.jpg)
לחוצים לקראת הבחינות? טיפים להתמודדות
תקופת הבחינות הראשונה לשנה בפתח, והגיע הזמן להביט לפחד בעיניים. איך אפשר להתמודד עם הלחץ, ולא לתת לו להכריע אותנו בתקופת הלימודים האינטנסיביים? רן שמשוני עם טיפים שימושיים
עד היום אני זוכר את הבחינה בשרטוט בטכניון. למי שלא מכיר, מדובר בבחינה בת חמש שעות, ארוכה ומתישה בלשון ההמעטה.
כתבות נוספות בערוץ הלימודים
למה אני זוכר את הבחינה הזו? כי רבע שעה אחרי שהתחילה, כשכולנו היינו שקועים עמוק בניירות, נפתחה הדלת ובפתח עמד סטודנט שהבין שהוא הגיע באיחור והתחיל לבכות. אני זוכר אותו עומד שם, בטוח שחרב עליו עולמו, ושאין טעם שיכנס בכלל לבחינה.
מה הסיפור עם הלחץ הזה?
אנחנו נלחצים לקראת בחינות ומטלות חשובות. אנחנו נלחצים כאשר אנחנו צריכים לקבל החלטות משמעותיות, כמו למשל האם לעבור פקולטה או האם לגשת למועד א' או מועד ב'. לפעמים הלחץ גורם לנו לתחושות קשות של כישלון וחוסר יכולת להתמודד עם הקשיים, ואם לא די בזה - ככל שאנחנו לחוצים יותר, אנחנו מרגישים שכל כישלון שלנו במהלך הסמסטר יפגע בנו קשות.
סטודנטים בבחינה. למדו להביט ללחץ בעיניים(צילום: shutterstock)
הדחקה: כאשר אנו נכשלים בבחינה למשל, אנחנו מנסים להדחיק את הכאב והתחושות הקשות, ולהחליף אותם בתחושה אחרת - כי עם הקושי עצמו קשה להתמודד.
רציונליזציה: אנו מספקים הסבר שקרי אך הגיוני לכאורה לכישלון, כמו למשל, "ממילא לא רציתי לעבור לפקולטה להנדסת חשמל" - אף שבפועל מאוד רצינו.
הכחשה: אנו יודעים שבעוד שבוע יש בחינה גדולה על חומר רב, אך מתעלמים לחלוטין מעובדה זו.
העברה: אנו מתוסכלים וכועסים על ציון נמוך שקיבלנו, אבל מוציאים את הכעס על חבר שנקלע לסביבה.
(צילום: shutterstock)
אז איך מתמודדים עם הלחץ?
להלן שתי דרכים שמאוד עוזרות להתמודדות נכונה וטובה עם לחצים:
התמקדות בגורם הלחץ: אם למשל אנו מרגישים שאין לנו שום סיכוי להצליח בקורס כלשהו, שזה קורס שלעולם לא נבין ושסביר להניח שגם הבחינה תהיה נוראית - ננסה להתמקד בגורם הלחץ (במקום להדחיק או להכחיש).
ננסה "להסתכל ללחץ בעיניים" ונשוחח עם המרצה, נחפש שותף ללמידה במהלך הקורס (ולא רק לקראת הבחינה) שיעזור לנו להתמודד עם הלחץ והקושי, נפנה ליחידה לקידום הסטודנט לקבלת עזרה ותמיכה ועוד. בכל מקרה הדגש פה הוא למצוא פתרונות מעשיים ומושכלים להתמודד עם הלחץ (כאשר הוא רק מתחיל) - ולא להתעלם.
התמקדות בתחושת הלחץ: לדוגמה, אם אנו לחוצים מאוד מבחינת הסמסטר במבוא לפסיכולוגיה, אנו יכולים לנסות להבין מה באמת מלחיץ אותנו או מה מקור התחושה. ננסה להגדיר במילים את תחושת הלחץ ואת הסיבות האפשריות לתחושה זו וננסה להבין ממה אנו לחוצים.
ברגע שהצלחנו להבין את הסיבה ללחץ נוכל לחשוב על פתרונות אפשריים להתמודדות, כמו בשיטה הקודמת, רק שהפעם נוסיף לכלי ההתמודדות שלנו גם התייחסות לתחושת הלחץ עצמה - למשל שימוש בשיטות להרגעה, דמיון מודרך, הרפיה, חשיבה חיובית וראייה לטווח ארוך.
חשוב ליצור רשימה של הפתרונות האפשריים על פי הסדר שבו אנו מתכוונים לנסות אותם, החל בראשון וכלה באחרון ולוודא שאנו אכן מנסים את הפתרון שבו בחרנו. כמובן שאת השינוי נבחן לאורך זמן ולא מיידית לבחינה הקרובה. במידה והפתרון שבחרנו בו לא הוכיח את עצמו, ננסה פתרון אחר. אם לעומת זאת יש שיפור לטובה, נמשיך קדימה.
אגב, לסובבים אותנו יש השפעה מכרעת על מידת הלחץ שאנחנו חשים - כדאי לנסות להקיף את עצמנו באנשים שמכילים את הלחץ שלנו ועוזרים לנו להתמודד אתו ולא מהווים גורם מגביר לחץ.
חשוב לזכור ששמירה על רמה מסוימת של לחץ היא דבר טוב. הלחץ המידתי מסייע לנו להתקדם קדימה, לא להוריד את הרגל מהדוושה (במהירות המותרת, כן?) ולשמור עלינו חדים ובמסלול. נסתכל ללחץ בעיניים, נמצא פתרונות מעשיים למקור הלחץ ולסיוע להתמודד עם תחושת הלחץ ונסיים את הלימודים בהצלחה ובשלווה.
הכותב הוא מומחה למיומנויות למידה, ממקימי חברת פסיפס להנחייה והקניית מיומנויות למידה להורים, סגלי חינוך, סטודנטים ותלמידים. ממחברי הספר "סודות הלמידה"
לפנייה לכתב/ת 
צילום: shutterstock
מומלצים
