מה הקשר בין שירות לאומי למשרד החקלאות?
בנות השירות מקדמות אינטרס מגזרי מובהק. המכינות הקדם צבאיות גם, אבל פחות (בכל זאת, כמחצית מהמכינות מעורבות), והחבר'ה של הש"ש, שדוחים את שירותם הצבאי בשנה כדי להתנדב ואח"כ להתגייס - צופים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, מחנות העולים, תנועת תרבות, נוע"ם - מי סופר אותם
בין שרי הממשלה לא נחשב משרד החקלאות למציאה גדולה. רק 1% מהישראלים עוסקים בחקלאות. השטח המעובד בישראל הוא רק כ-15% משטח המדינה, ונמצא בירידה. גם התקציב לא משהו. כלומר בדרך כלל שר מבואס נכנס למשרד, לא אחד שהשתוקק להיות שר חקלאות. אבל אין בכך כדי ללמד על עובדי המשרד. יש אתוס מפואר למשרד הזה ואנשי מקצוע מעולים. אין עליהם בגידולי שדות ומטעים, בבקר ועופות, דגה, משק חלב, וגם בשירותים וטרינריים, שימור קרקע וניקוז. אלא שיודע חקלאי פיקח ששר לא מרוצה הוא שר מסוכן. אז הם למדו להחריש, גם כשלנגד עיניהם מתרחשות מוטציות שאפילו במכון וולקני היו נפסלות מטעמים אתיים.
עוד דעות ב-ynet:
חזות לימודי המתמטיקה וחזיון העתיד
למה החינוך החקלאי חשוב בימינו?
על מה מדובר? על בנות השירות הלאומי. הן קשורות למשרד החקלאות כמו שאתרוג קשור למשרד המדע, ופרה הולנדית (לא אדומה, רגילה) לשר הדתות. אבל את הזן יש לשבח ולהיטיב בהרכבה ואורי אריאל הביא עמו למשרד החקלאות את בנות השירות הלאומי. זה היה תנאי בהסכם הקואליציוני. כבר שנים זה תנאי בהסכם הקואליציוני.
בשנת 2007 הוקמה מינהלת השירות האזרחי-לאומי במשרד הרווחה, אבל מאז היא נדדה יחד עם שרי הבית היהודי כמו תיק אוכל על צווארו של ילד בגן. בשנת 2009 העבירה הממשלה את המינהלת למשרד המדע שבראשו עמד דניאל הרשקוביץ; ב- 2013 היא עברה למשרד הכלכלה של נפתלי בנט, וקצת לאחר מכן למשרד לאזרחים ותיקים, שבראשו עמד אורי אורבך ז"ל. אבל שרת הגמלאים כעת היא גילה גמליאל. זה לא מתאים. היא לא מהמגזר. אז בנות השירות הפכו חקלאיות.
קוראים לה 'רשות השירות הלאומי-אזרחי', ויש לה פרסומות יפות ברדיו, וזה בכלל לכולם, גם לחרדים (הצלחה חלקית) גם לערבים (הצלחה מרשימה יותר). אבל הרי לא סתם מתעקשים בבית היהודי על הסוכרייה הזו. כי בסוף-בסוף אלו בעיקר אלפי בנות שבאות ממגזר אחד, ומשרתות מגזר אחד. יש למעלה מ- 15,000 מתנדבי שירות לאומי-אזרחי, ויותר ממחצית המספר הזה הן בנות המגזר הדתי-לאומי. הן אחלה בנות, שאמנם רובן מתנדבות לשנה אחת (לא לשנתיים כמו המתגייסות לצה"ל), אבל יש בהן שעושות עבודת קודש ממש, כ- 20% מהן, למשל, מתנדבות במערכת הבריאות. אך המסה העיקרית, כשני שליש, מתנדבות 'במערכת החינוך ועמותות שונות'.
מדובר בכוח אדם איכותי, עתיר מוטיבציה, זול להעסקה, שמוזרם למערכת החינוך הדתית (בעיקר) אך גם החילונית (בפרויקטים של גופים אורתודוקסיים) ולעמותות רבות שהולמות את רוח המגזר. מהקרן למורשת הכותל ועד עיר דוד. זהו רווח כפול. שומרים את הבנות בתוך החממה הדתית-לאומית, ומקבלים משאב אדיר המשמש ברובו לחינוך לערכים דתיים לאומיים. מי צריך יותר.
אז זהו, מסתבר שצריך. המדינה מפלה לטובה את בנות השירות הלאומי ביחס למתנדבים אחרים, הש"ש למשל. בת שירות מתוקצבת ביותר כסף מחניך במכינה קדם צבאית ומחניך בשנת שירות.
למה? ככה. כי בנות השירות מקדמות אינטרס מגזרי מובהק. המכינות הקדם צבאיות גם, אבל פחות (בכל זאת, כמחצית מהמכינות מעורבות), והחבר'ה של הש"ש, שדוחים את שירותם הצבאי בשנה כדי להתנדב ואח"כ להתגייס - צופים, הנוער העובד והלומד, השומר הצעיר, מחנות העולים, תנועת תרבות, נוע"ם - מי סופר אותם.
אולי כדאי להם להתחפש לצנון או גזר ולרקוד הורה היאחזות. כי האוצר מתחבא במשרד החקלאות.
עו"ד יזהר הס הוא מנכ"ל התנועה המסורתית
לפנייה לכתב/ת 
