רוצ'סטי בתפקיד אנקראם / טור
בהיכל ריחפו אתמול זיכרונות מיעקב אדלר וקבוצת הבלהות. כדי שפרדי מרקיורי יחזור למנורה מבטחים עם המנון ההיכלים השני של קווין, דרושה מהפכה. אחרת, זה ייגמר בשירת הברבור. רז שכניק על ה-89:82 של מכבי לירושלים
הפסד אחד הספיק לזעזוע במערכת הצהובה. ביום חמישי מול מלאגה ננטש המנון הצגת השחקנים We will rock you של קווין לטובת אלן פרסונס פרוג'קט אחרי שנות נצח. האוהדים זעמו ואתמול כבר חזר להיכל קולו של פרדי מרקיורי המנוח. אז מי אמר שבמכבי לא מסיקים מסקנות מהר? אלא שעל הפרקט אי-אפשר היה להסתיר את הזיופים. קבוצה אחת, האלופה הגאה, משחקת כדורסל. קבוצה שנייה מטילה שלשות ומנותקת מאנרגיה, בערך כמו חצי מדינה אתמול. ואיזה מסכנים האוהדים.
המחצית הראשונה הייתה בוודאי המשך לאחת מפתיחות העונה האיומות ביותר שידעה מכבי ת"א מאז ששמעון מזרחי נחת ביד-אליהו ב-1969. בהיכל ריחפו אתמול זיכרונות מיעקב אדלר וקבוצת הבלהות, עם טיילור רוצ'סטי בתפקיד דייויד אנקראם, רק בלי המגבת על הפרצוף.
כולם נפלו בהפסקה על גיא גודס, הקורבן הקל והמיידי. בוודאי שיש למאמן חלק במצב הרעוע של המערכת, אבל הבעיות במכבי ת"א הרבה יותר עמוקות ולא צריך מומחי כדורסל כדי להבין שההנהלה
בנתה כאן קבוצה מלאה בשחקנים מנופחים מאגו, שמתעניינים רק בנתונים שלהם ומשחקים בעדינות יתרה, בלי חצי מרפק אגרסיבי שיעיד על עניין אמיתי במתרחש. זו קבוצה שהורכבה ללא זיק של טירוף. בכל שושלת צהובה שיחק לפחות משוגע אחד. מוטי ארואסטי, ארל וויליאמס, נייט האפמן, שאראס, דייויד בלו וטייריס רייס. בקאסט הנוכחי יש מאבק קשה על תואר השחקן ההוגן. הורגים את הקבוצה ברכות.
מצטער, אבל הנהלת מכבי לא יכולה להתנחם בעובדה שהביזיון נמנע בזכות מחצית שנייה נחמדה. את השינוי הביאו בעיקר האוהדים שמאחורי הסל, בזעקות מחאה שהתבררו כאפקטיביות יותר מכל שינוי טקטי. הם ירדו לשער 9 למטה, מאחורי הספסל, ודרשו מהשחקנים להתחיל לכבד את המעמד, את החולצה, את המורשת. זה עבד. סילבן לנדסברג התחפש לדונטה סמית', פישר כמעט בעט בדלי האדום, השדים של ההיכל חזרו לעבוד קצת ומכבי לפחות גילתה דופק ואפילו מעט אישיות. האוהדים קיבלו התאוששות שהספיקה להפסד מכובד, אולי צמד המלים הצורב ביותר למועדון הצהוב. כדי שפרדי מרקיורי יחזור למנורה מבטחים עם המנון ההיכלים השני של קווין, דרושה מהפכה. אחרת, זה ייגמר בשירת הברבור.
לפנייה לכתב/ת 
