שתף קטע נבחר

הנה בא עוד רז גדול

ליאור רז כותב את העונה השניה של ‘פאודה’ ונמצא במשא ומתן למכירת הזכויות לטלוויזיה האמריקאית. בין לבין, הוא קפץ אלינו לפסטיבל הסרטים, לספר איך הפך לכוכב מבלי שידע שהוא כזה

“אשתי אומרת לי ‘אתה אולי סמל סקס, אבל בבית אתה יושב מול הטלוויזיה ומגרבץ’”. רז

 

 

ליאור רז, יוצר וכוכב הסדרה “פאודה”, הגיע ללוס אנג'לס במסגרת פסטיבל הסרטים הישראלי ה-29. זוהי לא הפעם הראשונה שרז מגיע לכאן בעקבות הסדרה שלו. הוא כבר השתתף בחוגי בית, נתן הרצאות ומופתע בכל פעם מחדש מזה שישראלי ארה"ב מכירים את הסדרה היטב. ככה זה כשאפשר להוריד חופשי סדרות אונליין.

 

תפסתי את רז ביום שמש נעים בחצר ביתם של זהבה ודני ישראלי, שאירחו לארוחת בוקר את הקולנוענים הישראלים שהגיעו ללוס אנג'לס כאורחי הפסטיבל. שלושה פרקים של פאודה יוקרנו במהלך הפסטיבל והם לבטח ישאירו בפה טעם של עוד. מדובר באחת הסדרות הטובות ביותר שנוצרו בארץ, מהכתיבה הנהדרת של אבי יששכרוף וליאור רז, שהיה ביחידה מובחרת בצבא, וכלה במשחק המעולה של כל השחקנים.

 

הסדרה מגוללת את סיפורו של דורון, מפקד צוות מסתערבים ואנשיו המנסים ללכוד חי או מת את בכיר מבוקשי חמאס בשטחים. המרדף גובה מחיר יקר, פיזי ונפשי, מדורון, אנשי צוותו והקרובים אליהם. עד "פאודה" היה ליאור רז שחקן לא מוכר, אבל בן לילה הפך לכוכב, מה שלא שינה את העובדה שהוא נשאר אותו אדם, עם רגליים על הקרקע. הסדרה שלו נמצאת כרגע בשלבי כתיבת העונה השניה, והמעריצים בארץ וכאן, כבר לא יכולים לחכות.

 

חשבת שהסדרה תצליח כל כך?

"להפך, חשבנו שלא יראו אותה. סדרה בערוץ נישה שמדבר על עניינים רציניים מאוד. היינו בשוק מההצלחה של זה. כשהבימאי, אסף בורשטיין סיפר לי שהוא לא יכול להסתובב ברחוב, התפקעתי מצחוק”.

 

מה קרה לשחקנים? הסדרה בטח פתחה להם הרבה דלתות.

"כן. כולם מבוקשים, כולם עובדים יפה”.

 

היה קשה למצוא שחקנים ערבים?

"בהתחלה כן, כי הם חשבו ששוב הם יהיו הטרוריסטים הרעים ואנחנו החבר’ה הטובים. כשהסברנו להם על מה מדובר, הם הבינו שאנו מראים את הסכסוך באופן מורכב והסכימו להשתתף”.

 

הגעת לכאן גם לפני מספר חודשים, קיווית למכור את הסדרה?

"באתי לסבב הרצאות ועשיתי פגישות עם הרבה סוכנים. אני חתום כאן בסוכנות גדולה ואנחנו נמצאים במגעים למכירת הסדרה”.

 

נו, אולי פאודה תהפוך להומלנד.

“הלוואי".

 


 

עד כמה השתמשת בדברים שחווית בעצמך במהלך שירותך הצבאי?

"הייתי ביחידה מובחרת שהתעסקה בדברים דומים, חלק מהסיפורים עברתי בדרך זו או אחרת, וחלק הם פרי הדמיון. את עניין המסתערבים חקרנו וניסינו להתקרב למציאות מבלי לפגוע בהם".

 

ארבע שנים עברו מאז כתבו רז ויששכרוף את הסדרה ועד שהצליחו להביא אותה לכדי מימוש. כהכנה למד רז ערבית ומדבר ערבית שוטפת, חפה ממבטא. בנוסף, הוא נכנס לכושר, למד קרב מגע, רץ, הרים משקולות.

 

"לא ידעתי ערבית, אבל הערבית לא זרה לי”, אומר רז, “שמעתי הרבה ערבית בבית. אבי מעיראק ואמי מאלג'יר וגם היתה לנו משתלה עם הרבה פועלים ערבים, אז שמעתי הרבה ערבית מילדותי. מאוד אהבתי ללמוד את השפה. למדתי אותה לעומק”.

 

אנשים מזהים אותך ברחוב. עד כמה הפרסום ואובדן הפרטיות מפריע לך?

"בסך הכל זה כיף שכולם באים ואוהבים את מה שעשיתי. אני שמח לפגוש אנשים שאוהבים ומעריכים את הסדרה. יש מקרים מסויימים שאתה רוצה פרטיות ולא מקבל אותה, אבל זה בסדר. גם כשאני הייתי רואה שחקן שאני אוהב, הייתי מתרגש. כשהייתי ילד, מאוד אהבתי את הכדורגלן אורי מלמיליאן. היתה לו חנות ספורט ורציתי לראות אותו, אז ישבתי וחיכיתי לו מחוץ לחנות. פעם אחת הוא דיבר איתי וזה היה מדהים. כי ברגע שאנשים שאתה מעריך ואוהב, מתייחסים אליך, זה הכי מדהים. אז אני לא אורי מלמיליאן, הוא יותר מוכשר ומפורסם ממני, אבל כן, זו מתנה גדולה שקיבלתי ומחיר הפרסום הוא מחיר קטן. חוץ מזה, אני חושב שהחיים מאוד הפכפכים. היום אתה למעלה ומחר אתה למטה. אני לא מסתנוור מהפרסום”.

 

כשהגעת לארה"ב לסיבוב הרצאות, לא הפתיע אותך שהישראלים כאן מכירים את הסדרה?

"בהחלט. אני כל הזמן ממשיך להיות מופתע מזה. אבל לא רק הישראלים ראו את הסדרה, גם האמריקאים. אתמול הייתי במסיבת הלאווין ושני אמריקאים ניגשו אלי ואמרו לי שהם ראו את הסדרה”.

 

לא מרגיז אותך קצת שאנשים מורידים את הסדרה בצורה פירטית?

"הייתי שמח אם היו משלמים לי על זה, אבל אין אפשרות לראות את זה פה, אז שיראו באינטרנט. כל צופה הוא חשוב”.

 

בנוסף על המשחק, רז משמש כבעלים ומנכ"ל משותף של חברת קוקורוזה, חברת הפקה ותוכן המתמחה ב- Brand Entertainment online ופרסומות לטלוויזיה ואינטרנט. ברשימת הקרידטים שלו תוכלו למצוא גם עבודה כשומר ראש של ארנולד שוורצנגר ורעייתו דאז, מריה שרייבר, וכן של השחקנית נסטסיה קינסקי. מקצוע בו עסק לאחר שיחרורו מצה"ל בשנת 1993. בזמן ששמר על שוורצנגר, הוא פיתח מערכת יחסים ידידותית עם השכן ג'ון פורסייט (בלייק קרינגטון מ"שושלת"). השניים היו עומדים ומנהלים שיחות על החיים ובכלל.

 

עם שובו לארץ הוא ניגש ללמוד משחק בבית הספר של ניסן נתיב ולאחר לימודיו השתתף בהצגות בתיאטרון גשר, בסדרות טלוויזיה כ"מתי נתנשק", "מיכאלה", "מילואים", "סרוגים", "גירושים נפלאים", "תא גורדין" ועוד. אף אחד מתפקידיו עם זאת, בתיאטרון, בטלוויזיה או בקולנוע, לא עשה לו את מה שעשתה עבורו הסדרה שיצר. ההצלחה הגיעה אליו כשהוא כבר אדם בוגר, נשוי (לשחקנית מיטל ברדה) ואב לשלושה ילדים בני 7, 5 ו-8 חודשים, מה שככל הנראה עזר לקרקע אותו ולא לעלות לו לראש יותר מדי. בראיון הוא מבקש לא לשכח את שותפיו לכתיבה: "קבוצה גדולה של אנשים יושבת לכתוב את הסדרה, זה לא רק אני. יש את אבי, עוד תסריטאי נוסף, עורך תסריט, כולם מאוד מוכשרים וכולם נתנו כתף, יד ועט שזה יקרה. זה ממש לא רק אני”.

 

ההצלחה לא שינתה אותך, לא עשתה משהו לאגו?

"לא. אני לא מסתנוור מזה, כמו שאמרתי לך, היום אתה למעלה, מחר אתה למטה. אסור לאבד פרופורציה”.

 

איך אשתך מתמודדת עם זה שאתה צריך לנסוע לחו"ל לעיתים במסגרת העבודה ומשאיר אותה מאחור עם שלושה ילדים?

"היא יודעת שזה למען שנינו וכך היא מתייחסת לזה. אני לא בא לבלות בלוס אנג'לס, אני בא לעבוד וזה עבור המשפחה. מבחינתנו, זהו פרוייקט משותף. היא מקבלת הכל באהבה ואפילו צוחקת על כל הפרסום. היא אומרת לי: אתה אולי סמל סקס, אבל בבית אתה יושב מול הטלוויזיה ומגרבץ”.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים