היועמ"ש מבהיר: מתי יש לפתוח בבדיקה לפני חקירה
בדיקה מקדמית לפני חקירה פלילית תיפתח רק במקרים חריגים ובהתאם לתשתית הראייתית ולהשלכות הציבוריות-תפקודיות, קובע וינשטיין - אבל משאיר מרחב לשיקול דעת של גורמי האכיפה
בדיקה מקדימה לפני חקירה - מתי התהליך לגיטימי ומתי לא: חודש לפני שהוא מסיים את תפקידו, פרסם היום (ה') היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין הנחיה שמטרתה לפזר את הערפל סביב הסוגיה ולהבהיר לגורמי אכיפת החוק מתי יש לפתוח בבדיקה לפני חקירה.
לפי וינשטיין, ההחלטה על פתיחה בבדיקה מקדימה מושפעת משני שיקולים מרכזיים: הראשון הוא עוצמת התשתית הראייתית ההתחלתית ביחס לחשד נושא המקרה אל מול האינטרס הציבורי במיצוי הבירור העובדתי. השיקול השני הוא ההשלכות הציבוריות-תפקודיות הכרוכות בהחלטה על פתיחה בחקירה. מכך עולה שאם מדובר באדם חשוב יש להמתין בפתיחה בחקירה וקודם כול להתחיל בהליך של בדיקה, שאינה חקירה באזהרה.
ההנחיה של וינשטיין תקפה לא רק כלפי הפרקליטות והמשטרה, אלא גם לרשות לניירות ערך, רשות המסים והרשות להלבנת הון. וינשטיין קובע כי
הבדיקה המקדימה משמשת, במקרים המתאימים, כלי עזר לצורך קבלת החלטה מושכלת אם לפתוח בחקירה או לסגור את התיק, והיא מבוססת על ההכרה בהשלכותיה הנרחבות של ההחלטה לפתוח בחקירה פלילית.
לדברי היועץ, הסמכות להורות על ביצוע בדיקה כפעולה מקדימה נובעת מהסמכות להורות על פתיחה בחקירה, ולברר אם כבר הונחה תשתית עובדתית ראויה טרם קבלת החלטה. "בהתאם לכך, הבדיקה המקדימה היא בגדר 'סמכות עזר טבועה', המהווה אמצעי נוסף המצוי בארגז הכלים של רשויות האכיפה, והן רשאיות לעשות בו שימוש במקרים המתאימים בבואן להכריע אם להפעיל את סמכותן ולהורות על פתיחה בחקירה פלילית".
אף על פי כן קובע וינשטיין כי פתיחה בהליך של בדיקה מקדימה תיעשה במקרים חריגים, כאשר מתקיים אחד השיקולים המפורטים בהנחיה. עם זאת, מובהר בהנחיה כי לא ניתן לקבוע קריטריונים קשיחים לעניין המקרים שבהם יתקיים הליך של בדיקה מקדימה, וראוי להשאיר מרחב לשיקול דעת, וכל מקרה נדון לגופו ועל פי נסיבותיו.
בהנחיה מובהר כי כל רשות המוסמכת לבצע חקירה פלילית, מוסמכת לבצע גם בדיקה מקדימה בנסיבות המצדיקות זאת. לפיכך כל האמור בה, החל על משטרת ישראל, יחול גם על גופי חקירה אחרים בהתאמה המתחייבת מנסיבות העניין, מייחודו של הגוף החוקר, ומהוראות הדין הרלוונטיות.
