אין כבוד בסחר בנשק

עוד דעות ב-ynet

אל תפגעו בתלמידים, במיוחד לא בחלשים

מורים, אל תחששו להיות שמאלנים

מה הקשר בין שירות לאומי למשרד החקלאות?

קולנוע כן, כדורגל בשבת לא?

היצוא הצבאי של ישראל הוא בור שחור עצום בגודלו: לפי דוח שפורסם ב-2013 ישראל עומדת במקום השישי בעולם בהיקף היצוא הביטחוני, ובמקום הראשון במכירת כלי טיס לא מאוישים. לפי נתוני משרד הביטחון, ב-2012 נחתמו עסקות בסך מצטבר של כ-7.36 מיליארד דולר.

מאז 2008 עלה שיעור היצוא הביטחוני של ישראל ב-74%. בתחילת 2014 חשף האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני כי מדי שנה מתקבלות כ-9,000 בקשות ליצוא, מהן מאשרים 8,000 רישיונות ייצוא לכ-130 "מדינות וגורמים אחרים", כאשר כל אחד חופשי לשער למה התכוונו במונח "גורמים אחרים".

ישראל מסתירה באופן עקבי מידע בנוגע למדינות שרוכשות את הנשק הזה, את כלי הארטילריה, את המל"טים, טילים, כלי רכב קרביים, נשק קל, וכן אמצעי פיזור הפגנות ואמצעי מעקב. רק לאחרונה קבע דוח של מועצת הביטחון של האו"ם כי נשק ישראלי משמש גורמים שונים בדרום סודן, ומתדלק סכסוך

 עקוב מדם במדינה שבה מלחמת אזרחים גורמת להפרות קשות של זכויות אדם ופשעים נגד האנושות. בעוד מדינות אחרות כולל ארה"ב הטילו אמברגו נשק וסנקציות במדינה, ישראל ממשיכה להזרים נשק שהימצאותו בשטח מתואר כגורם מרכזי בקריסתן של שיחות השלום והמשך הלחימה.

מדיווחים וולונטריים שמדינות שונות מעבירות לאו"ם, עולה כי בין המדינות שדיווחו על עסקות נשק עם גורמים ישראליים היו צ'אד, רואנדה, לסוטו, קזחסטן, רומניה, צ'ילה, ברזיל, איטליה, ארצות הברית, וייטנאם, קמרון, אוגנדה, הודו, מקסיקו, ספרד, וטורקיה.

צריך לזכור לאן הנשק הזה מוביל ולמה הוא משמש. ברור כי חלקו נרכש לשימוש צבאי ומשטרתי של מדינות דמוקרטיות ושוחרות שלום, ומשמש למטרות לגיטימיות. ואולם תחת מעטה החשאיות נתח נכבד מועבר למשטרים דיקטטוריים ודכאניים, ומשמש לרדיפה פוליטית ודיכוי מחאות, להוצאות להורג ללא משפט, לאונס ורצח של חפים מפשע, לרבות ילדים, לכפיה, ביזה ועוד מעשים של אלימות קשה, רצחנות ודיכוי.

לא רק שאנחנו לא יודעים לאיזה ידיים הייצוא הביטחוני מגיע, אלא חמור מכך: כפי שפורסם בדוחות חריפים של מבקר המדינה, אנחנו גם לא יכולים לסמוך על מנגנון הפיקוח החלש והפגום במשרד הביטחון על סוחרי הנשק, שבו עובדי המשרד מפקחים ואוכפים את החוק על חבריהם, סיפור קלאסי של החתול ששומר על השמנת. אין זה מקרה, שהסתירו ממשרד הביטחון את החקירה שמנהל ה-FBI נגד חברות ביטחוניות ישראליות.

הגיע הזמן להוציא את הנושא מהאפלה. הגיע הזמן לדיווח שקוף המבוסס על מידע מהימן בנוגע לרישיונות היצוא שמשרד הביטחון מעניק ביד חופשית. זכותנו - ולמעשה חובתנו כישראלים וישראליות לדעת לאן מגיע הנשק שפותח כדי להגן עלינו, ולמה הוא משמש.

כיום הנושא לא רק מושתק, אלא נהנה מהילת יוקרה ומסודיות. המעבר הקל מדי בין כהונה כקצין בכיר ובין קריירה של סוחר נשק לא נושא עמו שום פיקוח או תווית שלילית, ומוביל באותה טבעיות לתפקידי ח"כ, שר, או בכיר בשירות הציבורי. הדוגמאות רבות.

הזמנים השתנו והיום אי אפשר יותר להסתיר את העיסוק חסר הכבוד. נדרשת לא רק הגברת פיקוח, אלא קודם כל שקיפות. כפי שלא מתקבל על הדעת יותר להסתיר את הצהרות ההון של נבחרי הציבור ואת ניגודי העניינים שלהם, אי אפשר יותר שלא לדרוש לדעת לאילו מדינות אנו מייצאים נשק, מה נעשה בו, ומי עוסק בו. זו לא רק שאלה חוקית ומשפטית, אלא סוגיה מוסרית וציבורית. הגיע הזמן להסיר את הלוט מעל התחום הזה ויפה שעה אחת קודם.