נפרדים מז'קלין
פוליטיקאים ומלכות יופי, אישי ציבור ודוגמניות, אנשי עסקים ושחקנים — כולם ליוו אתמול את מעצבת השיער המיתולוגית ז'קלין ליכטנשטיין בדרכה האחרונה • אביב גפן שר לזכרה את "שיר עצוב", יצחק הרצוג ספד: "היא הייתה משרד רווחה של אדם אחד ולא הבדילה בין שועי עולם וסלבס לבין האזרחים הרגילים"
מאות ליוו אתמול למנוחות את ז'קלין ליכטנשטיין, מעצבת השיער המיתולוגית שהלכה לעולמה שלשום במפתיע בגיל 67.
בית־העלמין קריית שאול בתל־אביב התמלא בבני משפחה וחברים, דוגמניות ושחקנים, אנשי בידור ואנשי עסקים שהתקשו לעכל את מותה הפתאומי של ליכטנשטיין. רבים מהם הכירו אותה כשעברו תחת ידיה במספרה שהקימה עם בעלה אביגדור לפני 30 שנה והפכו מהר מאוד לחברי נפש שלה, והיא הייתה להם אשת סוד.
מעל לקברה סיפר בעלה אביגדור על הרגעים האחרונים. "חיבקתי אותה ונישקתי אותה", שחזר. "אמרתי לה 'דברי איתי' והיא לא דיברה. זה לא להאמין שאני נפרד ממנה היום. אני לא מסכים, ז'קלין, לא סיכמנו ככה, אהובה שלי. את לא עושה לי את זה, זה לא אמיתי". גם אמה המבוגרת של ז'קלין התקשתה להיפרד וזעקה מעל הקבר הטרי בכאב: "למה את ולא אני?"
יו"ר האופוזיציה, ח"כ יצחק בוז'י הרצוג, ידיד המשפחה, ספד לה: "מה שמאפיין את ז'קלין הוא שהיא הייתה משרד רווחה של איש אחד. מטיפול בקשישים בודדים ועד הילדים הכי נזקקים והצעירות שבאו ללמוד ממנה, שאותן הפכה לנשים מצליחות. לא היה הבדל אצלה בין שועי עולם לבין דלת העם, בין אזרח רגיל לבין מי שנחשב סלב".
הדס מוזס־ליכטנשטיין, כלתה של ז'קלין, ספדה לה בבכי: "היית כל כך מיוחדת, בן אדם זהב שתמיד נתן את עצמו לאחרים, תמיד חשב על מישהו אחר לפני שהוא חשב על עצמו. רק בליל הסדר האחרון הזמנת עשרות חיילים שעשו איתנו חג, אמרת שזו מצווה. לא היה אחד שלא הכיר את טוב הלב שלך. אני בטוחה שאת וסבתא פולה מסתכלות עלינו מלמעלה ושמחות על המזימה שלכן, שמאז החברות הפכתן למשפחה. לא חלמתי בימי חיי שתהיה לי חמות כמוך, למרות שאת הרבה מעבר. אשריי שזכיתי להכירך ולחיות לצידך".
ירון, בנה, ספד ואמר: "מלאך שלי, אני לא מסוגל להיפרד ממך. הלוואי ותבואי יום אחד ואקבל ממך נשיקה, זה מה שאני רוצה".
גם הנכדה שירה נפרדה: "סבתא היא החברה הכי טובה שלי, היא אחותי. היום אני מבינה איזו זכות הייתה לי שזכיתי בסבתא כמוך. בזכותך יש לי את הכוחות להתמודד עכשיו עם לכתך. את המודל לחיקוי שלי, ואני רוצה להגיד לך תודה על הכל".
העיתונאית איילה חסון, חברה קרובה של ז'קלין, סיפרה כי הכירה את בני הזוג ליכטנשטיין לראשונה ב־1996. "הגעתי למספרה של ז'קלין ואביגדור ומאז לא עזבתי אותם. זו לא היית מספרה, זו הייתה תחנה קבועה בשגרת היומיום שלי, ויכוחים פוליטיים, סיפורים גדולים, חמלה ועזרה. ז'קלין יקרה שלנו נוחי על משכבך בשלום. בשביל עולם ומלואו היית מוסד, בשבילי היית ז'קלוס האהובה".
ג'ודי ניר מוזס שלום סיפרה בדמעות: "בגיל 18, כשהייתי חיילת, נכנסתי למספרה. ז'קלין טיפלה לי בשיער, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון. הפכנו להיות כמו משפחה, והיא הייתה הדבר הכי חשוב בחיים שלי. אני לא יכולה להאמין שז'קלין איננה, זה לא יכול להיות".
בין ההספדים לקח אביב גפן, חבר המשפחה והאמן האהוב על ז'קלין, את הגיטרה ושר לזכרה את "שיר עצוב", שכתב לסבתא שלו אחרי שנפטרה. "רציתי להגיד לך שבכל מקום את איתי, בליבי, לא הספקתי לומר לך שלום", הוא שר - ולא הותיר עין אחת יבשה בבית העלמין.
