שתף קטע נבחר

החגב המכני הישראלי שיציל בני אדם

שיתוף פעולה בין אוניברסיטת תל אביב ומכללת אורט בראודה הוליד רובוט בעל תכונות של חגב: הוא קטן וקליל וקופץ לגובה של פי 25 מגובהו. בזכות הנתונים האלו, השאיפה היא שהוא יצליח להגיע למקומות אליהם אין גישה לאנשים וגם יסייע במשימות של לחילוץ והצלה

לסרט "אוורסט" יכול היה להיות סוף אופטימי יותר לו הרובוט TAUB היה קיים לפני 20 שנים. מיהו TAUB? זהו רובוט מיניאטורי שמחקה את תכונותיו של החגב: הוא קטן בגודלו ובעל יכולת ניתור לגובה של יותר מ-3 מטרים - פי שניים מרובוטים אחרים בגודל זה. אחת ממטרותיו היא להיות שמיש בארועים של חילוץ והצלה, שכן בזכות נתוניו הוא יכול להגיע למקומות שכף רגלו של אדם מתקשה לדרוך בהם ובעצם לסייע לצוותי שטח שמתקשים להגיע לאזורים סבוכים. יתכן שלו הרובוט TAUB היה קיים, לפחות חלק מהאנשים שנהרגו באסון האוורסט - יכלו להנצל.

 

 

הרעיון ליצירתו של TAUB נולד לאחר שסטודנטים להנדסה ניסו להבין איך חרק כמו החגב צובר תאוצה ומזנק גבוה - יחסית לגודלו. ד"ר גאבור קושה, מהפקולטה להנדסה מכנית באוניברסיטת תל אביב וד"ר אורי בן-חנן מהמחלקה להנדסה מכנית באורט בראודה, פנו אל פרופ' אמיר אילי, מהמחלקה לזאולוגיה בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב שיענה על החלק הביולוגי של הרעיון. "יצרנו שת"פ משולש המבוסס על הידע הביולוגי שלי ועל הידע ההנדסי שבבסיס המחקר שהסטודנטים שלהם חקרו" מספר פרופ' אילי. "סטודנט ישב אצלי במעבדה וצילם במשך שעות חגב קופץ. הרעיון היה ללמוד את מנגנון הקפיצה של החגב, להסביר למהנדסים את העקרונות ויחד ניתחנו את יכולותיו".   

 

פרופ' אמיר אילי וחבר למחקר  (צילום: יונתן בלום) (צילום: יונתן בלום)
פרופ' אמיר אילי וחבר למחקר (צילום: יונתן בלום)

"זהו רובוט זעיר במשקל של 23 גרם בערך, אורכו פחות מ-15 סנטימטרים והוא קופץ לגובה של קצת יותר מ-3.3 מטרים שזה פי 25 מגובהו. מלבד זאת הוא גם מגיע למרחק של כ-1.3 מטרים מנקודת המוצא שלו", מסביר פרופ' אילי כיצד נראה ופועל הרובוט. "בדגם הקיים הוא כבר יכול לבצע קפיצה שנייה ואנחנו ממשיכים לעבוד עליו ולייעל את עבודתו. ה-TAUB כמעט חסר גוף ומשקלו נמוך מאוד על מנת שניתן יהיה להתקין עליו מצלמה קטנה או סנסורים ולהפוך אותו לרובוט המספק מידע מהמקומות אליהם הוא מגיע".

 

הרובוט TAUB - שילוב של קפיצים ומנוע, ממש כמו החגב  (צילום: פרופ' אמיר אילי) (צילום: פרופ' אמיר אילי)
הרובוט TAUB - שילוב של קפיצים ומנוע, ממש כמו החגב (צילום: פרופ' אמיר אילי)

ולנטין זאיצב, מהנדס מכונות וסטודנט לתואר שני בהנדסה באוניברסיטת תל אביב, שהוא גם חלק מצוות הפיתוח של TAUB, מפרט כיצד פועל החגב המכני: "מנגנון הקפיצה של הרובוט פותח בהשראת גוף החגב ותהליך הקפיצה שלו. המאפיינים העיקריים שלקחנו מהחגב הם זוג רגלי הקפיצה האחוריות הגדולות והרכיבים האלסטיים הטבעיים שיש לו במפרקים. הרובוט מורכב ממנוע חשמלי זעיר וסוללה קטנה המהווים את ה'שרירים', מיקרו-בקר זעיר המהווה את ה'מוח', קפיצים מתכתיים שתפקידם לאגור אנרגיה, רגלי קפיצה ארוכות העשויות ממוטות פחמן, וגוף שיוצר בהדפסת תלת-ממד שמחזיק את הכול ביחד".

 

ולנטין זאיצב  (צילום: מריה פרטמן) (צילום: מריה פרטמן)
ולנטין זאיצב (צילום: מריה פרטמן)

"בשלב הראשון, סיבוב המנוע גורם לחוט דמוי גיד למשוך את הרגליים לכיוון הגוף, ועל ידי כך לדריכת הקפיצים הנמצאים במפרקים, עד לנעילה מכנית של הרגליים בסמוך", מסביר זאיצב. "בשלב השני, סיבוב המנוע לצד השני משחרר את החוט דמוי-הגיד עד לשחרור הנעילה, מה שגורם לשחרור פתאומי ומהיר של האנרגיה האגורה בקפיצים. השחרור המהיר יוצר תנועת 'בעיטה' מהירה שגורמת לרובוט לנתר אל האוויר, בדומה לקפיצה של החגב".

 

פרופ' אילי מוסיף: "ל-TAUB יתרונות רבים: הוא קטן, עלותו זולה ועל כן ניתן לייצרו בכמויות, הוא יכול להשתחל למקומות שאנשים לא יכולים להגיע אליהם וגם יהיה קשה לגלות אותו. בכלל, יש פה שיתוף פעולה בין ביולוגים למהנדסים - זה שיתוף פעולה חשוב והדרך הטובה והנכונה להגיע להישיגים שיהפכו את העולם

 למקום טוב יותר". אגב, אם תהיתם - שמו של TAUB נגזר משילוב שמם של אוניברסיטת תל אביב והמכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה.

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: פרופ' אמיר אילי
ה-TAUB ואחיו החגב
צילום: פרופ' אמיר אילי
צילום: יונתן בלום
פרופ' אמיר אילי
צילום: יונתן בלום
מומלצים