שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לרילוקיישן בהודו דרוש: מומחה אנרגיה ומחשבים, רצוי ידע בהינדי
    חוכמת ההמונים מאפשרת לאתר לכל משימה את האדם המתאים ביותר. הוא לא חייב להיות גאון, הוא רק צריך לשלוט במומחיות ספציפית שדרושה למשימה ספציפית. כך גויס הצעיר מטקסס שסייע לנשים מוחלשות בהודו
    עמותת ASSET שפעלה לטובת נשים מוחלשות בהודו נתקלה בבעיה. איך אפשר להכניס מחשבים עם אינטרנט אלחוטי למקום בו אין זרם חשמל. פשוט לפתרון, לא? בלתי אפשרי!  ואולי בכל זאת פשוט מאוד.

     

    טורים נוספים של ד"ר אושי שהם קראוס בנושא חכמת ההמונים:

    סוד ההצלחה: ספרו את הסודות שלכם לכולם

    גם אתם יכולים להיות שותפים בחקר החלל

    האם הרשת הופכת אותנו לטיפשים?

     

    לחלק מכם הקוראים לא היה קצה חוט לפתרון אילו הייתם נפגשים עם אנשי העמותה לפני כמה שנים. אבל לך, או לך, מספר מצומצם של קוראים, הפתרון ברור. משחק ילדים. ראוטרים סולריים. כן, הפתרון יכול להיות ראוטר סולארי, כזה שפועל על אנרגיית שמש.

     

    אבל איך מגיעים לפתרון הזה? ואיך מוצאים את האדם המתאים שמבין בשילוב הזה של אנרגיית שמש וראוטרים ויש לו, אולי, גם הבנה בהינדי? ובנוסף, הוא קורא עכשיו את הטור וגם זמין בשבוע הקרוב כדי לקפוץ להאמפי בהודו כדי לפתור את הבעיה? הנה לנו בעיה לפתרון במסגרת מה שנקרא "חכמת ההמון".

     

    על המון חכם ועל אספסוף

    אילו אפלטון, הפילוסוף הגדול, היה מתעורר למציאות של ימינו, הוא לא היה קורא למשטר המערבי המקובל בשם "דמוקרטיה". דמוקרטיה, הוא היה אומר, הוא השלטון של ה"דמוס", כלומר, של חבר האזרחים. כלומר, של קבוצה של גברים שיש להם זכות הצבעה. זה לא כולל נשים, לא כולל זרים ולא כולל עבדים. נורא?

     

    אפלטון היה מזדעזע ממה שהולך דווקא פה אצלינו. אוכלוקרטיה הוא היה קורא למשטר שלנו. משטר שבו ה"אוכלוי" (מכאן המילה "אוכלוסיה"); האספסוף מנהל את המדינה. לכל אחד יש זכות להצביע, לא משנה מיהו ומהו. ואכן, ההמון יכול להיות מטומטם לגמרי.

     

    זה לא קשה. זה קורה בדרך כלל כאשר האנשים עוקרים מתוך הלב והשכל שלהם את איבר ה"למה?" אותה יכולת מופלאה להטיל ספק במנהיג וברעיון. אז ההמון צועק ביחד. ולפעמים רוצח ביחד. אבל ההמון יכול להיות חכם, ועל כך מדבר התחום הזה שנקרא "חכמת המונים".

    יום היוגה הבינלאומי בניו דלהי, הודו (צילום: EPA) (צילום: EPA)
    יום היוגה הבינלאומי בניו דלהי, הודו(צילום: EPA)
     

    האם יש משהו מיסתורי באופן שבו קבוצות ענק של אנשים יכולות לייצר מתוכן מידע? לא בטוח. לפי ההבנה שלי ההמון יכול להיות חכם בשתי צורות: הוא יכול להיות חכם בצורה מורכבת והוא יכול להיות חכם בצורה טכנית.

     

    החלק המורכב שבו ההמון יוצר מידע ולפעמים מהווה בעצמו מידע קשור לתורת המערכות המורכבות ולפעמים למה שנקרא "חכמת הנחיל". קן נמלים, למשל – ששקול כאן להמון - מצליח לתפקד יפה מאוד בלי ניהול מלמעלה ומייצר התארגנות חכמה באופן ספונטאני ואפילו לא מודע. על האופן הזה נדבר בטורים הבאים.

     

    בטור הזה אנחנו ממשיכים לדבר על האופן הטכני של חכמת המונים. כאן אין שום דבר מיסטי ואין שום דבר מסתורי. אנחנו פשוט מניחים שבעולם הענק הזה יש כל כך הרבה אנשים שיודעים חלקי דברים. אנחנו מניחים שאם נצליח בסך הכל להפגיש את מי שיודע את חלק א' של פתרון תעלומה מסויימת לחלק השני, נצליח לקבל פתרון מעולה.

     

    ובשביל לעשות את זה צריך לחשוב באופן טכני ובאופן מבני. צריך להיעזר באינטרנט ובפלטפורמות שלה, כדי לבנות סוגי קהילות מיוחדות שמתאימות לפתרון בעיות מסויימות.

     

    ראוטרים סולריים

    עמותת ASSET נזקקה לאינטרנט אלחוטי במקום שאין בו חשמל. כדי לפתור את הבעיה היא פנתה לאתר שזה בדיוק התפקיד שלו; אתר שמציג למליוני הגולשים סירים ומזמין אותם לייצר מכסים לסיר. האתר נקרא בשם InnoCentive, ובאמצעותו איתרה העמותה שלנו את זכארי בראון, טקסאני שהיה אז בשנות השלושים לחייו.

     

    והאיש הזה היה מומחה לשני דברים: אנרגיה סולרית ותקשורת מחשבים אלחוטית. האיש הזה היה בדיוק האיש הנכון בזמן הנכון. מה שהיה בלתי אפשרי בשביל כל העולם, היה אינטואיטיבי עבורו. זה בדיוק מה שהוא ידע. והוא פתר את הבעיה והוא זכה בפרס שהעניקה העמותה לפותר. אבל למה כל כך מסובך למצוא אנשים מתאימים?

     

    על קוניונקציה או חיתוך לוגי

    כמה אנשים בלונדיניים יש בעולם? מאות מליונים. כמה אנשים יש שהם גם בלונדיניים וגם ישראלים? הרבה פחות. כמה אנשים יש שהם גם בלונדיניים, גם ישראלים, וגם דוברי צרפתית? עוד פחות? כמה בלונדיניים, ישראלים, דוברי צרפתית שמתמחים בגאומטריה לא אאוקלידית יש?

     

    נפסיק. הנקודה הומחשה. ככל שאנחנו מכניסים עוד הגבלות בדמות המילה "וגם", אנחנו חותכים נתחים יותר ויותר קטנים מהאוכלוסיה המקורית שלנו. וזו בדיוק הבעיה.

     

    מה קורה אם אני צריך למצוא פיזיקאי, דובר סינית, שיוכל להבין במטאורולוגיה, אבל גם להכיר מספיק טוב איך פועלת מערכת של ביוב, וגם להיות זמין לי בשבוע הקרוב. הזוי, נכון? כן, הדוגמה מוזרה, אבל חלק אדיר מבעיות היום יום שלנו הן בעיות כאלה. בעיות ספציפיות ומוגבלות. כדי לפתור בעיות כאלה צריך למצוא אדם מיוחד. מיוחד בדיוק לצורך המסויים.

     

    אדם שמייקל נילסן – כותב הספר Reinventing Discovey – נהנה ממיקרו מומחיות. מומחיות ספציפית. זה אדם שלא חייב להיות גאון ולא חייב להיות מבריק. זה פשוט אותו אדם שהעניין שלו בחיים או נסיבות פשוטות הביאו אותו לשלוט בדיוק בידע שאותו אנחנו מחפשים.

     

    ואם אנחנו רוצים לקדם פתרון בעיות מחקריות, בין אם הן טכניות כמו בדוגמת הראוטרים ובין אם הן בדמות תיאוריות מדעיות גדולות, אנחנו צריכים לייצר פלטפורמות שמזמנות בדיוק את האנשים המתאימים לבעיה המתאימה. נמשיך בשבוע הבא.

     

    ד"ר אושי שהם קראוס הוא מומחה לפילוסופיה של הכלכלה. מעביר הרצאות וסדנאות לקהל פרטי ולחברות. מוזמנים ולהאזין לתכנית הרדיו "הויקיפדים - בעקבות הזהב הדיגיטלי" , המשודרת בימי רביעי ב-12:05, ברשת א' של קול ישראל.

     

    עוד ב-ynet: טיול בהודו - לא לצעירים בלבד. צפו 

    צילום: ניצן דרור ואבי חי

    צילום: ניצן דרור ואבי חי

    סגורסגור

    שליחה לחבר

     הקלידו את הקוד המוצג
    תמונה חדשה

    שלח
    הסרטון נשלח לחברך

    סגורסגור

    הטמעת הסרטון באתר שלך

     קוד להטמעה:

     

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: סי די בנק
    טאג' מהאל בהודו
    צילום: סי די בנק
    צילום: דנה בר און
    ד"ר אושי שהם קראוס
    צילום: דנה בר און
    מומלצים