החוש הדומיננטי שיעזור לכם בלימודים

זהו, סיימנו את המשמרת, הגענו לחדר במעונות והגיע הזמן להתחיל ללמוד לקראת הבחינה הקרובה. הכנו את כל החומר, לקחנו משהו לשתות ואנחנו סוף סוף מתיישבים. בדיוק באותו הרגע השותף לחדר מתחיל לקרוא בקול רם את החומר שהוא לומד לקראת הבחינה בספרות אנגלית של המאה ה-19. רגע לפני שאנחנו מאבדים את העשתונות וצועקים עליו להיות בשקט, כדאי שנחשוב האם גם לנו יש איזה חוש דומיננטי שאנחנו יכולים להיעזר בו כדי להצליח בלימודים.

לטורים נוספים של רן שמשוני בערוץ לימודים:

• מהי הדרך הטובה ביותר להתכונן לבחינות?
• שותף קמפוס אידיאלי: עם מי כדאי ללמוד?
• סביבת לימוד נכונה: איך משנים הרגלים
  

לרובנו יש חוש שדומיננטי אצלנו יותר משאר החושים, יש כאלה שנזכרים במקומות על פי הריח שלהם, יש ששיר כלשהו מזכיר להם אירוע בו הם השתתפו ויש כאלה שזוכרים בדיוק איפה בקלסר הם רשמו תשובה לשאלה כלשהי. אם נקשר את החוש הדומיננטי שלנו לתהליך הלמידה ונאמץ כלים ללמידה שמותאמים לחוש הדומיננטי שאותר, נצליח ללמוד בצורה קלה ואפקטיבית יותר.

הנה כמה דוגמאות לכלים היכולים לסייע לכל סטודנט למנף את החוש הדומיננטי שלו להצלחה בלימודים - והפעם כלים לסטודנטים בעלי חוש שמיעתי דומיננטי:

קריאה בקול רם

לסטודנטים עם העדפות שמיעתיות או מילוליות (להלן, "שמיעתיים"), חוש השמיעה הוא חוש חשוב בתהליך הלמידה. לגבי רובנו, אם ננסה לקרוא טקסט בקול רם, נבין פחות מאשר כאשר נקרא אותו בקריאה דמומה. כאשר אנחנו קוראים בקול רם, אפילו כאשר אנחנו לבד, אנו מקדישים אנרגיה רבה לכך שנהיה ברורים ורהוטים. לכן הקריאה בקול רם לא תורמת לנו משמעותית להבנה - להיפך.

אך אצל כשליש מאתנו, קריאה בקול רם מייצרת קלט שמגיע משני חושים - חוש הראייה וחוש השמיעה - והיא משפרת את הבנת הנקרא ואת תהליך הלמידה.

זה אולי נשמע פשוט אך לקרוא בקול רם כאשר יש מסביבנו סטודנטים אחרים עלול להיות מביך, ולקרוא בקול רם כאשר אנו לבד עלול להיראות מוזר. אבל אם תגלו שהכלי הזה עוזר בפועל להבנה של טקסטים או מאמרים מורכבים, אני מאמין שהבושה תיעלם.

(צילום: אוהד צויגנברג)

הבנה לעומת תיעוד

אתגר שסטודנטים בעלי חוש שמיעה דומיננטי נתקלים בו לא פעם הוא הבעיה של הבנה לעומת תיעוד. התשובה לבעיה זו היא פשוטה: תמיד עדיף להבין מאשר לתעד, לסכם או להעתיק מהלוח בזמן ההרצאה או התרגול. זאת בעיקר כיוון שכשמדובר בסטודנט שמיעתי, הדרך הטובה יותר להגיע להבנה היא להקשיב למרצה או מתרגל.

בכל אקדמיה יש מספיק מכונות צילום שאפשר באמצעותן לצלם מיד בתום ההרצאה את הסיכום שכתב החבר שכותב הכל (עד רמת השיעול של המרצה).

אין זה אומר שצריך לוותר מראש על הכתיבה, מרבית הלומדים השמיעתיים יוכלו לרשום את עיקרי דברי המרצה או את ראשי פרקים. מומלץ לעשות זאת כיוון שהתיעוד המובן ביותר הוא זה שאנו מייצרים בעצמנו. אך בכל פעם שחשים שהכתיבה מאפילה על ההבנה - עדיפה ההבנה.

למידה עם חבר

דילמה נוספת שכל סטודנט נתקל בה היא האם ללמוד עם סטודנטים אחרים או האם עדיף ללמוד לבד. התשובה לשאלה הזו מורכבת ותלויה במשתנים רבים, אך בהקשר שלנו חשוב לדעת שכאשר סטודנט שמיעתי לומד עם חבר, הוא בעצם משוחח אתו על החומר הלימודי ומבצע בדרך זו למידה דרך חוש השמיעה. עבור סטודנטים בעלי חוש שמיעתי דומיננטי, למידה עם חבר יכולה להוות כלי עוצמתי להשבחת הלמידה בזכות העובדה שהיא מאפשרת למידה "שמיעתית".

ניסוח תשובות בעל פה לפני הכתיבה

כל אחד מאיתנו מצא עצמו מנסח בראשו תשובה לשאלה בראיון עבודה או בעת ויכוח לפני שאמר אותה בקול רם. תשובה שהוא ניסה לבנות אותה כך שתצא בדיוק כמו שהוא מתכוון. הרעיון הזה רלוונטי מאוד לסטודנטים שמיעתיים, כאשר מוסיפים את הקול. כאשר סטודנט שמיעתי אומר לעצמו בקול את התשובה לפני שהוא כותב אותה, היא תצא מנוסחת טוב יותר, ברורה ורהוטה יותר. בדומה לקריאה בקול רם של חומר לימודי, המאפשרת לו הבנה טובה יותר, כך גם אמירה בקול רם של תשובות אפשריות לשאלה יכולה לשפר את איכות התשובה שהוא יכתוב בסופו של דבר במטלות או בבחינה.

נוכחות בהרצאות או תרגולים

כאשר אנחנו מפסידים הרצאה או תרגול, בדרך כלל נשלים את החומר על ידי קריאה של הסיכומים שכתב חבר או קריאה של המאמר או הפרק בספר. בכל אחת מהדרכים הללו ההשלמה לסטודנט השמיעתי היא פחות טובה באופן משמעותי מהנוכחות בפועל בהרצאה או בתרגול.

ההקשבה להרצאה או תרגול עדיפה בהרבה מהקריאה של החומר – גם אם נקרא אותו בקול רם.

צפייה בהרצאות מוקלטות יכולה להיות פתרון טוב – אבל הפתרון הזה פחות נפוץ ולכן מומלץ מאוד לסטודנטים שמיעתיים להקפיד ולהגיע לכל ההרצאות והתרגולים שלהם.

הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחייה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה "