, משלוח, מגורים, רישום לבתי ספר ועוד. אבל גם במובנים אחרים תומר מעידה כי הם לא נדרשו לאתגרים מיוחדים.

(צילום: קרני תומר)

קהילה ישראלית מגובשת 

על אף שהקהילה הישראלית בסינגפור קטנה - תומר מספרת כי כששיתפה את קרוביה במעבר, כל אחד סיפר על מכר שגר בה. כשנחתה, אף גילתה להפתעתה במקום מכרים שלמדו איתה בתיכון או שירתו בצבא. הקהילה הישראלית מגובשת לדבריה, ונפגשת בסופי השבוע ובחגים.

גם הילדים לומדים במסגרת משותפת - בבית הספר הבינלאומי המנוהל על ידי הקהילה היהודית, overseas family school, אך בשל העתקתו חלק מההורים מתעתדים להעביר את ילדיהם לבתי ספר בינלאומיים אחרים. אלינסקי מפרטת כי "החינוך בסינגפור הוא פרטי ורמת בתי הספר והגנים מאוד גבוהה".

לשם המעבר, תומר עזבה בארץ את עבודתה כעיתונאית והילדים הפסיקו את הלימודים בבתי הספר והגנים באמצע השנה. בסינגפור היא החלה ללמוד את הבישול המקומי ועם הזמן ביצעה הסבה מקצועית ופתחה חברה לתיירות קולינרית המארגנת סיורים לתיירים ולאנשי עסקים בעקבות האוכל הסינגפורי.

(צילום: קרני תומר)

"התחלתי לבשל וללמד בישול ישראלי וים תיכוני בקרב הקהילה הישראלית והבינלאומית", היא מספרת. "בשלב מוקדם הבנתי שאני נמצאת בגן עדן גסטרונומי עם מטבח מדהים ומגוון, שאני חייבת לדעת עליו הכל. מכיוון שאני מאד נהנית לשתף את הידע שלי עם אחרים, התחלתי להעביר סיורים לקרובי משפחה וחברים. לאט לאט זה להתרחב עד שהקמתי את העסק שלי".

5.5 מיליון תושבים, מיליון זרים

"סינגפור איננה מדינה דמוקרטית, אך היא מקיימת כלכלה חופשית", אומרת אלינסקי. "ישראל וסינגפור מנהלות מערכת יחסים הדוקה הנמשכת שנים רבות וסובבת בעיקר סביב הכשרות ביטחוניות ויעוץ לצבא הסינגפורי. מערכת יחסים זו הולידה תעשיה שכוללת פעילות ישראלית ענפה בעולמות המתמקדת בטכנולוגיות ביטחוניות ומערכות מתקדמות, לצד פעילות היי טק רבה בעולם התוכנה והטלקום".

אלינסקי מספרת כי המדינה הקטנה והצפופה מאופיינת במגורים בגורדי שחקים, כאשר עליית מחירי הנדל"ן בשנים האחרונות, דוחפת את התושבים הזרים לאמץ את פרברי העיר, דבר שמתבטא גם בהעברתם של בתי הספר הבינלאומיים והאמריקאים. כך למשל בית הספר היהודי עבר לאחרונה ממרכז העיר לפרבר מרחק כ-30 דקות נסיעה באוטובוס.

החוקים הנוקשים שמאפיינים את המדינה, ניכרים במאפיין אחר שלה - הסדר והניקיון המופתיים. מלבד קנסות על מכירת ולעיסת מסטיקים או אכילה ברכבת - בין החוקים הללו כלולים גם קנס למי ששוכח להוריד מים בשירותים וקנס של 100 דולר על ציור גרפיטי.

"מטרת החקיקה נגד לעיסת מסטיק במקום ציבורי היתה להילחם בבעיית הזוהמה בעיר, היות שבעבר נהגו רבים מתושביה להדביק את שיירי המסטיק הלעוס מתחת לכיסאות, שולחנות או מכסי אסלה ציבוריים", מסבירה אלינסקי. "נראה, כי כל הכללים בסינגפור ידועים לכולם וכולם חיים על פיהם".

עם זאת, תומר מעידה מניסיונה האישי, כי "היום ניתן למצוא מסטיק ואפילו בלי מרשם בבתי מרקחת. כמובן שהילדים מבקשים מכל מי שמגיע מישראל או ארצות אחרות להביא להם מסטיקים, אך אני מבקשת מהם ללעוס בבית ולא בחוץ, לכל מקרה".

לא זול, אבל נוח

על פניו, לא בטוח חיסכון כספי הוא שיקול משמעותי במעבר לצורך עבודה במדינה. "החיים בסינגפור מאוד נוחים אך הם מגיעים לתג מחיר מאוד גבוה ויש לוודא שיש מעסיק שמוכן לשלם עליהם", מסבירה אלינסקי. "יוקר המחיה הגבוה בסינגפור הוא מרכיב שצריך לקחת בחשבון כאשר בונים הצעת שכר לעובד". נהוג להפריד ולקבוע שכר חודשי ברוטו, וכן תקציב דיור ותקציב לכיסוי עלויות בתי ספר פרטיים".

ברילוקיישן סורס לקחו מקרה מבחן: מהנדס מערכות עם ניסיון של כ-6 שנים, נשוי ואב לשני ילדים, בגיל הגן ובית הספר. אם בישראל האם עובדת במשרה חלקית - תעמוד הכנסתם החודשית על כ-25 אלף שקל ברוטו + רכב + תנאים סוציאליים,.

במעבר לסינגפור לעומת זאת, יקבל הבעל חבילת שכר של 15,362 דולר סינגפורי בחודש נטו בממוצע (42,764 שקל) ו-205,000 דולר סינגפורי לשנה (150 אלף דולר אמריקאי, שהם כ-571 אלף שקל), ביטוח בריאות, תשלום לבית הספר וכרטיס טיסה אחד בשנה לביקור בישראל.

אולם לאחר ניכוי הוצאות המחיה - בגובה של כ-11 אלף דולר סינגפורי - ההכנסה הפנויה לחיסכון תעמוד על 4,362 דולר סינגפורי בחודש (כ-12 אלף שקל). העובד לא יהיה זכאי לפיצויי פיטורין או לתשלומים סוציאליים אחרים. בין ההוצאות המרכזיות מונים בחברה:

מחיה - ההוצאות על מחיה ומזון נאמדות בכ-4,175 שקל לחודש למשפחה.

דיור - כ-18,000-23,600 שקל בחודש לדירת 3 חדרים במרכז העיר; כ-12,500 שקל (4,500 דולר סינגופרי) בפרברים.

גני ילדים ובתי ספר - הוצאות אלו משולמות לרוב על ידי המעסיק. שנת חינוך לילד בגיל בית ספר עומדת על 25,000-30,000 דולר סינגפורי (69,600 – 83,500 שקל) לשנה ואילו שנת חינוך לילדי הגן תעלה 20,000 דולר סינגפורי בשנה (55,600 שקל).

נסיעות - אלו מתבצעות בדרך כלל בתחבורה הציבורית, הכוללת מערכת נוחה של רכבות תחתיות, אוטובוסים ומוניות. העלות לנסיעה ממוצעת בעיר היא פחות מדולר סינגפורי - שהם 2.7 שקלים, וכרטיס חודשי יעלה כ-100 דולר סינגפורי, שהם 278 שקל. "בשל חוסר הרצון של הממשלה לעודד שימוש ברכב פרטי, המיסוי על רכבים פרטיים הוא מהגבוה בעולם ורוב התושבים אינם מחזיקים ברכב פרטי", מסבירה אלינסקי. "חווית הנסיעה ברכבת התחתית היא אחת הטובות בעולם. קרונות הרכבת והתחנות נקיים למשעי, התחבורה מדויקת ומגיעה בזמן והכיסוי של העיר הוא מצוין".

מס הכנסה - המיסוי שונה בין מי שמוגדר כתושב מקומי ומי שאינו מוגדר ככזה;

• תושב מקומי (Resident) - מי ששהה בסינגפור תחת אשרת עבודה או עבד בסינגפור בשנה קלנדרית מעל 183 יום. עבורו שיעורי המס פרוגרסיביים ונעים במדרגות של 0% (לשכר של עד 20,000 דולר סינגפורי בשנה), עד ל-20% מכלל ההכנסה.
  

• מי שאינו מוגדר כתושב מקומי (Non Resident) - ישלם מס הכנסה של 15% בגין הכנסתו או לפי המדרגות של תושב מקומי - הגבוה ביניהם, אך זאת רק בגין הכנסות שהתקבלו בסינגפור. עם זאת, בגין הכנסות אלו, לא תהיה זכאות להחזרי מס או להכרה בהוצאות לצרכי מס כפי שיש לתושב מקומי.
  

ביטוח בריאות - לרוב המעסיק מממן עלויות ביטוח פרטי כחלק מחבילת הרילוקיישן.

חתימת הסכם העסקה

הוצאת אשרת עבודה

עו"ד צבי קן תור, מומחה לדיני ניוד מומחים ושותף במשרד עוה"ד קן תור & עכו, מסביר כי על מנת לבצע רילוקיישן למדינה, יש להוציא לרוב אשרת עבודה מסוג S שמתאימה לעובדים בעלי מומחיות ייחודית, לרבות עובדי היי-טק וביו-טק. "מסלול הוצאת האשרה נימשך מספר חודשים, שראשיתו באיתור מעסיק שיסכים להעסיק את העובד", הוא מסביר. 

"לאחר מכן נדרש המעסיק לשלוח לרשויות הסינגפוריות אסמכתאות שמעידות על השכלתו, ניסיונו התעסוקתי הרלוונטי של העובד כמו גם אסמכתאות נוספות שמעידות על נחיצות העסקת העובד. אשרת העבודה אותה מוציא העובד אינה מתירה לבת הזוג לעבוד, ועל כן, אם זו מעוניינת בכך, עליה לעבור את התהליך באופן נפרד".

קן תור מציין כי בשנים האחרונות, הרשויות בסינגפור מדווחות על שורת מעצרים של ישראלים, לאחר שאלו נתפסו עם אשרה המתירה להם לבקר במדינה לצרכים חברתיים בלבד. "מי שעובד במדינה ללא אשרת עבודה תקפה, צפוי לענישה כבדה, שתנוע בין קנס של 5,000 דולר במקרה הטוב, למאסר של 12 חודשים במקרה הפחות טוב", הוא מזהיר. "בעלי החברות המעסיקות כמו גם העובדים צפויים לספוג תקופת מאסר דומה וקנסות המגיעים ל-15 אלף דולר לכל עובד לא חוקי המועסק אצלם".