בכיר בברקליס: "ההיי־טק בישראל מדהים אותי בכל פעם מחדש"
דרק ווייט, מנהל החדשנות בבנק ברקליס הבריטי, מקים בתל־אביב את Rise, מרכז חדשנות לסטארט־אפים שצפוי להיפתח במארס
האיומים הטכנולוגיים על תעשיית הבנקאות המסורתית גרמו לבנקים רבים בעולם לשנות את התפיסה. כעת הם מאמצים את הטכנולוגיה החדשה ו"המפריעה" כהגדרתם, בניסיון לשמר את מעמדם בקרב הלקוחות שטעמם משתנה גם ביום שאחרי. במסגרת זו מקים בנק ברקליס הבריטי בישראל מרכז חדשנות ייחודי, Rise, שצפוי להיפתח במארס בתל־אביב. האחראי על הקמתו הוא דרק ווייט, מנהל החדשנות והדיגיטל הראשי של הבנק, שביקר באחרונה בארץ.
למה דווקא תל־אביב?
"הכישרון, הדי.אן.איי היזמי של האנשים והסביבה העסקית. כשמביאים את כולם יחד, הטכנולוגיה מתורגמת למוצרים שחברות ואנשים משתמשים בהם. זה אחד המקומות המרכזיים בעבור Rise ולעתיד תעשיית השירותים הפיננסיים", אומר ווייט בריאיון ל"ידיעות אחרונות".
"הדבר שמדהים אותי בישראל הוא, שהאימפקט שהיא מייצרת, אף שהיא מדינה קטנה, על העולם הטכנולוגי יוצא דופן. דבר אחד הוא לקרוא על זה, אבל בכל פעם שאני מגיע לפה מדהים לראות את זה קורה. ההפתעות שאני מגלה בכל פעם הן החברות החדשות שקמות והקצב שבו התעשייה הזאת נעה. האופן שבו היא הופכת בתוך שנייה טכנולוגיה חדשה לבשורה גלובלית היא דבר שלא קורה בשום מקום אחר בעולם".
איך זה התחיל?
"מתוך ההבנה שהטכנולוגיה תופסת יותר מקום בעיצוב העתיד שלנו הקמנו לפני שנתיים בברקליס סביבת עבודה לסטארט־אפים בלונדון. הזמנו 300 סטארט־אפים לבוא ולעבוד איתנו על 5 אתגרים בתחום הפינטק (טכנולוגיה פיננסית), ונדהמנו מכך ש־300 סטארט־אפים עשו זאת בתוך שבועיים. שאלנו את עצמנו מה יקרה אם נעשה זאת בכל יום.
"יצרנו בלונדון סביבה פיזית שהפכה מאוחר יותר ל־Rise, שאת המודל שלה אנחנו מביאים לתל־אביב. עשינו שלושה דברים: ייצרנו סביבת עבודה לכל סטארט־אפ מכל תחום, בנינו אולם הרצאות שבו יכולים מאות מהמוחות הצעירים והמבטיחים ללמוד ולהתחבר, והקמנו את האקסלרטור שלנו (תוכנית להאצת סטארט־אפים) הממוקד בפינטק. אנחנו אומרים לסטארט־אפים מה מעניין אותנו והם מנסים למצוא פתרונות", הוא מוסיף.
למרות היסטוריה אישית בברקליס, ווייט מזכיר יותר יזם היי־טק מבנקאי. "את החברה הראשונה שלי — עסק להפצה של עיתונים — הקמתי בגיל 9", הוא אומר. בעת לימודיו באוניברסיטה הקים חברה שעסקה בבידור עם התמקדות בספורט. משם עבר לשיווק בתחום לאחד הבנקים הגדולים, וחתם על הסכמי מסחור מול 250 מקבוצות הספורט הפופולריות בעולם לשיווק מוצרי בנקאות ממותגים.
"ביולי 1996 גילינו את כוח האינטרנט", אומר ווייט. "הפכנו אז בפעם הראשונה את הבנקאות המסורתית לדיגיטלית, כשלקחנו אופרציה שעד אז נעשתה על נייר והעלינו אותה לאתר. פתחנו 60 אלף חשבונות ביום אחד, מה שגרם לנו להבין שעלינו על משהו. אז הקמנו את הבנק האינטרנטי הראשון, Wingspan. אחרי זמן מה עזבנו אותו וגייסנו 20 מיליון דולר שבאמצעותם הקמנו את ג'וניפר בנק, שנמכר בהמשך לברקליס. ומאז אני שם".
רוח היזמות הביאה את ווייט לפני 5 שנים להקים את חטיבת החדשנות והדיגיטל בבנק. "אחד השירותים הראשונים שפיתחנו הוא פינג איט, פלטפורמה ניידת להעברת כספים. הבנו שאם נפתח אותו בבנק יעבור זמן רב עד שנראה את זה מתממש, ושעלינו לעבוד כמו סטארט־אפ. נדרשו לנו 7 חודשים עד להשקת השירות", אומר ווייט. השירות צבר פופולריות גדולה, ומשמש לדבריו לקוחות מכל הבנקים.
"אני יכול לשלוח כסף לכל אחד בבריטניה דרך הטלפון. כל מה שאני צריך זה את מספר הטלפון שלו", אומר ווייט. "זה שירות של העברת כספים מחשבון בנק אחד לחשבון בנק אחר. זה מהיר, פשוט ובטוח. העולם עובר ממערכות ופלטפורמות סגורות לפתוחות. כשהשקנו את פינג איט היה לנו חזון ליצור מוצר שיוכל להתרחב מעבר ללקוחות ברקליס. שיוכל לחצות ארגונים. זה התחיל כשירות של אדם פרטי מול אדם פרטי, אבל היום 20% מהלקוחות העסקיים שלנו באים בגלל פינג איט".
זה לא נוגד את עקרון הבנקאות המסורתית?
"אנחנו מכירים בכך שכדי לעצב את עתיד השירותים הפיננסיים עלינו לקרוא תיגר על השירותים המסורתיים. אז, כן, פינג איט הוא "הפרעה" לבנק. אבל היום זהו אחד משירותי הליבה של ברקליס".
האתגר הבא של ווייט היה בהמרת שירותים נוספים לדיגיטל. "אנחנו יודעים שהלקוחות שלנו רוצים לעשות אחת מ־28 פעולות, וכיום אנחנו מאפשרים להם לעשות את הפעולות הללו דרך הטלפון הנייד שנמצא בכיס שלהם. זה נובע מהצורך בהבנה של אנשים ושל טכנולוגיה. הטכנולוגיה משנה את הדרך שבה כולנו חיים. הלקוחות שלנו משתמשים באפליקציה של הבנק במכשיר הנייד שלהם 27 פעמים בחודש. הם משתמשים באתר של הבנק 8 פעמים בחודש והולכים לסניף הבנק 3 פעמים בחודש. כשאנחנו מעצבים את העתיד, ואני חושב שזה נכון לכל תעשייה, צריך להבין אנשים וטכנולוגיה", אומר ווייט.
ומה למדתם?
"למדנו שהלקוחות שלנו רוצים שני דברים: לעשות דברים בעצמם בזמן שמתאים להם ואיך שמתאים להם, והם רוצים חוויה שבה יוכלו להיות שותפים עם אדם נוסף, איש צוות של הבנק שיסייע להם. אנחנו צריכים לייצר את הפלטפורמה שתאפשר להם לעשות את שני הדברים יחד. למדנו שיש צורך במעבר מפלטפורמות סגורות לפתוחות, והדבר נכון גם ליזמות. שם נמצאות ההפרעות האמיתיות של עולם הבנקאות. מה שאנחנו עושים היום הוא לקחת את אחד המוסדות הפיננסיים הגדולים בעולם ולשלב בו סטארט־אפים שקוראים עליו תיגר. אנחנו מאחדים אותם כדי לפתור בעיות בדרך שלא נעשתה עד היום".
את מרכז החדשנות Rise מביא כאמור ווייט לישראל. ברקליס שכרה לשם כך את המשרדים ששימשו את הנהלת הבורסה בתל־אביב בעבר ברחוב אחד העם. "יש לנו שני אתרים בבריטניה, בלונדון ובמנצ'סטר, יש לנו אחד בניו־יורק, אנחנו מקימים כעת בתל־אביב, בקייפטאון, בליטא ובהודו. אנחנו מחפשים לחבר את הקהילות המקומיות הללו לעולם הגלובלי ולייצר סביבה שמתאימה להם לצמוח בשווקים. זה כבר קורה, וזו הצלחה אדירה, כשאנחנו מצליחים להביא לסטארט־אפים האלו ערך מוסף בתור לקוחות שלהם".
איך אתם בברקליס רואים את עתיד הבנקאות?
"ב־5־10 השנים הבאות וול סטריט תיראה אחרת. ברקליס היא אחת מחברות הטכנולוגיה הגדולות בעולם. הבנקים יהפכו יותר לחברות טכנולוגיה ויהפכו את השירותים ליותר טכנולוגיים מבעבר. גם מה שקורה בסניפים ישתנה. נראה פחות עבודת ניירת ויותר באמצעים טכנולוגיים. אימוץ טכנולוגיות הוא עניין של זמן. צריך להבטיח שזה יהיה העתיד שלנו".
מה החברות הישראליות ירוויחו מהמרכז החדש בתל־אביב? יתמחה בתחומי הסייבר, הפינטק, Blockchain (הטכנולוגיה העומדת מאחורי הביטקוין) ותוכנה ארגונית (enterprise software). את האקסלרטור יפעיל טקסטארס, האקסלרטור המוביל בארה"ב בניהול לירון רוז, יזם ומשקיע אנג'ל. בסוף החודש תיסגר ההרשמה למחזור הראשון שייפתח ב־13 במארס. אז יחל המיון, ובו ישתתפו בין היתר ווייט וטרולס אורטינג, הממונה על תחום הסייבר בבנק.
