אגדת הכדורסל דולף שייס הלך לעולמו בגיל 87
מי שנחשב ל"כדורסלן היהודי הטוב בכל הזמנים", מת בסירקיוז לאחר מאבק במחלת הסרטן. הוא זכה באליפות אחת עם סירקיוז נאשיונלס ב-1955, נבחר 12 פעמים למשחק האולסטאר, שש פעמים לחמישיית העונה וגם לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA. שייס היה ציוני נלהב שהשתתף מספר פעמים במכבייה כמאמן
דולף שייס, אחד מראשוני הכוכבים של ליגת ה-NBA ומי שנחשב לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בכל הזמנים בתולדות הליגה, נפטר היום (ה') בסירקיוז בגיל 87 כתוצאה ממחלת הסרטן.
שייס, אמריקאי-יהודי נלהב, נחשב לאחד הספורטאים היהודים הגדולים ביותר במאה ה-20, מלבד היותו מרכיב עיקרי בשנים הראשונות של הליגה הטובה בעולם, וכן כחלק מהותי מקבוצת האליפות של סירקיוז נאשיונלס (לימים פילדלפיה סיקסרס) ב-1955.
הוא נבחר בדראפט של 1948 כבחירה הרביעית על ידי הניו יורק ניקס, אך הועבר לסירקיוז, שם בילה 16 עונות מוצלחות למדי שכללו כאמור אליפות אחת, שש בחירות לחמישיית העונה, שש בחירות לחמישייה העונה השנייה, 12 פעמים לאולסטאר, זכייה אחת בתואר מלך הריבאונדים בליגה (1951). בסופו של דבר, ב-1996, הוא נבחר לאחד מ-50 השחקנים הגדולים בתולדות ה-NBA.
הוא היה פאור פוורורד חכם וקשוח, שלמרות גובהו הלא רם (התנשא ל-2.01 מ'), לא פחד להתעמת גם עם הגבוהים ביותר. לאחר סיום דרכו כשחקן, הוא הפך להיות מאמן ואף נבחר למאמן העונה ב-1965/66, כשהוא מוביל את פילדלפיה ו-ווילט צ'יימברליין האגדי לגמר הליגה, שם הפסיד לבוסטון סלטיקס של ביל ראסל.
שייס היה גם ציוני נלהב, אשר תרם רבות, פיזית וכלכלית, למשחקי המכבייה בישראל. מלבד היותו מגייס כספים, הוא גם אימן את נבחרת ארה"ב במכבייה של 1977, עמה זכה בזהב, וב-1993 אימן את נבחרת הוותיקים. ילדים ונכדותיו השתתפו גם כן במכביות של תחילת המילניום הנוכחי.
לפנייה לכתב/ת 
