הנהג, הרכב והאקדח מליל הרצח. איפה הם היום?

"אני זוכר את הרגע שקראו לי במכשיר קשר ואמרו לי 'דמתי רד למטה, ראש הממשלה מגיע', ואז יוצא הרוצח הנתעב בן הבליעל הזה ויורה בו". מנחם דמתי היה הנהג של יצחק רבין בשתי הקדנציות שלו כראש ממשלה. 20 שנה לאחר הלילה הנורא ב-4 בנובמבר 1995 דמתי מספר על הרגעים האחרונים של ראש ממשלת ישראל, לפני הגעתו לנאום בכיכר ובנסיעה לבית החולים, לאחר שנורה. היום (ב') יתקיימו הטקסים הממלכתיים בהר הרצל ובכנסת לזכר רבין.

20 שנה לרצח - מיוחד ב-ynet:

השרים של רבין בשחזור הדרמה

רבין ואני - התמונות שלכם והסיפורים שמאחוריהן

דמתי זוכר את הרגע המר בבהירות. "באו אליו מהשב"כ ואמרו לו שהוא צריך לנסוע ברכב משוריין. זה לקח הרבה זמן לשכנע אותו, ולמעשה ביום הרצח זו הייתה הפעם הראשונה שהוא נסע ברכב המשוריין. אם הוא היה לוקח את השכפ"צ זה היה יותר טוב. זה כל יום מתלווה אליי ואני חושב שזה ימשיך איתי לכל החיים. את התמונה הזו שאני רואה, איך הוא מדמם ואני מוציא אותו עם הידיים מהרכב לבית החולים – לא אשכח לעולם". 

(צילום: בראל אפרים)

רכב הקאדילק עובר שיפוץ לפני שיוצג במרכז רבין(צילום: בראל אפרים)

ראש הממשלה רבין בעצרת, כמה דקות לפני שנרצח(צילום: מיכאל קרמר)

דמתי ליד הקאדילק המשוריינת. "רבין התנהג כמו נהג שני"(צילום: יובל חן)

דמתי נזכר כי לפני העצרת בכיכר מלכי ישראל שבה נרצח רבין, אנשי שב"כ תדרכו את ראש הממשלה והזהירו אותו שיש ידיעה על מכונית תופת. "בדרך לכיכר הוא שאל את לאה אשתו אם היא מפחדת ורוצה לחזור הביתה. היא אמרה שלא ושאלה אותו אם הוא מפחד. הוא ענה לה: 'מה את מבלבלת במוח'. הסוף ידוע לכולם".

הוא היה הנהג הקבוע של ארבעה ראשי ממשלה בישראל, אבל עם רבין הצליח דמתי ליצור מערכת יחסים חברית ומיוחדת. "יחסית לכל ראשי הממשלה האחרים, רבין התנהג כמו נהג שני. כשנהגתי ברכב הוא היה מסתכל על הנהיגה. היה מצב שמשהו חסם אותי בכביש אז חתכתי שמאלה וברחתי באופן אוטומטי. הוא אמר 'מנחם, ברחת יפה מאוד'. אתה מבין, הוא היה שותף, הוא היה מקסים".

האקדח של הרוצח בכספת

במקום סודי בירושלים, תחת אבטחה כבדה, נמצא הגנזך של ארכיון המדינה. בכספת שאותה אסור לצלם אפשר למצוא את מגילת העצמאות המקורית וחפצים היסטוריים נוספים מתקופת קום המדינה.

במקום מוחזק גם אקדח הברטה של רוצח ראש הממשלה. בנוסף לאקדח נשמרו גם קליעי ההולופוינט הקטלניים שהוצאו מגופו של רבין.

יוסי כהן מהגנזך של הארכיון הלאומי מספר כי האקדח והקליעים הגיעו אליו כמה שבועות לאחר הרצח. "כשקיבלתי את האקדח והחפצים זה היה מצמרר מאוד. גם לאחר 20 שנה, בכל פעם שאני מציג את האקדח - הצמרמורת חוזרת ועולה". כדורי ההולופוינט הרצחניים מהווים תזכורת ברורה לכוונתו של הרוצח, ומי יודע, אולי אם היו אלה קליעים רגילים היה לנו סיכוי למציאות שונה ואולי גם לתקווה.

הקאדילק שבה נסע ראש הממשלה ביום הרצח הגיעה לשיפוץ וטיפול במוסך, כדי להיות מוצגת במרכז רבין. המוסכניקים שעובדים על המנוע והפחחות של הרכב המשוריין מתרגשים מאוד. אמנון שרון ממוסך UMI בראשון לציון מספר: "יש תמיד התקבצות של סקרנים סביב הרכב, זה חלק מההיסטוריה שלנו".

מה התחושה לשבת בכיסא הנהג?

"צמרמורת, פשוט צמרמורת".