חכם סיני

"מפוענח", ספרו של מאי ג'יה (מסינית: איילת סצ'וק, בהוצאת פן / ידיעות ספרים) הוא תרגום ראשון לעברית מיצירתו של הסופר המצליח ביותר בסין, וכמה טוב שזה קורה סוף־סוף. הספר שיצא לאור ב־2002 משלב הנאת קריאה בכמה רמות. קודם כל יש כאן אתגר מחשבתי רציני וסיפור שמכריח אותנו לאמץ את המוח כשהוא צולל לעולם המסתורי של מפענחי הצפנים. הגיבור, דונג ג'ינג'ן, הוא עילוי מתמטי מזהיר שמצטרף לשירות החשאי של המשטר הקומוניסטי, אבל הולך ומאבד את שפיותו כשהוא נתקל בצופן שהוא החידה של חייו, כמו איזה מובי דיק חישובי בלתי אפשרי שמעיב על גורלו. ומעבר לכל, יש כאן סיפור אנושי חזק ונוגע ללב, שכתוב בשפה עשירה ויפהפייה.

הכתיבה של מאי ג'יה לא פחות מווירטואוזית, כאשר הוא שולט בכמה סגנונות כתיבה מנוגדים בעת ובעונה אחת ומצליח איכשהו להתיך אותם לטקסט הרמוני־קוהרנטי נשגב. "מפוענח" מתחיל כמו סאגה משפחתית אדירה, ספוגה בפולקלור צבעוני שהמוזר פוגש בו את המוכר והעל־טבעי מקשט בו את המציאות בכזה חן, עד שכבר לא ניתן להבחין בין אמת לבין בדיה וגם בכלל לא אכפת כבר מה פה נכון ומה לא, כי זה כל כך יפה בתמונה הגדולה.

מתוך היופי הזה צומח טקסט נדיר ומסוגר, שמתרחש בתוך מוחו של דונג ג'ינג'ן, מקום שאליו לאנשים רגילים בכלל אין גישה. המקום הזה עלול להיות קשה וטרשי, אבל לפעמים מנצנצים בו רגעים של תובנה מופלאה, כשהגאונות מצליחה להתנתק מהשיגעון ולזהור במלוא עוצמתה, או אפילו יותר מכך – כשהטירוף עצמו הופך לחלק נהיר ובוהק של חוויית התודעה המסעירה הזאת.

לפעמים אנחנו צריכים להרחיק עד לסין כדי לגלות את מה שיכול להיות כאן, הכי קרוב אלינו, בתוך הראש.