שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    השוכר נעלם לבעל הדירה – המתווכת תשלם
    בעל דירה במגדל גינדי היה קרוב לחתום על חוזה שכירות, אבל אז המתווכת אמרה שיש הצעה טובה יותר. אלא שהלקוח נעלם, וזה יעלה לה 11 אלף ש'
    מתווכת שהציעה לבעל דירה במגדלי גינדי להשכיר אותה לתושב חוץ תמורת עשרות אלפי שקלים, שכנעה אותו לבטל עסקה עם שוכר אחר. אלא שהלקוח שלה נעלם, ובעל הדירה תבע אותה וזכה: בית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב חייב אותה לאחרונה לשלם כ-11 אלף שקל.

     

    פסקי דין מעניינים נוספים - בערוץ משפט ב-ynet:

     

    בדצמבר 2014 התקשרה המתווכת לבעל הדירה במגדלי גינדי ברחוב הגלעד שברמת גן, והציעה לו להשכיר את הדירה לאיש עסקים זר. לטענת בעל הדירה, הוא היה קרוב קודם לכן לסגור עסקה שאמורה הייתה להכניס לו שכירות בסך 31 אלף שקל לארבעה חודשים. אלא שלמתווכת הייתה עסקה כדאית יותר: הלקוח שלה ישלם את אותו הסכום למחצית התקופה, מראש ובמזומן.

     

    בעל הדירה, שחשש מהעסקה משום שהשוכר המיועד גר בחו"ל, ביקש מהמתווכת שתדאג לצ'ק ביטחון, אולם משזו לא סיפקה אותו, הוא ביקש ממנה שתישא באחריות לעסקה והיא אישרה זאת במסרון ששלחה לנייד שלו, אף על פי שהשוכר עצמו עוד לא ראה את הדירה. אלא שהעסקה לא יצאה לפועל, ובעל הדירה נותר קירח מכאן ומכאן.

     

    בתביעה שהגיש כמה חודשים לאחר מכן הוא דרש מהמתווכת 32 אלף שקל עבור ארבעה חודשי שכירות שהפסיד, הוצאות הכנת הדירה ופיצוי על עוגמת הנפש שנגרמה לו.

     

    המתווכת טענה מנגד שלמעשה היא לא הכירה את איש העסקים ומעולם לא התכוונה להיות אחראית כלפיו. היא אמנם אישרה את תנאי השכירות במסרון, אך רק לאחר שהרגיע אותה והבטיח שהאישור הוא רק בשבילו. לדבריה, גם היא נפלה קורבן לעוולה.

     

    הסתמך עליה

    השופט טל חבקין קיבל את התביעה בחלקה. לדבריו, שני הצדדים נפלו קורבן לניהול מו"מ בחוסר תום לב מצד איש העסקים, אלא שהוא נעלם, ונשאלת השאלה על מי תוטל האחריות. לדעתו, הסתמכות התובע על המתווכת, שהביעה הסכמה בכתב לקחת אחריות לסיכון היא סבירה, בפרט כשלא הייתה לתובע שום דרך אחרת לשמור על עצמו אם השוכר יפר את ההתחייבות.

     

    השופט סבר שהמתווכת לא נהגה בזהירות המתבקשת בסיטואציה שכזו, ובמקום לאשר לתובע במסרונים כי היא סומכת על הלקוח ואחראית לעסקה, היה עליה להסביר לו שהיא לא יכולה להתחייב בשמו.

     

    במקום להשאיר לבעל הדירה את הדילמה כיצד לפעול – אם לקחת את הסיכון או לחתום על העסקה הבטוחה שהייתה לו לפני כן - היא למעשה גרמה לו להסתמך על דבריה ולהתקדם במו"מ המסוכן.

     

    לבסוף פסק השופט כי הנתבעת תשלם לתובע 11,076 שקל – שכר הדירה עבור 11 יום, ממועד הכניסה המתוכנן של איש העסקים ועד שנכנס שוכר אחר, וההפרש בין דמי השכירות החודשיים שהיה אמור לקבל לאלו שקיבל בפועל מהשוכר שנכנס במקומו.

     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים