מנהלים, שמירה על הסביבה תשמור גם עליכם
המנהל של היום צריך להבין שהתנהלות נכונה אשר שומרת על הסביבה - שומרת על הדרך גם עליו כמנהל. זה לא מחייב מנהלים להפוך לפעילים סביבתיים או מומחים לאקולוגיה, אבל זה כן דורש מהם מספר פעולות. מנהל של היום שנכנס לתפקידו חייב לחפש נורות אזהרה סביבתיות - האם הארגון שלי מודע להשפעות הסביבתיות שלו?
אתמול התפרסם דו"ח החברות המזהמות של המשרד להגנת הסביבה. לדו"ח הנוכחי יש הלימה רבה לתופעה הולכת ומתעצמת - על ספסלי הנאשמים בבתי משפט שונים ברחבי הארץ התיישבו בחודשים האחרונים דמויות שלא מורגלות במעמד קשה מסוג זה. ראשי רשויות מקומיות, מנהלים בכירים בחברות ממשלתיות ואפילו מנהלים בחברות עסקיות, הואשמו באופן אישי בהליכים שונים, בשורה של עבירות בתחום איכות הסביבה והשמירה עליה. המגמה הזו, ובה גורמים בכירים מחזיקים באחריות אישית על כשלים בארגונים עליהם הם אמונים, לא הומצאה בישראל, אולם היא חדרה אליה, מכה בה שורשים והחלה להקיף את כלל רשויות המדינה - ובהמשך לכך - את בתי המשפט. בשונה מתחומים אחרים שבהם נדמה שהרשות המבצעת מדברת בקול ובטון אחרים מהרשות השופטת - בתחום אכיפת איכות הסביבה המדינה מדברת בקול חד, צלול וברור: הארגון כשל - המנהלים משלמים.
קריאת העדויות וכתבי ההגנה של המנהלים, מהמגזר הציבורי והעסקי כאחד, מעלה טענות דומות. "מנהל בתפקיד מהסוג שלי לא מגיע לרזולוציות נמוכות כאלו", "סמכתי על אנשי המקצוע בחברה שעשו מה שנדרש", "קשה לעמוד מקרוב אחר כל דרישה חדשה של הרגולציה" ועוד שורה של אמירות מקבילות, מתארת את הסיטואציה המורכבת איתה מתמודדים המנהלים של העת החדשה - עת של אקטיביזם, מודעות ואחריות אישית של מנהלים. אם בעבר, מנהל נדרש לקרוא דו"חות כספיים ולספק תובנות מעשיות, ללכד עובדים תחת מטרה משותפת ולהיות בקיא ברזי המקצוע שבו עוסקת החברה, היום מנהל נדרש להרבה מעבר - להיכנס לתחומים נוספים, להבין מגמות, להפעיל שכל ישר ולהציף סטנדרט גבוה בכל הקשור להשפעות הסביבתיות של פעילות הארגון. התנהלות נכונה של עסק, מחייבת כבר מזמן יותר מאשר התמקדות בשורת הרווח. ה-"איך" הופך להיות חשוב (ומסוכן) כמו ה-"מה".
הזמנים השתנו ואיתם גם התובנות הניהוליות הנדרשות. המנהל של היום צריך להבין שהתנהלות נכונה אשר שומרת על הסביבה - שומרת על הדרך גם עליו כמנהל. זה לא מחייב מנהלים להפוך לפעילים סביבתיים או מומחים לאקולוגיה, אבל זה כן דורש מהם מספר פעולות. מנהל של היום שנכנס לתפקידו חייב לחפש נורות אזהרה סביבתיות - האם הארגון שלי מודע להשפעות הסביבתיות שלו? האם אנשי הארגון רגישים לסכנות שהארגון עלול לייצר וממזערים אותן? האם הם מכירים את החוקים והתקנות הרלוונטיות לארגון? האם תאונות נמנעות ולקחים מופקים? מנהל שלא שואל את השאלות הללו, יידרש להשיב בעצמו על שאלות קשות בהרבה בבואו לשימוע בפני רשויות המדינה.
כל מנהל יודע שהוא נדרש לקיים סקר סיכונים ביחס לארגון שלו, אבל לא כל המנהלים מבינים שסיכוני סביבה הופכים לחלק דרמטי בניהול הסיכונים הארגוני. כך, ארגון שעושה את המינימום המוטל עליו בתקנות, ומתעלם מ"הגדלת ראש" ניהולית הבוחנת את המצב המשפטי והמגמות הנכנסות לעולם המשפט והרגולציה הסביבתית - מזמין את הסיכונים הללו אליו לתוך הארגון. ניהול סיכוני סביבה צריך להיות אינהרנטי לשיטות העבודה השוטפות בארגון - בנהלים התפעוליים ובמתודות הבקרה.
כמו בשיווק , בניהול כספים או במשאבי אנוש - הבנת המגמות הרווחות, הלכי הרוח ובחינה של מצבו של הארגון ביחס אליהן - הכרחיות גם בתחום איכות הסביבה. בחינה של חקיקה במדינות ה OECD למשל מלמדת על כיווני ההתפתחות, כמו גם החלטות של בתי משפט שקובעות תקדימים או מקבעות התנהלות. היערכות מקדימה, בכל תחום וגם כאן, חוסכת כסף, מגבירה יעילות ולא פחות חשוב מכך - שומרת על הארגון ואנשיו.
בכל ארגון, ממשלתי, ציבורי או עסקי, רוח המפקד הנושבת במסדרונות היא שמכריעה את הכף לרווח או להפסד, להצלחה או לכישלון. מחקרים רבים הוכיחו שהגנה על הסביבה מייצרת ערך עסקי מובהק, כזה שמונע אסונות פיננסיים ומשפטיים ומייצר פתרונות מנצחים לכולם - העסק, החברה והסביבה כאחד. השקעה, לעתים לא גדולה (במקומות הנכונים) תחסוך לארגון כסף גדול וחשיבה מקדימה יעילה בהרבה ממזעור משברים. מנהל מודע סביבתית המנחיל את הרוח הזו יהפוך את הארגון בראשו הוא עומד לסביבתי יותר אבל בעיקר חסין הרבה יותר בפני הגעה לספסלי הנאשמים של העת החדשה.
הכותב הוא חבר מועצה ומחזיק תיקי התפעול בעיריית תל אביב-יפו ויועץ בכיר לתשתיות וסביבה
לפנייה לכתב/ת 
