שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    הזמן הטוב ביותר לשנות את החיים - עכשיו

    אני לא מסוגלת לשמוע את המשפט "בגילי אני כבר לא אשתנה" או "זה מה יש, אין מה לעשות". עם גישה כזאת באמת אין מה לעשות – חוץ מלהישאר בחוסר מודעות, אבל אם החלטתם לעשות שינוי - תעשו אותו עכשיו

    משפט חכם אומר – את הכי זקנה עכשיו ממה שהיית לפני רגע והכי צעירה ממה שתהיי כל החיים. לגיל אין משמעות, רק למה שעשית עד עכשיו ויותר מכך למה שתעשי מכאן והלאה.

     

    אני לא מסוגלת לשמוע את המשפט "בגילי אני כבר לא אשתנה" או "זה מה יש, אין מה לעשות". עם גישה כזאת באמת אין מה לעשות – חוץ מלהישאר בחוסר מודעות, שזה נחמד, כי לאנשים בלי מודעות טוב בחיים – הם לא יודעים שהם תקועים, אין להם מושג שהחשיבה שלהם צרה והם שוחים במים רדודים.

     

    הכתבות הקודמות של גאיה

    תארי לך שהכל אפשרי - ותתחילי לחיות. עכשיו

    זה הרגע: היפטרו ממחשבות מסרסות ששודדות לכן את הזמן

    מתגרשת? אל תהיי חברה של הילדים - תישארי אמא

     

    תקופה ארוכה חייתי על אוטומט

    תקופה ארוכה שחיתי גם אני במים של הקטנים, ושכנעתי את עצמי שזה לא פיפי, זה כלור. הייתי מודעת למצב ברמה מסוימת אבל העדפתי לספר לעצמי סיפורים על זה שעכשיו זה לא הזמן לעשות שינוי או מהלך כלשהו שיזעזע את המערכת.

     

    נתתי לעצמי 1001 סיבות ו-2002 תירוצים למה לא לקום ולעשות פעולות שיגרמו לי גאווה. הייתי פאסיבית בזוגיות, פאסיבית בקריירה וזה נתן את אותותיו בכל מה שנגע בי.

     

    ברור שלא הרגשתי כלום. לא ראיתי את עצמי נובלת, חייתי על אוטומט והייתי עייפה ונטולת אנרגיה רוב הזמן. יצאתי לבלות עד הלילה כדי למלא חלל שאפילו לא ידעתי שהוא קיים - נהניתי, לא סבלתי לרגע, אבל לא הבנתי שזה ריפוי בעיסוק, אלכוהול שאני שופכת לעצמי על הפצעים.

     

    נראה אתכן מורידות כל ערב צ'ייסרים של שארטרז, 70% אלכוהול. לא קל. טיילתי באזור הנוחות שהפך לאזור הנכות שלי. הכל היה ידוע וצפוי מראש, גם ההפתעות היו לא מפתיעות, ורוב הזמן חשבתי "מה יהיה אחר כך, כשבאמת ארצה לשנות דברים? אולי זה לא יצליח? אולי עדיף להשאיר עליי את המצופים עוד קצת?"

     

    העמדתי פנים שאני חזקה - ואז זה קרה באמת

    ואז קיבלתי החלטה. והחלטתי להוציא אותה לפועל. ורעדו לי הביציות ושקשקו לי הסתימות. וראי איזה פלא – השמים לא נפלו, דבר הוביל לדבר ומיום ליום הרגשתי יותר ויותר סיפוק על זה שאני מוציאה לפועל את הרעיונות שלי.

     

    חטפתי כאפות, אכלתי אכזבות, היו לילות שבכיתי במקלחת ושאלתי את עצמי מאיפה אני שואבת עוד כוחות ולמה לא לחזור למוכר וידוע. הרבה פעמים שיננתי את המנטרה "פייק איט טיל יו מייק איט" והעמדתי פנים שאני חזקה כמו וונדרמן וקלה כמו גל גדות. אבן אחרי אבן בניתי את עצמי ובסוף זה קרה: התחלתי להאמין שמה שאני עושה זה טוב, מעולה אפילו, והתחלתי להאמין בעצמי.

     

    אין גיל לשינוי. זה תמיד מפחיד ומסוכן ומפוצץ בחרדות, וכן, יש סיכוי שזה לא יצליח. אבל גם יש סיכוי שזה יצליח וימלא אותך בהתרגשות ובפרפרים צבעוניים בבטן, ויש אפילו סיכוי - שלא נדע - שתהיי מאושרת!

     

    שנה הלכה, שנה באה, ואני כפיי ארימה – בהוקרה למה שמתרחש עכשיו ובתפילה למה שעוד צפוי לי בעתיד. לעולם לא מאוחר לקחת יוזמה ושליטה על החיים שלנו. צריך רק שני אנשים שיאמינו בנו ושנעשה את הצעד הראשון ואחריו נוביל קדימה עוד רגל ועוד רגל.

     

    אני מאחלת לכן שנה נהדרת, של אהבה עצמית לפני הכל, ואחריה יגיעו כל הבשורות הטובות. סוף זה תמיד התחלה של משהו חדש, תכלה שנה וקללותיה - תחל שנה וברכותיה.

     

    הפי ניו ייר,

    גאיה קורן.

     

    גאיה קורן היא עתונאית ידיעות אחרונות, מנטורית נשים במשבר וגירושין, מרצה לשינוי חיובי בחיים   ומנחת סדנאות אני מלכה! להערכה עצמית. גרושה באושר, עושה מהלימון לימונצ'לו ואופטימית חסרת תקנה





     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: index open
    תפסיקי להיות פאסיבית ותתחילי לעשות
    צילום: index open
    גאיה קורן
    ד"ר רק שאלה
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים