מה זה משנה שח"כ בדואי רשום באתר הבגידות? / דעה
אם טאלב אבו עראר בוחר להתפרפר, שיתפרפר. נכון להיום אין חוק נגד זה. אבל חבר כנסת בדואי שמטיל את מימיו מהמקפצה על חוקי מדינת ישראל – זו כבר סכנה לאומית
ביגמיה, בניגוד לסתם בגידה, היא עבירה פלילית שהעונש הרשמי בגינה הוא 5 שנות מאסר. ח"כ שאין לו בעיה להכריז בשידור קבל עם ועדה, ועוד להתבדח על כך, שהוא עובר עבירה פלילית 24 שעות ביממה 7 ימים בשבוע, לא אמור לראות בעיה בשימוש בכתובת המייל הרשמית של הכנסת לרישום באתר בגידות.
>>עוד באתר ערוץ 20>>
השאלה אם הוא בגד או לא בגד באשתו, כלומר בנשותיו, לא באמת מעניינת אותי או את סבתי עליה השלום. הבגידה של מדינת ישראל באזרחיה היא זו שמעניינת.
תושבי הפזורה הבדואית מצפצפים על חוקי מדינת ישראל. האם זו בעיה עדתית? דתית? לא. אין לי שום טענות כלפי הבדואים עצמם. גם יהודים במצבם היו פועלים אותו דבר. הבדואים מצפצפים על חוקי מדינת ישראל כי מדינת ישראל מפלה אותם לרעה.
תשאלו מה החידוש? הרי שנים שארגוני שמאל ועמותות זכויות אדם טוענים שמקפחים את זכויות הבדואים? רק שאני לא טוען שהאפליה היא במישור הזכויות. דווקא זכויות לא חסרות לבדואים. די והותר. האפליה היא במישור החובות. שם מדינת ישראל מתייחסת לבדואים כילדים קטנים שאינם אחראים למעשיהם ולכן צריך להתחשב בהם כשהם נושאים שתי נשים או מתפרעים או לא מתגייסים. מבחינת רשויות האכיפה זו לא בעיה חוקית אלא תרבותית.
כשבית המקדש היה קיים היה מס שנקרא "מחצית השקל". גובה המס היה אחיד לכולם ובמונחים של היום מדובר על מס שנתי של כמה אלפי שקלים. גם העשיר ביותר וגם העני שאין לו מה לאכול היו חייבים באותו מס. עד כדי כך שאי תשלום גרר החרמת רכוש, גם אם מדובר בעני מרוד. "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל".
את השוויון הקיצוני הזה מסבירים חז"ל: שלא יוכל העשיר לומר חלקי גדול במקדש יותר ממך.
תחושת השייכות, למקדש, למדינה, לא נמדדת לפי כמות הזכויות שאתה מקבל. זכויות שוות במקדש לא מעניקות לעני את תחושת השייכות כמו הירתמות שווה למאמץ בניית המקדש ואחזקתו.
האם הבדואים מרגישים שייכים למדינה? האם מתן עוד אדמות מדינה ועוד "אפליה מתקנת" ייגרמו להם להרגיש יותר שייכים? לדעתי לא.
כשליש מהחתונות במגזר הבדואי הן של אישה שנייה. השתלטות על קרקעות ובנייה בלתי חוקית הפכו לשגרה. גנבות, פריצות ופרוטקשן מתבצעים לאור יום ובידיעת כל גורמי האכיפה.
כל זה נותן לבדואי הממוצע תחושה שחוקי מדינת ישראל לא רלוונטיים אליו. אלו חוקים שהיהודים חוקקו והם רלוונטיים ליהודים. עובדה, אף אחד לא מנסה לאכוף אותם על הבדואים. ואם חוקי מדינת ישראל אינם חלים על הבדואים כנראה שהם לא באמת אזרחי מדינת ישראל.
מכאן, קצרה הדרך להידרדרות חמורה ביחס למדינת ישראל עצמה ולאזרחיה היהודים והנה, לא מזמן פורסמה ידיעה שקבוצת מורים ומחנכים בדואים התארגנה להתגייס כלוחמים בדעא"ש.
אם חבר כנסת בדואי בוחר להתפרפר, שיתפרפר. נכון להיום אין חוק נגד זה. אבל חבר כנסת בדואי שמטיל את מימיו מהמקפצה על חוקי מדינת ישראל – זו כבר סכנה לאומית.
רוצים להעניק לבדואים תחושת שוויון ושייכות? בצעו אכיפה של חוקי מדינת ישראל. תירוצים תרבותיים לא פוטרים משוויון בפני החוק.
המחבר הוא כלכלן, יו"ר "בצדק! עמותה למדיניות יהודית".
המאמרים המתפרסמים במדור דעות מייצגים את דעת המחברים בלבד
