הבנקים יעבירו מידע על לקוחותיהם לרשות המסים

לאחר שחוק ההסדרים הופץ בסוף השבוע שעבר לשרים, השבוע צפויים להסגר מצרפי התקציב ופרק המיסוי שאמור לעסוק בשינויי חקיקה בתחום המסים. לידי "כלכליסט" הגיעה טיוטת פרק המיסוי שכוללת מספר מהלכים כחלק מהמלחמה בהון השחור וסגירת פרצות מס, מכיוון שמדובר בטיוטה ייתכן וחלק מהמהלכים יצאו בסופו של דבר מהחוק. כפי שכבר הצהירו בעבר ראש הממשלה ושר האוצר לא יעלו מסים (מס הכנסה או מע"מ ב-2016) אך נראה כי באוצר מקווים כי המלחמה בהון השחור תגדיל את הכנסות המדינה ממסים. ביום רביעי הקרוב אמור לעלות התקציב לאישור הממשלה.

כתבות נוספות בערוץ הכלכלה

הבנקים יעבירו מידע על לקוחות לרשות המסים

רשות המסים תקבל מידע מפורט על לקוחות הבנקים, חברות האשראי, חברות הביטוח, חברות הסליקה והצ'יינג'ים כך עולה מטיוטת פרק המיסוי של חוק ההסדרים נחשפת הבוקר לראשונה. מאחר וההחלטות טרם התקבלו באופן סופי ייתכן וחלק מההחלטות שנמצאות בשלב זה בטיוטת פרק המסים יצאו ממנו בסופו של דבר וחלק יכנסו בהמשך. על פי הטיוטה, הגופים הפיננסיים ידרשו לדווח על פעילות של לקוחות עסקיים, על הסכומים שהתקבלו על ידם ופרטים מזהים לגביהם. בכל הנוגע ללקוחות פרטיים נקבע כי הרשות תוכל לקבל מידע הכולל יתרות, הפקדות משיכות ותשלומי ריבית על לקוחות ספציפיים ועל קבוצות שיש לגביהן חשד סביר להעלמת מס. הרשות תהא מחויבת למחוק מידע שלא נעשה בו שימוש תוך 45 יום. על פי טיוטת החוק, המידע הזה יועבר ליחידה נפרדת בתוך רשות המסים, אך ניתן יהיה להעביר מידע ליחידת חקירות של רשות המסים לשם לצורכי חקירה. עוד נקבע בפרק המיסוי כי תכנוני מס, וחוות דעת של אנשי מקצוע בעלות השלכות מיסוייות יחוייבו בדיווח לרשות המסים, כאשר תכנון המס הוא עבור עסקה שעולה על 3 מיליון שקל.

עבירות מס כעבירות מקור

אחת ההחלטות המשמעותיות שנמצאות כרגע בחוק ההסדרים היא ההחלטה להוסיף לרשימת עבירות המקור בחוק איסור הלבנת הון את עבירות המס שנעשו בכוונה תחילה מה שיאפשר העברה ישירה של מידע מהרשות לאיסור הלבנת הון אל רשות המסים. היום, רק שימוש בחשבוניות פיקטיביות נחשב כעבירת מקור, וכאשר נקבע הדבר הודיעו במשרד המשפטים וברשות המסים כי אין כל כוונה להגדיל את השימוש בחוק לאיסור הלבנת הון. בסופו של דבר ברשות המסים החליטו שכן לעשות זאת, ולאחר תקופה ארוכה של דיונים בכנסת, כעת מבקשים ברשות להעביר זאת דרך חוק ההסדרים.

טיוטת חוק ההסדרים גם סוגרת פרצת מיסוי שקיימת היום סביב קרנות נאמנות פטורות בכך שתחייב אותן במתווה מיסוי דו שלבי במקום המצב היום בו אדם שמקבל את הכנסתו משותפות דרך קרן נאמנות הוא נדרש לשלם מס של 25% בלבד, ואילו אם היה משקיע ישירות בשותפות היה נדרש לשלם מס בשיעור של 50%.

החוק יאפשר לרשות המסים לקבוע עיצום כספי של 25% מס המס שהיה עבור אדם לשלם אם נמצא כי הגיש דו"ח עם פרטים לא נכונים או אם הוציא חשבונית מס פקטיבית. במקרים בהם אדם יחזור על עבירות המס תוכל רשות המסים להטיל עליו עיצום כספי של 50% מהמס. חוק ההסדרים גם קובע כי פקידי שומה יוכלו לקבוע שומה תוך 4 שנים מתום שנת המס שבה נמסר להם הדו"ח ולא 3 שנים כפי שקובע החוק היום.

צעד נוסף למאה ה-21

מהלך נוסף שנמצא בפרק המיסוי של חוק ההסדרים קובע כי שר האוצר יוכל לקבוע כי דו"חות ומסמכים יוגשו באמצעים אלקטרוניים. בכירים לשעבר ברשות המסים, ומייצגים יודעים לספר כי רשות המסים נמצאת בפיגור טכנולוגי של עשור או שניים,ייתכן ומהלך זה יעזור לה להתקדם קדימה, למרות התנגדויות צפויות של ועדי העובדים.

הטבות מס לישובים

בעקבות פסיקת בג"ץ 2014 סביב הטבות המס לישובים שהוציאה מספר ישובים שאינם זכאים על פי הקריטריונים הלא רשמיים של המדינה והכניסה אחרים, החליטה הממשלה לעשות סדר בנושא ולקבוע קריטריונים לזכאות. מה שקבעה הממשלה הקודמת הוא כי ינתן ניקוד על פי מספר משקלוות - 40% בהתאם לרמת הפריפריאליות של הישוב, 40% בהתאם למרחק הישוב מהגבול, ו-20% בהתאם לרמה הסוציו-אקונומית של הישוב. בעוד שהיום הטבות המס נעות בין 11% ל-22% על סמך החלטות ממשלה שונות, עם תקרות שכר שונות בין הישובים. מסדיר כעת חוק ההסדרים את המצב כפי שנקבע כבר בממשלה עם 3 מסלולים במסלול הראשון (לישובים עם ניקוד שבין 25-49 נקודות) יהיה זיכוי מההכנסות עד סכום של 108 אלף בשנה. במסלול השני (לישובים עם ניקוד שבין 50-64 נקודות) יהיה זיכוי מההכנסות עד סכום של 120 אלף שקל בשנה ובמסלול השלישי (לישובים עם ניקוד בין 65 ל-100 נקודות) 9% זיכוי מההכנסות עד סכום של 132 אלף שקל בשנה. כאשר לישובים שנמצאים על גבול שאינו "גבול שלום" תהיה הטבה נוספת של 7% ולישובים עירוניים באזור הדרום תהיה תוספת של 4%. בנוסף נקבע כי ישובים שמעל רמה סוציו-אקונומית 8 לא יזכו להטבות מס כלל. כל זה לישובים שקטנים מ-75 אלף תושבים. קביעת הקריטריונים הברורים הביאה לכך שנכנסו ישובים רבים נוספים להסדר ההטבות ולכן מעוניינים באוצר להעניק להם ב-2015 הטבה רק של 1% "משיקולי תקציב" כך שעלות הישובים החדשים תעמוד על 70 מיליון שקל . באוצר מציעים להחיל את המתכונת החדשה באופן הדרגתי עד 2018, גם כן מסיבות תקציביות כך שכל שנה יגדל או יקטן שיעור הטבת המס לכל ישוב בשליש מהפער בין המצב היום לבין המצב שיהיה לאחר השינוי.

חברות הארנק שוב נשארו בחוץ

טיוטת החוק חושפת כי בשלב מוקדם יותר של החקיקה היה ניסיון להסדיר את סוגיית חברות הארנק בחוק ההסדרים. בעוד שבסעיפי החקיקה עצמם אין כל התייחסות לנושא, בהסבר שנותנים פקידי האוצר במסמך, ישנו הסבר מנומק מדוע יש להלחם בתופעת חברות הארנק - חברות של עובדים שכירים ברמות השכר הגבוהות שבמקום למלא את תפקידם כשכירים בחברה כלשהי, הם מקבלים דמי ניהול עבור שירותי הניהול שלהם, ישירות לחברת הארנק, מה שמהווה תכנון מס אגרסיבי שכן בעוד שעל הכנסה הם היו נדרשים לשלם 50% מס החברות שלהם הוא כמחצית מכך, ורק אם הם מושכים דיבידנד הם באמת מגיעים למלוא תשלום המס, אך הם יכולים בקלות להמנע מכך דרך השתת הוצאות שונות על חברת הארנק.

בתקציב 2015 של לפיד, הופיע תחילה סגירת פירצת המס של חברות הארנק, אך בסופו של דבר יצאה מהחוק בטענה שיש לעשות עוד עבודה מול המייצגים לגביה. כנראה ששנה לא הספיקה, וגם כעת הפירצה תשאר פתוחה. בטיוטת החוק ציינו פקידי האוצר כי "במקרים מובהקים אלו בהם נעשה ניצול לרעה של מודל המיסוי הדו שלבי יש לחייב את בעל המניות נותן השירות באופן שוטף בגין כלל הכנסות החברה שמקורן מפעילות של נושאי משרה או פעילות שמתקיימים לגביה יחסי עובד מעביד בפן המהותי, כאילו התקבלו ישירות על ידו. בטיוטת החוק מציינים כי בסמכות מנהל רשות המסים להורות על חלוקת רווחים תחת מספר תנאים (כך שישולם מס מלא - מס חברות+מס דיבידנד) אך מכיוון שעליו להיוועץ עם וועדה סמכות זו כמעט ואינה מנוצלת. ברשות המסים ובאוצר מעוניינים לקבוע כי במקרים בהם לאורך זמן חברות צוברות רווחים בלתי מחולקים ללא תכלית כלכלית הקשורה לפעילות החברה... תוענק למנהל רשות המסים הסמכות להורות על חלוקת רווחים.." עוד הוצא כי הלוואת בעלים שלא תוחזר תוך חצי שנה תחשב כמשכורת או דיבידנד ותמוסה בהתאם. אך כל אלה, כאמור, לא נמצאים בסעיפי החוק בסופו של דבר, ובאוצר החליטו שלא לסגור את פרצת המס למנכ"לים הזו.