38% מהולכי הרגל שנהרגו ב-2014 - קשישים
הלמ"ס מפרסם נתונים קשים על מעורבות אזרחים ותיקים בתאונות דרכים, ובשנה שעברה נרשמה עלייה של 15% במספר הולכי הרגל הקשישים שנהרגו. הנתונים מעלים כי כחמישית מפחדים ללכת לבדם ברחוב בחושך. כמה קשישים מרוצים מחייהם וכמה בני 100 ומעלה חיים בישראל?
נתונים קשים על מעורבות אזרחים ותיקים בתאונות דרכים: בני 65 ומעלה היוו כ-38% מבין הולכי הרגל שנהרגו בתאונות דרכים בשנת 2014 - פי 3.5 מחלקם באוכלוסייה. כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסמו בצהריים (יום ה').
בישראל חיים כיום כ-900 אלף קשישים. בשנים האחרונות חלה עלייה הדרגתית בחלקם של האזרחים הוותיקים בקרב האוכלוסייה והוא הגיע ל-10.8%. נכון לדצמבר האחרון, חיו בישראל כ-3,000 איש בני מאה שנים ומעלה.
בלמ"ס מצאו כי בשנת 2014 נחקרו על ידי משטרת ישראל 11,772 תאונות דרכים עם נפגעים, ובהן נפגעו 21,910 בני אדם, מתוכם 1,987 בני 65 ומעלה (כ-9%), פחות מחלקם באוכלוסייה. עם זאת, 65 קשישים נהרגו בתאונות הדרכים בשנה זאת לעומת 50 הרוגים בשנת 2013 (23% מההרוגים), 310 נפצעו קשה (כ-20% מהפצועים קשה) והשאר נפצעו קל (כ-8% מהפצועים קל).
בסקירת הלשכה נמצאו גם נתונים מדאיגים לגבי תחושת הביטחון של הקשישים בישראל. 22% מבני 65 ומעלה אינם מרגישים בטוח ללכת לבד בחשיכה באזור מגוריהם ו-13% נוספים אינם יוצאים כלל מביתם לבד בשעות החשיכה. מבין הנשים 45% לא מרגישות בטוחות או שאינן יוצאות כלל לבד מביתן בשעות החשיכה.
מכל האזרחים הוותיקים, נשים מהוות כ-56% (503.4 אלף), וגברים כ-44% (396.7 אלף). חלקן היחסי של הנשים גדל עם העלייה בגיל. בגיל 85 ומעלה נשים מהוות כ-63% וגברים כ-37%. בלמ"ס הסבירו כי חלקן היחסי של נשים בנות 65 ומעלה גבוה יותר מזה של הגברים בכל קבוצות האוכלוסייה, בעיקר בשל תוחלת החיים הגבוהה יותר בקרב נשים בהשוואה לגברים.
חלקם היחסי של בני 65 ומעלה בקרב עולי ברית המועצות לשעבר, שעלו לארץ החל משנת 1990, הוא 22.7% - פי שניים מחלקם באוכלוסייה (10.8%). חלקם היחסי של העולים ממדינות ברית המועצות לשעבר מקרב האזרחים הוותיקים הוא 19.0%.
בתחום הרווחה עולה כי 84% מהאזרחים הוותיקים מרוצים מחייהם, וזאת למרות הנתונים שפורסמו על ידי הביטוח הלאומי בדצמבר 2014 ולפיהם 22 אחוזים מאוכלוסיית הקשישים חיים מתחת לקו העוני. 23% מהאזרחים הוותיקים מעריכים כי בשנים הקרובות חייהם יהיו טובים יותר. 69% מהאזרחים הוותיקים מרוצים ממצבם הכלכלי.
ההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת למשק בית של בני 65 ומעלה עומדת על 10,846 שקל, נמוכה מההוצאה החודשית הממוצעת לתצרוכת של כל האוכלוסייה עומדת על 14,501 שקל. בהשוואה של ההוצאה לנפש, משום שמספר הנפשות במשקי בית של אוכלוסייה זו נמוך, ההוצאה לנפש גבוהה מההוצאה בכל האוכלוסייה ( 7,076 שקל לעומת 4,420 שקל, בהתאמה). 77.1% מבני 65 ומעלה גרים בדירה בבעלותם ו-18.9% גרים בדירה שכורה. היתר גרו במוסדות.
עוד עולה מנתוני הלמ"ס כי כ-82% מהגברים בני 65 ומעלה גרים עם בת זוג (כ-303 אלף) בהשוואה ל-48% בלבד מהנשים בגיל זה שגרות עם בן זוג (כ-219 אלף).
בשנה שעברה השתתפו 18.6% מבני 65 ומעלה בכוח העבודה (27.0% בקרב גברים ו-11.9% בקרב נשים). אחוז המשתתפים בכוח העבודה יורד עם הגיל: בקבוצת הגיל 69-65 השתתפו בכוח העבודה 38.6% (50.2% מהגברים ו-28.0% מהנשים) ואילו בגיל 70 ומעלה רק 8.2% השתתפו בכוח העבודה (13.5% מהגברים ו-4.2% מהנשים).
51.8% מבין המועסקים בני 65 ומעלה עובדים במשרה מלאה בדרך כלל (35 שעות בשבוע או יותר) ו-48.1% מהם עובדים במשרה חלקית. בקרב הגברים 63.3% עובדים במשרה מלאה ו-36.7% עובדים במשרה חלקית, ואילו בקרב הנשים המצב הפוך (31.4% ו-68.6%, בהתאמה).
השרה לשוויון חברתי גילה גמליאל התייחסה לנתונים: "הנתונים שפורסמו על-ידי הלשכה המרכזית
לסטטיסטיקה מעידים בראש ובראשונה על חשיבותם ומרכזיותם של האזרחים הוותיקים. עובדה זו מצריכה השמת דגש מיוחד לצרכיה של אוכלוסייה זו ובעיקר בנושאי רווחה, תעסוקה, איכות חיים ובריאות. המשרד לשוויון חברתי פועל רבות על מנת לשפר את הממצאים ככל האפשר ולספק לאוכלוסייה הוותיקה בישראל את מלוא התנאים והזכויות".
לפנייה לכתב/ת 
