"לפעמים חבר משותף מצלצל אליי באמצע היום, שואל איפה גיא, ואני מתביישת להודות שאין לי מושג. בעלי לעתיד עסוק־עסוק־עסוק כל הזמן", גילתה לי לירן כוהנר, מלכת יופי במיל' ומנחת טלוויזיה לילדים, בעודה מדוושת על אופניים חשמליים.
"זה לא מדויק", מעיר גיא גיאור, בוגר "הרווק", שב־17 בספטמבר ייפרד מרווקותו. "יש לנו זמן איכות בבוקר, מהרגע שאנחנו מתעוררים ועד שאני יוצא לעבודה. ויש גם ערבים שבהם אני מצליח לחזור הביתה לפני עשר, אצלנו זה נקרא 'מוקדם'. וסופי השבוע הם מתנה. טיולי ג'יפים בגליל ובמדבר יהודה, או פיקניק עם כל החברים הטובים אצלנו על הגג".
חמש דקות אחרי תחילת השיחה מתברר שיש גם יתרונות בעובדה שבתקופה הלחוצה של ההכנות לחתונה הם ממעיטים להתראות. זה מונע מריבות. כי החלום של גיא הוא "להיות כבר אחרי כל הבלגן", ואילו החלום של לירן הוא "ליהנות עכשיו מכל רגע והלוואי שזה לא ייגמר לעולם".
"אני לא חושבת שיהיה איזה שינוי דרמטי אחרי החתונה", היא מודה. "אחרי שחיים ביחד אין הפתעות, לא לטובה ולא לרעה, אבל בשבועות האלה, לפני האירוע הגדול, אני מרגישה כמו בחלום ורוד".
למרות שהוא מעדיף "להיות כבר אחרי"?
"כן", היא מחייכת. "אנחנו לא שני חצאים שמשלימים זה את זה. התחלנו את הקשר שלנו כשני אנשים עצמאיים, שלכל אחד מהם יש עולם משלו, והעולמות של שנינו פשוט התחברו כל כך יפה".
"פשוט?" הוא מלטף אותה במבטים של אהבה, "הפשוט הזה יכול להיות נורא מסובך. במערכות יחסים שהיו לי בעבר ליוותה אותי תחושה של 'הגיע הזמן ל־'. הגיע הזמן לעבור לגור ביחד, הגיע הזמן לחשוב על משפחה. עם לירן, מההתחלה, זה היה שונה. הרגשתי שאני זורם ושאני רוצה".
על מה אתם רבים?
"קשה לריב איתו", היא אומרת, והוא מחזיר לה מנה תחת מנה: "קשה לריב איתה".
מתי זה נראה פחות מתוק? כשגיאור זורק מילה על דפנה דה גרוט, בת זוגו מ"הרווק", בטעות קורא לה "דפי" וארוסתו מעקמת את קצה אפה. זה גם קורה כשאני מעזה לשאול אם הם יצעדו לחופה לצלילי שיר של נתן גושן, האקס שלה.
אבל חוץ מהפספוסים הקטנים האלה, הזוג הכי בלונדיני בביצה מקרין הרמוניה מושלמת. "אמא שלי טוענת שאנחנו כל כך דומים עד שאנחנו נראים כמו אחים", מצחקקת כוהנר והוא מעיר: "הגיוני, שנינו חצי טורקים". שניהם הצביעו לבוז'י ולהבדיל – שניהם מתאמנים אצל ליקי, שקורעת להם את הצורה. כשכוהנר מדווחת שבנובמבר תהיה בת 26, גיאור (35) שומר על פני פוקר עד שהיא מזדעקת: "טעיתי, בנובמבר אני אהיה בת 27. מאמי, לא תיקנת אותי?"
"חשבתי שאת רוצה להפחית מהגיל שלך", הוא מתנצל, "אז לא רציתי לקלקל".
והתשובה הזאת מזמינה, כמובן, עוד נשיקה.
למרות שעדיין לא הזמינו טבעות נישואים הם כבר הורים לשניים – נקבה וזכר, דורה ואילמז. "שני חתולים בריטיים", הוא מפרש. "חתול זו החיה הפראית שאפשר לגדל בבית", הוא מוסיף. "כלב הוא בעל חיים שצריך טיפול מהבעלים ונכון לעכשיו שנינו יותר מדי עסוקים".
"אני מוכנה לגדל בבית גם כלב וגם סוס וגם טיגריס", היא מפתיעה. "כנערה חלמתי להיות וטרינרית. גידלתי כלבים ואוגרים וכל מה שאמא שלי הרשתה לי להכניס, ובתיכון 'עמית עמל' בראשון־לציון למדתי ביולוגיה וכימיה ומחשבים. כיוונתי ללימודים גבוהים, אבל החיים לקחו אותי למקום אחר שאני מאוד אוהבת אותו, אפילו שהוא ממש לא קשור לתוכנית המקורית".
מלכת הפלאפל
זה קרה כשהייתה בת 18, ובזמן שעמד לרשותה עד לגיוס עבדה כמלצרית אצל דוד שלה, בעל "פלאפל בריבוע" ברחוב המסגר בתל־אביב, מסעדה שעדיין עומדת על תילה, למקרה שמישהו ירצה להפוך את הקטע הזה לסצנה בסרט. "יום אחד נכנסו לשם כמה אנשים מ'לאשה', שאירגנו את תחרות מלכת היופי", היא מספרת. "הם הסתכלו עליי, שאלו בת כמה אני והזמינו אותי לבוא למשרד שלהם, שהיה ממש ליד, כדי להשתתף במיונים. אמרתי להם שאבא שלי לא מרשה לי ללכת עם זרים".
"את רצינית?" הגבר שלצידה נקרע. "זה מה שאמרת?"
"מה, עוד יש לך חורים בהיסטוריה שלי?" היא מתחזה לנעלבת. "נתתי להם לדבר עם אבא שלי בטלפון", היא ממשיכה, "ולהסביר לו מה הם רוצים. רק אחרי שאבא הסכים עליתי לאודישן כמו שאני, עם טייץ וגופייה מלאה בכתמי טחינה ומסריחה מהריח של הטיגונים. איכס".
כמו סינדרלה הקלאסית, היא לא האמינה שתעבור את משוכת המיונים, וכשצלחה אותה לא האמינה שתזכה בתואר. "לא בגלל שלא סמכתי על עצמי ולא בגלל שחשבתי שאני לא נראית מספיק טוב", היא מדגישה, "אלא בגלל הדרך המצחיקה שבה התגלגלתי לתחרות. מהפלאפל – לכתר".
בשובה ארצה מתחרות מיס יוניברס היא דיגמנה מנעליים ועד בגדי ים ("אני עדיין מדגמנת, אבל כיום יש לי את הפריווילגיה לבחור רק את מה שבאמת בא לי לעשות ובמקרים מסוימים להגיד לא"), למדה משחק ("קצת בבית ספר וקצת אצל מורים פרטיים"), הפליגה עם טל מוסרי בספינת תענוגות בתוכנית הטלוויזיה "מה בכריש" והתקבלה בחיבוק חם באגף הילדים. בניקלודיאון השתתפה ב"סופר שטותניק" וב"עולם השטויות של לירן וליבי" (עם לי בירן) ובערוץ 20 הנחתה את "אולפן הילדים".
שוק הילדים זה ברירת מחדל?
"מה פתאום, לפחות לא בשבילי. הייתי ילדה של פסטיגלים, הערצתי את מיכל ינאי שהייתה אז האחת והיחידה, ותמיד רציתי להשתלב בו. זה עולם של אמת ושמחה, בלי זיוף ומסכות, ויש בו קסם מיוחד".
בין לבין היא יצאה לדרום־אפריקה במסגרת "המירוץ למיליון", לצידה של יאנה ראלף, והן היו הזוג הראשון שהודח מהתחרות. "באסה", היא משחררת אנחה.
השתתפות בתוכנית ריאליטי היא אחד מהמכנים המשותפים שקיימים בינה לבין גיאור, יליד רמת־השרון, שמגיל צעיר התלווה אל אביו לפגישות עסקים וידע שמצפים ממנו להמשיך את הביזנס המשפחתי, בענף הדלקים, "אבל בתור בן אדם היפראקטיבי נמשכתי יותר לאקשן. בצבא נטחנתי חזק, ביחידה מיוחדת בחיל התותחנים, ואחרי השחרור התחלתי לעבוד בבר בתור פיצוי נחמד. יצאתי עם חבר לטיול ארוך במזרח ותיכננתי ללמוד ממשל ומינהל עסקים באיטליה כמו אחותי הגדולה, שגרה שם. נסעתי אליה ולצורך פרנסה הצעתי את עצמי כדוגמן. הריצו אותי בין אודישנים וחטפתי טראומה משוק הבשר. ככה זה הרגיש לי".
בשובו ארצה החל ללמד נטורופתיה בסמינר הקיבוצים והגביר את הנוכחות שלו בחיי הלילה. "זה היה מוזר", הוא מרצין. "התחלתי את היום בלימודים על תזונה, צמחי מרפא ואורח חיים בריא, ובעשר בלילה התחלתי לעבוד בבר עד לזריחה. יצא שבלילה עשיתי בדיוק את מה שבבוקר למדתי שלא מומלץ לעשות. הניגודים האלה מאפיינים אותי עד היום. גם כשעבדתי כנטורופת, בשיא השלווה, הראש שלי היה מלא במחשבות פיננסיות. ככה זה אצל 'היפר' שלא אובחן".
לפני שש שנים הוא יצא ל"הישרדות" באיי הפנינה. "במקרה לחלוטין", הוא מבהיר. "מוטי רייף הגיע לסגור אירוע במסעדה בחוף גורדון שבה הייתי שותף. כשזרק לי את הרעיון עניתי, 'לא, גמרתי עם כל השואו אוף'. בדיוק סיימתי את הלימודים ורצתי להתפקס בעשייה רצינית כמו שיפוצים. אני הייתי זה ששיכנע המון יהודים ברמת־גן לעשות תמ"א 38. הלכתי עם הורי ואחיותיי לפגישה עסקית בנושא הזה כשמוטי צילצל והודיע שהיום מתקיים האודישן האחרון. האנשים שהיינו אמורים לפגוש לא הגיעו, אז שאלתי את אבא שלי מה דעתו שאצא ל'הישרדות' ולהפתעתי הוא התלהב. העובדה שהפגישה התבטלה נראתה לי כמו סימן".
ואיך היה באיי הפנינה?
"סיוט, גיהינום עלי אדמות. מרוב רעב הורדתי שם עשרה ק"ג בחודש וחצי, מתחתי את הגבולות שלי עד הסוף, אבל לפחות יצאו מזה חברויות טובות. חזרתי למקום הטבעי שלי, פתחתי קליניקה וגם עוד בר ומסעדה, ואחרי שנה, כשהגיעה ההצעה מ'הרווק', התגובה שלי הייתה עוד יותר נחושה. אמרתי, 'אין סיכוי ואין מצב', עד שגיא המאירי, המפיק, הסביר לי שזה לא יהיה משהו ציני ושיתאימו את התוכנית לעין הישראלית".
באמת חשבת שתמצא את אהבת חייך בתוכנית ריאליטי?
"זה אפילו לא עבר לי בראש. אני מניח שפנו אליי כי הייתי רווק ומוכר והתאמתי למשבצת, אבל ידעתי שהאהבה האמיתית יכולה להפתיע אותך במקומות הכי לא צפויים. לכן דרשתי שבחוזה שלי יהיה כתוב שאני לא מחויב לצאת עם שום דבר. עם 90 אחוז מהנשים באמת לא יכול היה להתפתח שום קשר ולא מפני שהן לא בסדר, אלא פשוט בגלל שלא הייתה כימיה ביני לבינן".
אבל עם דפנה דה גרוט הייתה כימיה.
"מאוד. אמנם בהתחלה כולם חשבו שאנחנו רק גימיק, אבל גרנו ביחד ארבע שנים, זה חתיכת חיים".
"זה גיא מהמעלית"
בדירת הגג שלו בשיכון בבלי בתל־אביב, גיאור השקיע את עצמו בעסקים, והוא גאה במיוחד בתפקידו כמנהל פרויקטים בעמותת "במקום", שפועלת לקידום אורח חיים בריא בשאיפה למגר את מגפת הסוכרת. "שם באמת הרגשתי שאני עושה משהו משמעותי, טובי הרופאים הסכימו איתנו שהסוכרת נגרמת לא רק בגלל גנים, אלא בעיקר בגלל גורמים התנהגותיים כמו חוסר פעילות גופנית".
אבל המהפך האמיתי התחולל בקריירה שלו לפני ארבע שנים. "ישבתי עם חבר טוב, דיברנו על עונת החתונות שמתקרבת ואמרנו שישראל היא חלק מהמעגל הפרימיטיבי שבו עדיין מביאים צ'קים במקום להסתייע בנוחות ובבטיחות של כרטיס אשראי", הוא נזכר. "לפי הסטטיסטיקה, 70 אחוז מהזוגות הצעירים בונים על הצ'קים האלה למימון החגיגה, במהלך החתונה מישהו חייב לפקוח שבע עיניים על הכספת, יש הרבה מקרים של זוגות שנשדדים ביציאה מהאולם ושבעה אחוזים מהצ'קים חוזרים בגלל שאין להם כיסוי או בגלל טעות בתאריך ואז צריך לצלצל לאורחים וזה לא נעים. הקמנו חברה, 'איזי טו גיב', ואנחנו מגישים שירות חינם ל־100 אולמות ברחבי הארץ. האורח מגיע לעמדה שבפתח האולם, מכניס את הכרטיס וממתין שהעסקה תאושר. בעונת החתונות, כשריבוי האירועים מכביד על הכיס, האורח גם יכול לחלק את הסכום לתשלומים".
הצלחה?
"טפו־טפו־טפו. בשנתיים הראשונות התרכזנו בלימוד והקמה, כיום אנחנו עושים מאות אירועים בחודש והאתגר הנוכחי הוא לגדול למדינות נוספות כמו טורקיה. בכל העולם מעודדים מעבר לאשראי, כמו שקרה אצלנו במוניות. תעשיית החתונות בצמיחה אדירה".
שלושה חודשים אחרי שחזר לשוק הרווקים הוא הכיר את כוהנר במקום הכי לא צפוי – במעלית במגדל עזריאלי. היא שהתה שם בעקבות עבודה בעמותת "להושיט יד" המטפלת בילדים חולי סרטן. לדבריה, "יצאתי מפגישה, נכנסתי למעלית, התחלתי לרדת ואז גיא נכנס".
"רק היא הייתה במעלית", משחזר גיאור, שאף הוא יצא מפגישה עסקית, "וזיהיתי אותה מיד, איך לא? הבעיה היא שאני לא דברן גדול. זה היה פלירטוט של חמש שניות. שאלתי אותה אם היא עובדת בבניין".
"ועוד לפני שהספקתי לענות הדלת של המעלית נפתחה, יצאתי והוא", היא מצביעה עליו כמו מורה שנוזפת בתלמיד קשה הבנה, "אפילו לא ביקש את הטלפון שלי. נכון שזאת חוצפה?"
אבל אחרי שבוע גיאור קיבל את הטלפון של כוהנר מקארין, חברה של אחותו ("מתברר שכבר הרבה זמן היא רצתה להכיר בינינו"), סימס לה, "היי, מה קורה? זה גיא מהמעלית" ובדייט הראשון הזמין אותה למפגש עם חבריו בבר הסמוך לביתו.
"הייתי במוד של 'פחות מבין, פחות חושב, יותר זורם, יותר נהנה'. כיום אני יכול להעיד שהקלילות, החום והשחרור הם חלק ממנה. למחרת נפגשנו לדייט זוגי, בלי אף אחד, והשאר היסטוריה".
הרזומה שלך כולל את הדוגמן אורן תורג'מן והזמר נתן גושן.
לירן: "אז? נכון, היו לי שתי מערכות יחסים ארוכות ורציניות. זה לא הרבה. לגיא היו יותר".
הוא יצא עם בר רפאלי ואילו את יצאת עם עדי עזרא, שבקרוב יהפוך לבעלה.
"יצאתי איתו תקופה ממש קצרה ובעיניי זה לא נחשב. היה. ומה אני יכולה להגיד על ההיסטוריה הרומנטית של בעלי לעתיד? שיש לו טעם טוב".
היא הייתה הראשונה שהפתיע אותו במחווה רומנטית. "ביום הולדתו ה־34 הזמנתי את המשפחה של גיא ואת חבריו הטובים לאוהל לבן על חוף הים", היא מתארת. "לא היה לו מושג לאן אני לוקחת אותו, הוא חשב שזה קורס גלישה והוא אפילו ניסה להפיל אותי בפח. הוא אמר, 'דיברתי עם אמא שלי, היא גילתה לי,' וכשראה את האוהל המלא הוא היה הכי מאושר בעולם".
הוא גמל לה על כך בהצעת נישואים מקורית. "ביום הולדתה ה־26 הודעתי ללירן שטסים ללונדון, מעכשיו לעכשיו, ושם שלפתי את הטבעת. הפתעה כפולה".
"טבעת בדיוק כמו שרציתי", היא מנופפת בכף ידה השמאלית. זהב לבן. אכן יפה.
עשיתם הסכם ממון?
"אפילו לא חשבתי על זה", היא יורה. בעלה לעתיד שוקל מילים: "אחד הדברים המיוחדים בקשר שלנו הוא היכולת לעמוד אחד לצד השני. לא היה לי את זה בקשרים הקודמים. עם לירן אני יודע שלא משנה מה יהיה, אם אצליח ואם אתרסק, היא תמיד תהיה שם בשבילי. ביחסים כאלה, של שותפות מלאה, אין מקום לחלק גבולות גזרה".
אפילו זוגות טובים ויציבים עלולים להתכסח בתקופת ההכנות לחתונה.
"את מספרת לי?" הוא מגחך. "אין לי מושג מה עבר לי בראש כשקבענו את החתונה שלנו לספטמבר, בשיא עונת החתונות, כשצפויה לי עבודה נון־סטופ".
"מאמי, זה בסדר", היא מתרפקת. "אחרי החתונה נצא לסוף שבוע, משהו סמלי. את ירח הדבש נשמור לחורף".
תענוד את טבעת הנישואים?
"נראה לי שכן. עוד לא התאמנתי בזה. אם היא לא תפריע לי ביד".
יש הטוענים שדווקא טבעת נישואים על אצבע של גבר מזמינה פלרטוטים.
"באמת?" היא פוערת עיניים גדולות, "זה מה שמושך בחורות ומוביל לבגידות? זה נשמע לי חולני. אבל לא נראה לי שאני צריכה לדאוג. עם או בלי טבעת כולם יידעו שגיא הוא שלי".
אחרי שתמצו את הקטע של הורים לחתולים תשתתפו ב"בייבי בום"?
"אני גמרתי עם הריאליטי!" הוא מצהיר.
ומה עם ילדים?
"בין שלושה לארבעה", היא מותחת את החבל.
"אם הכל יסתדר", הוא מבטיח, "אז בין שלושה לעשרה". ¥
