ריפוי בשם? למה 15% מחולי הסרטן מוסיפים או מחליפים שם

יהודים רבים מכירים את התקופה שבין תחילת ראש השנה וסוף יום כיפור כעשרת ימי תשובה. יישום תהליך התשובה, עם זאת, יכול להיות אמורפי למדי. ב"משנה התורה", מציע רבי משה בן מימון (הרמב"ם), רופא מוערך בדורו, מספר אפשרויות להפיכת תהליך התשובה לקונקרטי יותר. הרשימה שלו כוללת מתן צדקה, הימנעות מחטאים שבוצעו, עלייה על דרך הישר ושינוי שם.

רבים רואים בתפיסת הרמב"ם את ההסבר הרציונלי ביותר לדיני היהדות ובספרו הוא קובע (פרק ב, הלכה 5) כי "ומשנה שמו, כלומר שאני אחר ואיני אותו האיש שעשה אותן המעשים." יחד עם זאת, לא ממש הבנתי את הרעיון של שינוי השם עד שהתחלתי לעסוק באונקולוגיה במדינת ישראל המודרנית.

קיראו עוד על התמודדות עם מחלות קשות

איך להתמודד נפשית עם כל מחלה קשה

שינוי שם תורם רבות להגדרת "העצמי"

במהלך עבודתי בבית החולים, גיליתי שמתוך המטופלים העוברים טיפולים כימותרפיים או הקרנות, כמעט 15% הוסיפו שם חדש לשמם או שינו לגמרי את שמם. השמות הנפוצים ביותר הם ''חיים'' ו''חיה'' ונראה שהבחירה בהם נובעת מתוך הרצון להאריך ימים או לשפר את איכות החיים.

בין השמות הנפוצים עבור נשים, ניתן למצוא את נחמה ורות (משמעות השם: חמלה) ואצל גברים, נפוץ השם אליהו, על שם הנביא אשר, לפי ספר מלכים, הפך לבן אלמוות.

חלק מהמטופלים הדתיים יותר עורכים טקסי שינוי שם רשמיים בבית הכנסת שבבית החולים, תוך הוצאת ספר התורה וזמרת ברכה. בעשותם כך, הם מגייסים את תמיכת הקהילה כאשר כל אחד מהמשתתפים בטקס מוסיף "אמן" משלו.

לעתים, מתוך שכחה, אני שוגה וקורא למטופלים בשמם המקורי כפי שהוא מופיע ברשומות. במקרים אלה, יש מטופלים אשר מעירים לי ועומדים על כך שאקרא להם בשמם החדש. רבים דורשים שאעדכן גם את התיק הרפואי שלהם במדיה האלקטרונית.

מתוך הניסיון המקצועי שלי למדתי ששינוי שם הוא הליך משמעותי שכן הוא תורם רבות להגדרת העצמי שלנו. עמיתיי ברפואה הגריאטרית, למשל, מזכירים לי כי העובדה האחרונה שמחלת האלצהיימר מוחקת מהזיכרון היא, בדרך כלל, שמו של האדם.

המספר על היד מחק את השם הפרטי(צילום: מוטי קמחי)

לשם יש משמעות

בשנה שעברה חוויתי רגע מרגש במיוחד כאשר המחלקה שלנו התכוננה לביקורת מטעם סוכנות פיקוח חיצונית. בהכנה לביקור הפקחים, עדכנו נוהל מבוסס. במקום להזמין את המטופלים שלנו לטיפולי ההקרנה באמצעות קריאת שמם ברמקול, כמקובל, תקנות סודיות פתאום חייבו אותנו לזמנם על פי מספרי תעודת הזהות שלהם.

נראה היה שאף אחד מהמטופלים לא התלהב מהכלל החדש. אישה אמיצה אך שברירית בת 84 עמדה, הפשילה את שרוולה והציגה בפניי את הקעקוע שלה. "אם אתם רוצים לקרוא לי במספר, זהו המספר שלי. לא חשפתי את שמי לסוהרים שלי באושוויץ", הוסיפה, "אבל אני רוצה שאתה תבין. אני שרה!" ייאמר לזכותם של הפקחים שלאחר ששיתפתי אותם בסיפור של שרה, זכינו בתעודת התאימות.

לאורך ההיסטוריה היהודית, חווית ההגירה קשורה לשינויי שם. יש טוענים שהספר השני בחומש מכונה ''ספר שמות'' כעדות לנחישות של בני ישראל הגולים לשמור על שמם. ראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל, דוד בן גוריון, עודד את העברות של שמות המשפחה על מנת להעלים כל זכר לגולה ולבנות זהות יהודית קולקטיבית.

ההצעה שלו עוררה מחלוקת קשה, כפי שעולה מתוך החלטת הנשיא הראשון לשמור על שם משפחתו, ויצמן. מתוך עיון באתרים העוסקים בהגעת יהודי אירופה לאליס איילנד במאה הקודמת, ישנן עדויות רבות בהן המהגרים אולצו לשנות את שמם. צאצאים אמריקנים רבים ממשיכים לנטור טינה על כך ששינוי השמות אכן נכפה על אבותיהם. לשם יש משמעות!

אז אם השם הוא כל כך משמעותי, מה קורה כשהמטופלים שלי משנים את שמם?

לחלקם, שינוי השם משקף את ההערה הנסתרת, אם לא מיסטית, של הרמב"ם על כך שאינם אותם האנשים שביצעו מעשים (חטאים) קודמים. חלק הסבירו לי שכאשר כתבי הקודש מייחסים מחלה, או אפילו מוות, כעונש על חטאים, הרי שאם ישנו את שמם, יפסיקו להיות אותו האדם ולכן לא יהיו מטרה לעונשו של האל.

יחד עם זאת, אפילו בקרב מטופליי הדתיים, רק מעטים נוקטים בגישה פונדמנטליסטית זו. יתרה מכך, במרכז שלנו לטיפול במחלת הסרטן, גיליתי ששינויי שם מתרחשים באחוזים שווים בין מטופלים דתיים וחילוניים.

כאשר נחשפתי לתופעה בפעם הראשונה, הסקתי ששינוי השם מצביע על פחד וייאוש. אך למדתי להבין שבעוד שלעתים, הריטואל עצמו מונע מפחד, הרי ששינוי השם מהווה הצהרת תקווה לעתיד טוב יותר ולחיזוק האמונה ביכולת האנושית של בני אדם להמציא את עצמם מחדש כאשר הם ניצבים בפני מצוקה.

נראה לי כיום ששינוי שם עוסק פחות בשם חדש ויותר בהזדמנות לשינוי. "אינני אדם דתי כלל," אמר לי חולה בסרטן הריאות בן 48 הנקרא כיום רפאל, המלאך שלכאורה מחזיק בסגולות ריפוי, "אבל השם החדש ממש נתן לי תקווה ואצלי, התקווה היא האמונה!".

רבים המתמודדים עם מחלות קשות שומעים באופן תדיר את רחש הפיכת הדפים שבספר החיים וספר המוות. ייתכן שבעשרת ימי התשובה, אפילו אנו, שאיננו חייבים להתעסק ברחש הזה, נפיק לקחים חשובים מהעוצמה שבמחוות אלה של המטופלים שהזכרתי. ייתכן והתובנות הללו יהיו לנו לערך כאשר נשקול לשנות, אם לא את שמנו, אז לפחות את ההתנהגות שלנו בתקופת התחדשות זו.

המחבר הוא מנהל מכון הקרינה במרכז הרפואי איכילוב, פרופסור לאונקולוגיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ומייסד של העמותה ''גישה לחיים''